לפסק הדין בעניין אדידס נ' יאסין
בית המשפט המחוזי בת"א דחה תביעה של 'אדידס' כנגד יבואן תושב הרשות הפלסטינאית, בה ביקשה לאסור על היבואן לייבא נעליים הנושאות על צידיהן ארבעה פסים אלכסוניים מקבילים. בפסק דין מקיף העוסק בהיקף הזכות לייצר, לייבא ולמכור מוצרים לא ממותגים קבע בית המשפט כי זכותם של יצרנים וצרכנים לקיים שוק נעליים מעוצבות, לא ממותגות.
הנתבע, תושב הרשות הפלסטינאית ייבא לשטחי הרשות ממפעל בסין נעלי ספורט שיוצרו לפי הזמנתו, שעליהן ארבעה פסים אלכסוניים בצידי הנעל, כשהשם SYDNEY מוטבע עליהם בצורה ברורה. חברת אדידס טענה, כי יש בכך הפרת סימן מסחר רשום שלה הכולל שלושה פסים מקבילים על צידי הנעל, וזאת למרות שהודתה כי למעט השימוש בארבעה פסים, הנעליים אינן כוללות כל סימן אחר הדומה לאחד מהסימנים המוכרים של אדידס, אך טענה כי בעצם הצגת ארבעת הפסים עלול הציבור לטעות ולחשוב כי מדובר באדידס. אדידס עתרה לצו המורה על השמדת הנעליים, לפיצויים ולצו מניעה קבוע האוסר על הנתבע לעשות שימוש בארבעת הפסים על הנעליים המיובאות.
השופטת דר' מיכל אגמון-גונן דחתה את הבקשה. ראשית נקבע כממצא, כי הנעליים המיובאות אינן יכולות להטעות צרכנים בשום צורה שהיא לחשוב שמדובר בנעלי אדידס. בהינתן קביעה זו, דנה השופטת בשאלה האם ראוי להרחיב את ההגנה על סימן המסחר, גם בהעדר תחרות בלתי הוגנת או ניסיון להיבנות ממוניטין של אחר, וכאמור השיבה בשלילה על שאלה זו, לאחר שקבעה כי בהעדר כל טעות אפשרית מצד הצרכנים, הרי שהגנה על סימן המסחר תפגע באופן בלתי מידתי בנחלת הכלל ובתחרות ההוגנת.
לאדידס, כך נפסק, הגנה על סימן מסחר הכולל שלושה פסים בצורה מסוימת ובמרווחים מסוימים, אך אין להסיק מכך כי לאדידס מונופול על עצם השימוש בפסים על נעלי ספורט.
השופטת אף הדגישה את זכותם של יצרנים דוגמת הנתבע, וצרכנים הרוכשים את תוצרתו לקיומו של שוק נעלי ספורט מעוצבות ובלתי ממותגות:
"ייתכן" כתבה השופטת "כי יש נערים וילדים ברשות הפלסטינית שאין ידם משגת לרכוש נעלי אדידס או סקצ'רס או כל חברה מוכרת אחרת. הם מכירים את סימני המסחר, יודעים בדיוק מהן נעלי אדידס, אך יודעים, עם זאת, כי לא יוכלו לרכוש נעלי אדידס בשל מחירן. על כן הם רוכשים את נעלי הנתבע, שכתוב עליהן "סידני", כך שגם אם לא יוכלו לחוות את החוויה של נעילת נעלי אדידס, יוכלו לחוות חוויה של נעילת נעלים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס".
לפיכך, תביעתה של אדידס נדחתה, וביהמ"ש קבע כי הנתבע רשאי למכור את הנעליים שיצרו ויובאו לפי הזמנתו, וכי אדידס תישא בכל העלויות הנובעות מעיכוב ואחסנת הנעליים במחסני המכס, ואף תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד של 85,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין אדידס נ' יאסין
למדור: אינטרנט וקניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.