היזמיות הגישו תביעה להריסת חדר המדרגות בבניין של בני המשפחה, הפולש לשטחה. השופט הבהיר שקבלת התביעה תותיר אותם ללא קורת גג ואין לאפשר זאת
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישו יזמיות נדל"ן להריסת חדר מדרגות הפולש לשטחן. מדובר בדרך היחידה המובילה לדירתם של הנתבעים, דיירים מוגנים המתגוררים מזה עשרות שנים בבניין הסמוך, וזאת מבלי שהועלתה כלפיהם לאורך השנים טענה לפלישה. השופט גד מינא הבהיר שמשמעות קבלת התביעה היא הותרת הנתבעים ללא קורת גג, ואין לאפשר זאת.
בסמטה קטנה בתל אביב (סמטת שלוש) ניצב בניין ישן, בו מתגוררים מזה שנים רבות הנתבעים, כדיירים מוגנים של "עמידר". משפחתם מחזיקה בקרקע מאז 1950. הגישה היחידה לדירתם היא באמצעות חדר המדרגות של הבניין. התובעות, יזמיות נדל"ן, רכשו בשלב מסוים את החלקה הסמוכה לבניין, ששטחה 40 מ"ר. אין מחלוקת כי חדר המדרגות חורג לחלקה שנרכשה ו"תופס" יותר מחצי ממנה, 22.2 מ"ר.
בפברואר 2021 פנו היזמיות לדיירים לראשונה בדרישה לפנות את הפלישה לשטחן. משזו לא נענתה - הגישו במאי אותה שנה את התביעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד יצחק הרמן ועו"ד שמעון שגיא. בקשתן הייתה לסילוק יד והריסת חדר המדרגות, על רקע פרויקט פינוי-בינוי שבכוונתן לבצע במקום.
מנגד טענו הדיירים, באמצעות עו"ד חגי חכם, שאין לקבל את התביעה שהוגשה לשיטתם תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי. הם התריעו שהסעד המבוקש - הריסת חדר המדרגות - בלתי ישים, שכן המשמעות בפועל היא הריסת ביתם והותרתם ללא קורת גג. בתוך כך טענו הנתבעים שזכות המוגנות חלה לא רק על הדירה עצמה אלא גם על דרך הגישה אליה.
"נכנסו לעסקה בעיניים פקוחות"
בצעד דרמטי קבע השופט מינא שחרף פלישת חדר המדרגות לחלקת היזמיות, אין להיעתר לתביעתן. זאת, על רקע סעיף 14 לחוק המקרקעין הקובע ש"בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהם כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי-נוחות לאחר".
"משמעות קבלת תביעת הפינוי היא מניעת שימוש בדירות בהן מתגוררים בני המשפחה. אין גישה אחרת לדירות אלא דרך חדר המדרגות שנמצא בשטח החורג. לכן, התוצאה של קבלת תביעת הפינוי היא קשה מאוד ומשמעותה שדיירים (ובענייננו, דיירים מוגנים) יוותרו ללא קורת גג", הדגיש השופט. הוא הוסיף בהקשר לכך שהפלישה לא בוצעה על-ידי משפחת הנתבעים, ושבמשך 72 השנים שבהן הם מתגוררים בדירה - מעולם לא פנו אליהם בעניין.
בתוך כך הבהיר השופט כי אף שהיזמיות הכחישו זאת, הן רכשו את החלקה הסמוכה בידיעה שחדר המדרגות של הבניין חורג לשטחה. "במילים אחרות", כתב, "התובעות נכנסו בעיניים פקוחות לעסקה".
בנסיבות אלה, סיכם השופט, קבלת תביעת הפינוי מעוררת תחושת חוסר הגינות קשה ומשכך יש לדחותה תוך חיוב היזמיות בשכ"ט עו"ד של 18,000 שקל לטובת הדיירים.
לצד זאת הוא קבע שדרכן להגיש תביעת פינוי חדשה נגד הנתבעים תישאר פתוחה, אם וכאשר תקבלנה בהמשך היתר בנייה לביצוע הפרויקט שהן מתכננות במקום. במקרה כזה ייתכן שנקודת האיזון תשתנה, כך שהשימוש בשטח החורג יהווה פגיעה קשה יותר בזכות הקניין של התובעות.
- ב"כ התובעות: עו"ד יצחק הרמן ועו"ד שמעון שגיא
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד רואי נגריס
- ב"כ הנתבעים 2-5: עו"ד חגי חכם
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 62460-05-21
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.