הנתבע, בן 78, היה בעבר תושב עפרה. בעקבות גירושיו הוא עזב את היישוב ואת האגודה החקלאית, אך המשיך לעבד את הקרקע כמגדל עצמאי. על רקע הסכם מלפני 20 שנה בינו לבין האגודה נמנע פינויו מהשטח החקלאי
השופטת מרים קסלסי דחתה לאחרונה תביעת פינוי שהגישה האגודה הקהילתית עפרה נגד תושב היישוב לשעבר שמחזיק בקרקע חקלאית של היישוב. התביעה הוגשה בעקבות תקנון האגודה החקלאית שקבע כי חברות באגודה הקהילתית היא תנאי לחברות באגודה החקלאית. לנוכח הסכם בין הנתבע לבין האגודה החקלאית קבעה השופטת שהוא זכאי להמשיך להחזיק בשטח, אף שכבר אינו חבר מושב.
האגודה הקהילתית עפרה, שיוצגה על ידי עו"ד אברהם משה סגל, הגישה תביעה לפינוי הנתבע ממטעים בשטח של 1.5 דונם.
ב-1984 נוסדה אגודה חקלאית פירות ארץ בנימין שבה היו חברים חלק מהתושבים בעפרה (החקלאים) וכן האגודה הקהילתית של היישוב. בהתאם לתקנון אחד התנאים באגודה החקלאית הוא חברות באגודה הקהילתית.
בשנת 1995 בעקבות גירושיו ועזיבתו את היישוב הוצא התובע מהאגודה הקהילתית, אך לא התבצע הליך מסודר להוצאתו מהאגודה החקלאית. המחזיק סירב לפנות את הקרקע החקלאית שהחזיק ועיבד.
נוכח סירובו להתחלק בהוצאות משותפות של כלל החקלאים חברי האגודה, ודרישתו להקצאת מכסת מים אישית, הגיעו הנתבע והאגודה החקלאית להסכם בשנת 2003 לפיו הוא יקבל שטח לעיבוד אישי שלו.
הסכסוך התעורר שנית כשהנתבע דרש פיצוי כספי בגין תפיסת חלק מהשטח שלו על ידי הצבא, וכן ביקש את סילוק ידו של היישוב מהחלקות.
היישוב הגיש תביעה שכנגד לפינוי הנתבע. הוא טען כי לנתבע אין זכות להמשיך לעבד את השטח מאחר שהפסיק את חברותו באגודה הקהילתית ולנוכח הוראות התקנון.
תביעת החקלאי נמחקה מטעמים פרוצדואליים ונותרה לדיון התביעה שכנגד מצד היישוב.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד עמיר דרורי טען כי השטח לא שייך לתובעת, האגודה הקהילתית, אלא לאגודה החקלאית. לדבריו, מאחר שהאחרונה חתמה עמו על ההסכם מ-2003, לפיו הוא זכאי להמשך להחזיק בשטח, אי אפשר לפנות אותו.
ההסכם תקף
השופטת הבכירה מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים הבהירה כי ההסכם עם האגודה החקלאית נחתם שמונה שנים לאחר הוצאתו של הנתבע מחברותו באגודה הקהילתית עפרה. במצב דברים זה יכול היה היישוב לנקוט בהליך לפינויו של הנתבע, בהתאם לתקנונים של שתי אגודות אלו, ואף על פי כן, בחרה האגודה החקלאית להעניק לו רשות לעבד את אחת הקרקעות (בתמורה להחזרת חלקה אחרת).
היא הוסיפה שכניסתה של האגודה הקהילתית עפרה לנעלי האגודה החקלאית (שנקלעה לקשיים כספיים) אינה מקנה לה זכות לבטל את ההסכם שנחתם עם הנתבע אלא אם תוכיח שההסכם הופר על ידיו, שיש להסכם זמן קצוב או שהוא נחתם בחוסר סמכות.
השופטת הדגישה שעצם העובדה שהאגודה החקלאית חתמה על ההסכם עם הנתבע, מתוך ידיעה כי אינו חבר היישוב ואף לא מתגורר בישוב, מלמדת לכאורה על הסכמתה שלא לאכוף עליו את תנאי התקנון.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שההסכם בין החקלאי לבין האגודה החקלאית תקף ומונע את פינויו.
התובעת חויבה בהוצאות בסך 11,700 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין