בש"א 1607/05, ג.י. נגד ג.ל.
רשם ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א דחה בקשתו של אב לתיקון כתב הגנה, לפיו בניגוד למה שנאמר ונכתב על ידו לגבי התובעת עד כה - אין התובעת יהודיה.
תוספת זו חשובה לנתבע מאד, שכן - אם יתברר כי צודק הוא בטענה זו, ואם הילד איננה יהודיה (ומשום כך גם הילד אינו יהודי), החיוב לזון את הילד אינו על הנתבע בלבד (האב), על אף היות הילד מקטיני קטינים. על פי סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959, על שני ההורים (אם אין שניהם יהודים) לשאת בחיוב לזון את הילד בשיעור יחסי להכנסותיהם.
הרשם בן ארי קבע, כי שאלת יהדותה של אם התובע, וכפועל יוצא מכך - שאלת יהדותו של התובע עצמו, היא שאלה חשובה לשם קביעת היקף החיוב של כל אחד מן ההורים במזונות הקטין. הבירור של שאלה זו נחוץ לצורך ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים.
ועם זאת, אין להתיר את תיקונו של כתב-ההגנה מטעם אחד ויחיד, והוא: שהנתבע מעיד על עצמו, כי ידע שאשתו לשעבר אינה יהודיה. הודאתו כי לא נהג בתום לב, מונעת את בית-המשפט לתת לו את הסעד שיתכן וראוי היה לקבל אותו, לו נהג כבר לבב.
ביהמ"ש אינו יכול לתת יד למניפולציה כגון זו שנקט בה הנתבע, ומשום כך אין להתיר את התיקון המבוקש, חרף המשמעויות שיתכן ותהיינה להחלטה זו.
בש"א 1607/05, ג.י. נגד ג.ל.
למדור משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"