פתח דבר
שם המדינה
ראשית, נשאלת השאלה כיצד כותבים את שם המדינה בעברית? בחלק מהפרסומים מצאתי שקוראים לה "קאטר", אך רובם כותבים "קטאר". עיון באתר האקדמיה ללשון העברית הבהירה ששני אלו מוטעים. לפי האקדמיה ללשון השם הנכון הוא "קטר" ולא "קטאר".
הסיבה לכך היא ששם המדינה נכתב בערבית בשלוש אותיות – قطر (ללא אלִף) – ונהגה בהטעמת מלעיל: קַ֫טַר. על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, גם בעברית לא תיכתב האות אל"ף, בייחוד כשהיא גוררת הגייה שגויה בהטעמת מלרע. אם כן את שם המדינה שאירחה את משחקי גביע העולם בכדורגל (ואותי) נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).
אהבת הכדורגל, הסקרנות וההתלבטות
כאוהד מושבע של נבחרת ברזיל וכשחקן וצופה שנהנה מאוד מכדורגל זכיתי לנסוע ולראות משחקים רבים במונדיאלים האחרונים בברזיל וברוסיה.
כבר עם סיום מונדיאל רוסיה, התחלנו לחשוב מה לעשות
במונדיאל הבא בקטר? חלק מחבריי שנסעו איתי לברזיל ולרוסיה לא יכלו, בגלל עיסוקם, לנסוע למדינה ערבית שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. חלק אחר חשש מאוד מהנסיעה. הידיעות שפורסמו בתקשורת על היחס המחפיר כלפי העובדים הזרים במדינה, האפליה כלפי נשים וחברי קהילת הלהט"ב והתמיכה בתנועות האחים המוסלמים בכל העולם (לרבות תנועת החמאס "שלנו" אשר מקבלת תמיכה רבה ואכסניה נוחה בקטר) הרתיעו רבים מהנסיעה למונדיאל הפעם. מאידך, הסקרנות להכיר מדינה בה הניגודים כה בולטים, בה שולטת המודרנה לצד המסורת הקנאית, בה מתקיים עדיין שלטון נסיכותי אבסולוטי (שכלל לא שמע על ג'ון לוק או צ'רלס מונטסקיה...), בה אוכלוסייה של כשלושה מיליון תושבים בהם רק כ- 10% אזרחים והסקרנות להבין כיצד מנהלים מדינה כזו ומיישמים את חוקי השריעה, הכריעו את הכף והחלטתי לנסוע ולהכיר את קטר ולנסות לפענח "אניגמה" זו.
תהליך קבלת הוויזה, הזמנת לינה וכרטיסים למשחקים
בין התנאים הראשונים שהתנתה FIFA (התאחדות הכדורגל העולמית – בה חברות יותר מדינות מאשר באו"ם!) בפני קטר, אם תרצה לארח את המונדיאל, היה לאפשר לאזרחי כל מדינות העולם שמעוניינים לצפות במשחקי המונדיאל, להיכנס לקטר בחופשיות, ללא הגבלה. בתנאי ההסכם אף נכתב מפורשות "כולל ישראל", בכדי שלא יהיו הפתעות בהמשך (יש לזכור שגירושה של ישראל מהתאחדות הכדורגל האסיאתית ב 1974 בעקבות פניית כווית, סיבכה מאוד את FIFA שנאלצה "לחפש בית" להתאחדות הישראלית בהתאחדויות אחרות - פעם אוקיאניה, פעם דרום אמריקה, עכשיו אירופה...- ונצרבה בתודעה כאירוע קשה ויוצא דופן בארגון).
הקטרים עמדו במילתם והכינו מסלול מסודר לקבלת וויזה גם לישראלים ( להלן: "HAYYA CARD") . אמנם מסלול קצת מסורבל, אך אפקטיבי מאוד.
ראשית, על מבקש הוויזה להוכיח שברשותו כרטיסים למשחקי המונדיאל. זה לא משהוא פשוט (אם רוצים כרטיסים במחירים נורמליים) כי בכדי לרכוש כרטיסים עליך להירשם להגרלה ב- FIFAורק אם זכית באחת ההגרלות תוכל לרכוש כרטיסים.
שלב שני, יש להוכיח שיש לך מקומות לינה מסודרים בקטר. ממשלת קטר פתחה סוכנות מיוחדת לשיווק חדרי מלון, בתים פרטיים, הוסטלים ויחידות לינה בכפרי אוהדים.
לאחר זכייה בהגרלות (ועסקאות החלפה עם חברים) הצלחתי להשיג 5 כרטיסים למשחקים (3 משחקים בשלב הבתים ו-2 משחקים בשמינית הגמר) וגם שכרתי חדר באחד מכפרי האוהדים וכך נפתחה לי האפשרות לקבל HAYYA CARD, אשר מעבר לוויזה, מהווה גם כרטיס כניסה למקומות רבים בקטר וכן מאפשר שימוש בתחבורה ציבורית (אוטובוסים ומטרו מאוד משוכללים) בחינם.
- 2. כללי - מהי קטר?[2]
קטר היא מדינה עם שטח קטן (פחות ממחצית שטחה של מדינת ישראל) ובה משטר נסיכותי אבסולוטי שבראשה השייח תמים בן חמד אאל ת'אני, בן השושלת המולכת בחצי האי מאז 1825. עד 1971 קטר היתה פרוטקטורט בריטי ומאז זכתה לעצמאות מלאה.
עד אמצע המאה שעברה, שימשה קטר בעיקר כנמל צבאי ומסחרי במפרץ הפרסי וכמקור לשליית פנינים . מאז גילוי מאגרי גז ונפט אדירים בשטחה, זהו מקור הכנסותיה הכמעט בלעדי.
בנסיכות כ- 300,000 אזרחים בלבד מתוך כ - 3,000,000 תושבים. רוב מוחץ של תושבי קטר הם עובדים זרים. אזרחי קטר פטורים מתשלום מיסים ומקבלים תמריצים של ממש להיוותר בנסיכות. כך למשל קטרי המתחתן מקבל מהממשלה חלקת אדמה ומענק של 125,000 $ בכדי להתחיל את חייו. כל קטרי גם יכול להינשא לעד 4 נשים שונות.
החברה בקטר מורכבת בעיקר ממוסלמים סונים. כ-67.7% מוסלמים, מרביתם שייכים לזרם הווהאבי-סלפי; 20% מהמוסלמים בקטר הם שיעים.
קיימים מספר קהילות גדולות של עובדים זרים, בכללם 720,000 הודים; 400,000 נפאלים; 200,000 פיליפינים; 180,000 מצרים; 150,000 בנגלדשיים; 100,000 סרי-לנקים; 90,000 פקיסטניים. ערבית היא השפה הרשמית.
ילדי העובדים הזרים האלו שנולדים בקטר, אינם מקבלים אזרחות קטרית, אלא אזרחות ארץ מוצאם של הוריו (וזה גם אחד התנאים שמתנה קטר להעניק בכדי ויזת עבודה לנתין זר).
הדת הרשמית היא דת האסלאם, ותורת המשפט האסלאמית, השָׁרִיעָה, מסדירה את תחומי החיים ומערכת החוק בקטר נשענת על חוקי השריעה.
בקהילות מהגרי עבודה נמצאים גם נוצרים (13.8%); הינדואיים (13.8%); ובודהיסטים (3.1%). מספר כנסיות נפתחו בקטר באישור השלטונות, אך מקדשים הינדים ובודהיסטים אסורים, כמו גם בתי כנסת (המניין בו התפללתי בשבת היה "מניין מחתרתי" שארגנו חבדניקים).
נסיך קטר מנסה להתוות מדיניות של בריתות והסכמים מדיניים עם כולם, והדבר מביא לניגודים בולטים במדיניות החוץ שלה. כך למשל, היא המדינה הסונית עם יחסי החוץ הידידותיים ביותר עם אירן השיעית ויחסי המסחר איתה התהדקו עם השנים. מאידך היא מארחת בשטחה את הבסיס האמריקאי הגדול במזרח התיכון. בשנת 1996 הוקם בקטר ערוץ התקשורת אל – ג'זירה, כיום המשפיע ביותר כיום בעולם הערבי. יש הטוענים שערוץ זה הביא לתהפוכות שלטוניות במצריים, בלוב ובטוניסיה.
גם יחסיה עם ישראל הם מורכבים ודואליים. לרוב "מתחת לשולחן". מדי פעם שומעים על בכיר צבאי או אזרחי שנפגש עם בכירים קטרים בכדי לדון בנושאים גיאופוליטיים הקשורים במזרח התיכון. כך למשל בעניין העברת כספים לעזה, ריסון החמאס והסכמי הגז עם לבנון.
משחר ההיסטוריה קטר חיה בבדלנות. ראשית היא התנתקה מבחריין ולאחר מכן סירבה להצטרף לאיחוד האמירויות, ביחד עם אבו דאבי, דובאי ושאר האמירויות במפרץ הפרסי. המהפך ממדינה סגורה ומבודדת למדיניות הנוכחית (של מעורבות עמוקה וקשרים ביטחוניים עם גורמים שונים) נובע בעיקר מלקח כיבוש כווית בידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה (1990), אשר הותירו טראומה של ממש אצל מדינות המפרץ הקטנות, שהן עשירות מאוד ועם צבא לא אפקטיבי ( צבא קטר מונה כ- 10,000 חיילים בלבד).
תפיסת העולם של הנסיכות קרובה לאידאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים". מסיבה זו היא נתנה מקלט מדיני לשייח' יוסף אל-קרדאווי, לאחר שגורש ממצריים וכיום הוא כוכב באל-ג'זירה. בנוסף, מהסיבה הנ"ל (וכנראה גם מסיבה הישרדותית כאמור לעיל), מממנת ממשלת קטר שלל תנועות גרילה אסלמיות בעולם, כמו החמאס, הטאליבן וג'בהת א-נוסרה.
פעילות זו הביאה למתח רב בין קטר למצרים של א-סיסי וליתר מדינות המפרץ ובראשם סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות, עד לניסיון חרם של ממש בשנת 2017. אולם, קטר לא נכנעה ולבסוף החרם הוסר לפני כשנתיים, אך החשד ההדדי והמתחים נותרו בעינם עד היום.
ישראלי בקטר
מעבר לאהבת הכדורגל וכמי ששיחק בעבר (ומנסה גם היום להמשיך לשחק...) משחקי הגביע בקטר, פתחו בפני אפשרות – אולי חד פעמית – לבקר במדינה ערבית עוינת, ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל. חברים רבים שבאו איתי למונדיאל ברוסיה לפני 4 שנים ולמונדיאל בברזיל לפני 8 שנים, חששו לנסוע לקטר (או שקיבלו סירוב ממקום עבודתם המסווג או הצבאי). בני משפחתי ניסו להניא אותי שלא לנסוע וזאת מתוך דאגה כנה לשלומי, אך הסקרנות ואהבת הכדורגל הכריעו את הכף.
הדבר הראשון שבולט בכל מקום בקטר הוא תמונות האמיר ואביו, השליט הקודם. הבירה דוחה (בערבית: الدوحة, תעתיק מדויק: אלדַּוְחָה) היא עיר מודרנית ומפוארת, עם מגדלי ענק נוצצים, קניונים מפוארים ואזורי בילוי (ללא אלכוהול) מעוצבים היטב. מורגשת בה מאוד הפער בין ה"אדונים" (הקטרים) למשרתים (מהגרי עבודה). אין הומלסים בקטר וגם אסור על פי החוק לקבץ נדבות.
בקטר שורר בחודשים נובמבר-דצמבר חום כבד של 35 מעלות בשעות היום (וזה ה"חורף" שם). לאחר השקיעה הטמפרטורות יורדות ומזג האוויר ידידותי יותר.
השוק העתיק של דוחה (Souq Waqif) הוא חגיגה לעיניים (ולכיס), ססגוני מאוד ומקום מפגש בין אוהדי כל המדינות. הנוכחות הערבית של אוהדים במונדיאל היתה מרשימה. ערבים ממרוקו, טוניסיה, ערב הסעודית, אלג'יריה, סוריה, עירק, לבנון, הרשות הפלסטינית, מצריים היוו הרוב בשוק ובכל מקום.
תחושתי היתה שהקטרים עצמם לא ממש אוהדי הנבחרת שלהם. קטר היתה למארחת הראשונה במשחקי המונדיאל שהפסידה במשחק הפתיחה (ובעצם הפסידה בכל שלושת המשחקים). הופתעתי מאוד כשנכנסתי להגרלות הכרטיסים ובין 5 המשחקים שהצלחתי לרכוש היה גם משחק בין הולנד לבין קטר (נדיר מאוד למצוא כרטיסים פנויים במשחק של מארחת המונדיאל).
קטרי שישב לידי במשחק הנ"ל עם אשתו. זוג צעיר ונחמד, הוא בלבן והיא בשחור (אלו הצבעים המקובלים שם), היה מאוד נחמד וגם הסכים להצטלם איתי, אך דרש שלא אצלם את אשתו. זה כנראה אסור שם. נשים בקטר צריכות לקבל רשות לכל דבר. אפילו בכדי לעבוד בעבודה מסוימת. או שהאבא מאשר או שהבעל מאשר.
מכל מקום, בהפסקה הזוג הלך ולא חזר למקומו, להמשך הצפייה במשחק. נראה לי שמתוך כבוד לבקשת האמיר, קטרים רכשו כמה כרטיסים למשחקים, אבל גם לכבוד יש גבול...
תחושת הביטחון היתה רבה בקטר. מהרגע שאמיר קטר פרס את חסותו על כל אורחיו (כולל ישראלים) והבטיח ששערה לא תיפול מראשם, היתה אפס סבלנות כלפי אלימות פיזית או מילולית. בעצמי נכחתי בשני אירועים שרק התחילו בקצת ויכוחים קולניים ואיומים (האחד בין מקסיקני לבין ארגנטינאי בכפר האוהדים בו שכנתי, והשני בשירותים שבמטרו בין פקיסטניים להודים) ומייד כוחות משטרה גדולים הגיעו, הפרידו, עצרו (וכנראה גירשו את המעורבים). לכן, דווקא המצלמות ברחובות וה- HAYYA CARD שלבשתי כל הזמן (והוא כנראה דיווח על מקומי כל הזמן) נסכו תחושת ביטחון ולא חשתי איום פיזי או מילולי, גם כשסיפרתי שאני ישראלי.
עם זאת, ההבטחה של שלמות גופנית מטעם נסיך קטר, אינה כוללת גם מתן שירותים ומכירת מוצרים. בקטר לא קיים "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" כמו בארץ ולכן היה לגיטימי בעיני נותני שירותים או מוכרים של סחורות, פשוט לסרב לשרת או לבצע עסקה עם יהודי מישראל או למנוע כניסתו לבית קפה, בעת הזדהות כישראלי. הדבר גרם לתחושת עלבון קשה מאוד והצדיק אותי שלא להזדהות, כל עוד לא התבקשתי לעשות זאת, כישראלי, כך למשל בביקור בבית משפט בקטר, עליו אפרט בפרק נפרד.
- רשויות השלטון
המשטר בקטר הוא נסיכות חוקתית תורשתית,
בראשה עומד האמיר ותחתיו מספר רשויות שלטון.
בסמכויותיו, בין היתר, קביעת המדיניות הכללית
של המדינה בסיוע מועצת השרים; אשרור ופרסום חוקים (חוק לא יחול אלא אם אושר על ידי האמיר).
האמיר Sheikh Tamim Bin Hamad Al Thani
שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני נולד ב-3 ביוני 1980 בדוחה, קטר, שם למד את לימודי היסוד. לאחר מכן פנה ללימודים גבוהים בממלכה המאוחדת, שם למד באקדמיה הצבאית המלכותית של סנדהרסט, וסיים את לימודיו בשנת 1998.
עם סיום לימודיו בסנדהרסט, הצטרף לכוחות המזוינים של קטר, שם שולבו לימודיו הצבאיים והאקדמיים עם ניסיון מעשי.
הוא מונה לסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים וליורש העצר באוגוסט 2003.
שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני נכנס לתפקידו כנסיך מדינת קטר ב-25 ביוני 2013, בעקבות החלטתו של השייח' חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני להעביר את סמכויותיו ליורשו (יש אומרים שהוא אולץ לעשות זאת). בנאום לעם הקטרי, נשבע האב אמונים לבנו, הנסיך החדש.
האמיר של קטר הוא גם מפקד הכוחות המזוינים. מועצת ההגנה כפופה לסמכותו הישירה.
התחביב האהוב על האמיר הוא צייד עם בזים, שנחשב לספורט העתיק בקטר.
בנוסף לשפה הערבית, הנסיך שולט הן באנגלית והן בצרפתית.
ממלא מקום האמיר Sheikh Abdullah Bin Hamad Al Thani
שייח' עבדאללה בן חמד אאל ת'אני נכנס לתפקידו כממלא מקום האמיר מדינת קטר ב-11 בנובמבר 2014 על פי צו מלכותי שהוציא השייח' תמים בן חמד אל ת'אני, אמיר מדינת קטאר.
שייח' עבדאללה נולד בדוחה, קטר בפברואר 1988, שם קיבל את חינוכו היסודי והתיכוני. מאוחר יותר הוא למד בבית הספר לשירות החוץ של ג'ורג'טאון בקטר, וסיים את לימודיו בשנת 2010 עם תואר ראשון במדעים בשירות החוץ.
בנוסף לתפקידיו כממלא מקום האמיר, מחזיק אחיו הצעיר של הנסיך במספר תפקידים: המפכ"ל, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת קטר, יו"ר מועצת המנהלים של קטר אנרג'י, סגן יו"ר המועצה העליונה לענייני כלכלה והשקעות ויו"ר מועצת המנהלים של קרן הרווחה החברתית של קטר והקרן לתרומה חברתית וספורטיבית.
בנוסף לערבית, הוא דובר אנגלית שוטפת.
המועצה המייעצת (אלשורא)
מועצת השורא של קטר הוקמה בשנת 1972, והיו בה 20 חברים כדי לשמש עזר לנסיך קטר בענייני חקיקה.
כיום מועצת השורא מונה 45 חברים. עד סוף שנת 2020 כולם מונו בידי הנסיך. משנת 2021 מתקיימות בחירות ל-2/3 מהמושבים במועצת השורא. זהו חלק מתוכנית האמיר לפתח את תהליך החקיקה לשיתוף אזרחי רחב יותר, בהתאם לחזון הלאומי של קטר 2030.
המועצה עוסקת גם באישור התקציב של הממשלה ופיקוח על הרשות המבצעת, בהתאם לחוקה.
תקופת כהונתה של מועצת השורא היא ארבע שנים החל מיום הישיבה הראשונה.
מועצת השורא מייצגת את קטר במספר רב של אגודות פרלמנטריות וארגונים בינלאומיים.
כאמור לעיל, מועצת השורא כוללת בסך הכל 45 חברים, 30 מהם נבחרים ישירות באמצעות הצבעה כללית חשאית, כשהמדינה מחולקת ל -30 מחוזות בחירה, שכל אחד מהם בוחר נציג אחד. 15 החברים הנוספים ממונים על ידי הנסיך. המזכיר הכללי של המועצה כיום הוא ד"ר אחמד נאצר איברהים אל-פדאלה שמונה בידי הנסיך. בבחירות האחרונות אחוז ההצבעה עמד על סך 63.5%.
בסמכות מועצת השורא לדון בהצעות-חוק ובתקנות, שהופנו על ידי מועצת השרים ולקבוע מדיניות הנוגעת לנושאים כלכליים, חברתיים, תרבותיים, מנהליים ופוליטיים, המופנים למועצה על ידי מועצת השרים.
יש לציין, כי מלכתחילה מועצת השורא לא נועדה להיות אסיפה פרלמנטרית, אלא יותר כגוף מייעץ, שהוקם כדי לסייע לאמיר ולמועצת השרים למלא את חובותיהם באמצעות המלצות לא מחייבות.
מועצת השרים
בסמכותה של מועצה זו, בין היתר, לאשר תקנות והחלטות, שהוכנו על ידי משרדי הממשלה; לפקח על יישום החוקים והתקנות; להציע הצעות-חוק ותקנות, ולהגישן למועצת השורא לדיונים. אם החוקים המוצעים, כאמור, יאושרו על ידי המועצה המייעצת, הם יופנו לאמיר לאשרור ולפרסום בהתאם להוראות החוקה.
במועצה חברים 18 שרים, ביניהם 3 שרות, האחריות על תחומי הבריאות, הרווחה והחינוך.
מועצה העירונית של קטר
בשנת 1999 נערכו לראשונה בחירות חופשיות לבחירת חברי מועצת העיריות המרכזית (CMC) באמצעות ייצוג ישיר. גברים ונשים כאחד השתתפו בבחירות.
המועצה, המורכבת מ-29 חברים נבחרים המייצגים 29 מחוזות בחירה בבחירות שנערכות אחת לארבע שנים.
המועצה פועלת על פי תקנות מועצת העיריות המרכזית, משנת 1998 ואחראית על כל הנושאים המוניציפליים. בראש המועצה עומד יו"ר אשר נבחר על ידי החברים בישיבת האסיפה הראשונה של המועצה. יש לו שלוש יחידות אדמיניסטרטיביות: משרד היו"ר, משרד המועצה ויחסי ציבור.
ל- CMC יש את האחריות על המעקב אחר יישום חוקים, צווים ותקנות הנמצאים באחריות המשרד והמועצה, לרבות חוקים, צווים ותקנות הנוגעים לתכנון עירוני ותעשייתי, תשתיות ומערכות ציבוריות אחרות. בנוסף היא עוסקת בפיקוח על הניהול הכלכלי, הפיננסי והאדמיניסטרטיבי של ענייני העיריות והחקלאות.
תחת פיקוחו של היו"ר, המועצה מקימה מזכירות כללית וממליצה על מזכ"ל הממונה על פי צו שהוציא השר לעירייה ולאיכות הסביבה. המזכירות הכללית מורכבת מ-5 יחידות מנהליות: מזכ"ל, יחידה לעניינים משפטיים, ענייני ישיבות וחברים, לימודים ופיתוח ושירותים משותפים.
ישיבות מועצה מתקיימות עם לפחות שני שלישים מחבריה בפומבי בדוחא אחת לשבועיים.
- החוקה והחוקים
חוקת קטר
חוקת קטר הראשונה הזמנית נחקקה בשנים 1970-1972 כשקטר קיבלה עצמאות מבריטניה (עד אז היתה פרוטקטורט) והיא כאמור מבוססת על שלטון נסיכותי אבסולוטי.
החוקה קובעת שההלכה האסלאמית (השריעה) היא הבסיס להתדיינות בבתי המשפט הקטרים. עם זאת, במשך השנים יסודות של ה- COMMON LAW (בסכסוכים בעסקאות בינלאומיות) ושל ה- CIVIL LAW (במשפט הפלילי ובמשפט האזרחי), חדרו לשיטה הקטרית.
בשנת 2002 החליט הנסיך דאז שייח חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני להביא במשאל עם חוקה חדשה שנוסחה בידי וועדה בה היו שלושים ושניים חוקרים והוגים קטרים. 96.6% מאוכלוסיית קטר הצביעו בעד החוקה הקבועה.
החוקה הקטרית מדגישה את קווי המתאר העיקריים של השלטון ומכילה הוראות לכינון מערכות החברה והמדינה ולייסוד רשויות המדינה, סמכויותיהן, התמחויותיהן, יחסיהן זו עם זו ויחסיהן עם האזרחים.
החוקה קובעת, כי קטר תשמור על עצמאותה, ריבונותה, ביטחונה, בטיחותה, יציבותה ושלמות שטחה, וכי היא תגן על עצמה מפני כל תוקפנות.
החוקה קובעת, בסעיפה הראשון, כי החוק השרעי (החוק הדתי האסלאמי) יהווה מקור עיקרי לחקיקה. כמו-כן, החוקה קובעת, כי שלטון המדינה הוא תורשתי בתוך משפחת אאל ת'אני, ועובר בירושה לצאצאיו של האמיר.
הליך תיקון החוקה
לאמיר או לשליש מחברי מועצת השורא, זכות להגיש בקשה לתיקון אחד או יותר מסעיפי החוקה. אם רוב חברי המועצה מקבלים את התיקון באופן עקרוני, רשאית המועצה לדון בו סעיף אחר סעיף. התיקון יעבור ברוב של שני שלישים מחברי המועצה. התיקון האמור לא ייכנס לתוקף לפני אישור האמיר ופרסומו בעיתון הרשמי. לעומת זאת, אם הצעת התיקון נדחתה עקרונית או נושאית, אין להעלותה מחדש לפני שחלפה שנה מיום דחייתה.
למרות הנ"ל הסעיפים הנוגעים להורשת הנסיכות אינם נתונים לשינוי. גם תפקידי האמיר המפורטים בחוקה לא יהיו נתונים לכל שינוי במהלך כהונתו. עוד החוקה מבהירה, כי אין להציע תיקון לסעיף-חוקה טרם חלוף תקופה של עשר שנים ממועד החלת הסעיף.
סמכות החקיקה
על פי החוקה, הסמכות להמליץ על חקיקה תהיה נתונה למועצה המייעצת (מועצת השורא). על פי החוקה המועצה גם מאשרת את המדיניות הכללית של הממשלה והתקציב ומבצעת בקרה על הרשות המבצעת, כמפורט בחוקה.
מועצת השורא מביעה את דעתה בצורה של המלצות, הנשקלות על ידי שליט קטר. למועצה סמכות אישור התקציבים המוקצים לפרויקטים גדולים.
החוקה קובעת, שכל הצעת-חוק, שהומלצה על ידי מועצת השורא צריכה לעבור לאמיר, לאישורו. לאחר אישור החוק בידי האמיר, החוק יועבר לפרסום בעיתון הרשמי.
הליך החקיקה
לכל חבר במועצה יש הזכות להציע הצעות חוק. כל הצעת-חוק תועבר לוועדה הרלוונטית במועצה לצורך עיון, המלצה והגשה למועצה. אם המועצה תקבל את הצעת-החוק, היא תועבר לממשלה לעיון וחוות דעת. הצעת-חוק זו תוחזר למועצה במהלך אותה כהונה או בתקופת הכהונה שלאחריה. אולם, אין להעלות מחדש כל הצעת חוק, שנדחתה על ידי המועצה, באותה תקופת כהונה.
כל הצעת-חוק, שתתקבל על ידי המועצה, תופנה לאמיר לאשרור. אם האמיר מסרב לאשר את הצעת החוק, יחזיר אותה בצירוף הנימוקים לדחייה זו למועצה, בתוך תקופה של שלושה חודשים ממועד הפניה. במקרה, שהוחזרה הצעת חוק למועצה בתוך התקופה המצוינת לעיל, והמועצה תעביר אותה פעם נוספת ברוב של שני שלישים מכלל חבריה, האמיר יאשרר ויפרסם אותה. עם זאת, רשאי האמיר להורות על השעיית חוק זה לתקופה, שתיראה לו נחוצה לטובת האינטרסים החיוניים של המדינה. אולם, אם הצעת החוק לא תתקבל ברוב של שני שלישים, היא לא תישקל מחדש באותה תקופת כהונה.
האמיר רשאי, במקרים חריגים בעלי דחיפות רבה, ובשעה שמועצת השורא אינה מתכנסת, לחוקק תקנות חירום. תקנות חירום כאמור יועברו למועצת השורא בישיבתה הראשונה. אזי המועצה רשאית, תוך פרק זמן מקסימלי של ארבעה עשר ימים מיום הגשתן, וברוב של שני שלישים מחבריה, לדחות כל אחת מן התקנות הללו. לחילופין, המועצה רשאית לבקש את שינוי התקנות הללו בתוך פרק זמן מוגדר.
כדי שאחד המשרדים יציע הצעת-חוק, הוא מכין תחילה טיוטה, שנוצרת על ידי ועדות משפטיות מיוחדות במועצת השרים. טיוטה זו מובאת לאחר מכן לעיון מועצת השורא. עם קבלתה, מועצת השורא מחזירה את הטיוטה למועצת השרים כדי לעצב אותה להצעת-חוק, שלבסוף תועבר לחתימת האמיר. לאחר חתימתו של האמיר, החוק נשלח למשרד המשפטים לפרסום בעיתון הרשמי של המדינה, וליישומו.
פרסום ברשומות
החוק הראשון אי-פעם בקטר, אשר נחקק בשנת 1961, כונן את העיתון הרשמי. כל חוק מוחל מרגע פרסומו בעיתון הרשמי. העיתון הרשמי של קטר מופק במשרד המשפטים. בנוסף, קיים פורטל משפטי ממשלתי בו מפורסמים כל החקיקה, הפסיקה וחוות הדעת המשפטיות הרשמיות של משרד המשטפים שניתנו בקטר.
הפורטל המשפטי (Al-Meezan) הוא אתר מקיף הכולל חקיקה תקפה, מתוקנת או מבוטלת מאז 1961. בנוסף, האתר כולל החלטות שיפוטיות, שניתנו על ידי בתי המשפט, ושכוללות עקרונות מנחים, אשר עובדו על ידי המועצה המשפטית העליונה. עוד כולל הפורטל חוות דעת משפטיות, שניתנו על ידי משרד המשפטים.
- הרשות השופטת
חוק הרשות השופטת, משנת 2003, מגדיר את תפקידי בתי המשפט. הוא קובע שלא ניתן להדיח שופט אלא במקרים המפורטים בחוק; כמו כן מובטחת עצמאותה של הרשות השופטת מפני התערבות של רשויות אחרות.
בקדקוד המערכת עומד בית משפט הגבוה, תחתיו בית משפט לערעורים, ומתחתיו בתי משפט של ערכאה ראשונה. כל בית משפט מחליט האם בסמכותו לדון בתיקים המופנים אליו, בהתאם לחוק. החוק קובע שניתן להקים בתי משפט נוספים לפי החלטת המועצה העליונה של מערכת המשפט.
המועצה העליונה של מערכת המשפט
המועצה העליונה של מערכת המשפט הוקמה
בשנת 1999 והיא עוסקת במתן חוות
דעת בנושאים הקשורים לרשות השופטת;
בהצעות חקיקה מיוחדות לפיתוח מערכת המשפט; במינוי, קידום, העברה, הסמכה ופרישה של שופטים ובהכרעה בתלונות על שופטים, בהן החלטת המועצה תהיה סופית.
מבנה בתי המשפט
בתי המשפט בקטר מחולקים לקטגוריות העיקריות הבאות:
בתי המשפט של ערכאה ראשונה הכוללים את בית המשפט הפלילי התחתון ובית המשפט הפלילי העליון, בית המשפט האזרחי התחתון ואת בית המשפט האזרחי העליון הכולל גם את המחלקה המנהלית; בית משפט לערעורים; בית המשפט הגבוה;
כל בתי המשפט נמצאים במבנים מפוארים ועוצרי נשימה.
בתי משפט של ערכאה ראשונה
לבתי המשפט של אינסטנציה ראשונה סמכות להכריע בתיקים פליליים, אזרחיים ומסחריים; בעניינים אישיים; בענייני ירושה; בסכסוכים מנהליים ועוד. כל בית משפט מחליט האם בסמכותו לקבל את המקרים המופנים אליו, בהתאם לחוק.
בית משפט לערעורים
בית המשפט לערעורים מכיל שלוש חטיבות: פלילית, אזרחית ומנהלית. הוא אחראי להכריע בערעורים, שהוגשו על פסקי-דין, שניתנו בידי האינסטנציה הראשונה. לבית משפט זה סמכות לדון בתיק DE NOVO, כמו בשיטה הצרפתית.
בית המשפט מכהן במותב תלתא.
בית משפט גבוה
בית המשפט הגבוה מכיל ארבע חטיבות: פלילית, אזרחית, מנהלית וחוקתית. לבית המשפט סמכות לדון בעתירות כנגד פסקי דין של בית משפט לערעורים והתנגדויות להליכי-חקיקה. בית משפט הגבוה מפרסם עקרונות משפטיים, גם ללא קשר לתיק ספציפי. העקרונות הללו מחייבים את הערכאות האחרות.
בית משפט לחוקה
בית המשפט הגבוה משמש מאז שנת 2008 גם כבית משפט לחוקה והוא מוסמך ליישב סכסוכים מנהליים הנוגעים לחוקים ולתקנות.
בתי דין שרעים
לבתי-דין אלו סמכות שיפוט בלעדית בנושאי דיני המשפחה, ענייני נישואין וזכויות בני הזוג; פשעים מוסריים; ענייני מורשת; ארכיון השריעה; ביצוע פסקי דין ופיקוח משפטי.
בית דין צבאי
החוקה קובעת, שסמכות השיפוט של בתי הדין הצבאיים מוגבלת - למעט כאשר החוק הצבאי מוחל בשעת-חירום - לפשעים צבאיים, שבוצעו על ידי צוותים חמושים, ולכוחות-הביטחון, ותחת מגבלות הקבועות בחוק.
בית-משפט פלילי
בית המשפט הפלילי מחולק לשניים: בית המשפט התחתון שדן במקרים של עבירות קלות, בפני שופט דן יחיד. בית המשפט הפלילי העליון דן במקרים של עבירות חמורות וכן בערעורים, שהוגשו על פסקי-דין, אשר ניתנו על ידי בית המשפט הפלילי התחתון בעבירות קלות. בערכאת הערעור מכהן מותב-תלתא, שמורכב מנשיא בית המשפט הפלילי העליון ומשני שופטים נוספים.
בית-משפט אזרחי
בית המשפט האזרחי התחתון שומע דיונים בכל התיקים האזרחיים והמסחריים, שבהם סכומי הכסף השנויים במחלוקת אינם עולים על סכום של 100,000 ריאל קטרי (בערך כ- 28,000 $).
בית המשפט האזרחי העליון דן ופוסק בכל התיקים האזרחיים והמסחריים מעל סכום הנ"ל, ובתיקי מעמד אישי של בעלי-דין, שאינם מוסלמים. בית המשפט פועל גם כערכאת-ערעור על פסקי-דין של בית המשפט האזרחי התחתון. בערכאת הערעור מכהנים שלושה שופטים, שהבכיר מבניהם הוא נשיא בית המשפט האזרחי העליון.
בית-משפט מנהלי
בית המשפט לעניינים מנהליים דן בבקשות הנוגעות לפעולות מנהליות, למחלוקות חוזיות בין האזרחים לרשויות השלטון ולהחלטות ממשלתיות מסוימות. בנוסף, לו הסמכות להכריע בבקשות הנוגעות לבחירות למועצת השורא, ערעור על הכרעות בית המשפט זה מוגש ישירות לבית המשפט הגבוה.
בתי-דין נוספים
במקביל לבתי המשפט הנ"ל פועלות מספר ערכאות מומחים. בשנת 2008 במסגרת חוק השכירות החדש כוננה ועדת מומחים בראשות שופט. לטריבונל זה סמכות שיפוט על כל סכסוכי השכירות (מגורים ומסחריים) וממלא תפקיד מרכזי בעסקים היומיומיים של חברות ותושבים בקטר. על קביעותיו של בית דין זה ניתן לערער לבית המשפט לערעורים.
בנוסף, רשות הרגולציה של המרכז הפיננסי של קטר (QFC - The Qatar Financial Centre) מסדירה נושאים פיננסיים כגון בענייני בנקאות, ביטוח, נגזרים וניירות ערך. לבית הדין הרגולטורי של המרכז הפיננסי סמכות לדון בערעורים שהעלו יחידים וגופים תאגידיים נגד החלטות של רשות הרגולציה ומוסדות אחרים של המרכז הפיננסי.
בבית משפט זה ביקרתי (כל בתי המשפט האחרים היו סגורים בכלל או סגורים לזרים). בית המשפט ממוקם בקומות 10 עד 14 בגורד שחקים קרוב לתחנת המטרו המרכזית. בכניסתי לבניין לא התבקשתי להציג דרכון או להזדהות, מעבר לנשיאת ה- HAYYA CARD. צעיר נחמד בלבוש מסורתי קטרי פנה אלי וביקש להבין את העניין שגיליתי בנעשה שם. סיפרתי שאני אוהד ברזיל שבאתי לעודד את נבחרתה בגביע העולמי ובנוסף הנני מכהן כשופט ומתעניין בשיטות משפט אחרות. אותו צעיר, כנראה מעין "עוזר משפטי" של נשיא בית המשפט, שמח לקחת אותי לסיור במתחם ולאחר מכן לפגישה עם נשיא בית המשפט, גם הוא בלבוש מסורתי קטרי. נשיא בית המשפט קיבל אותי מאוד יפה והסביר על שיטת המשפט במדינתו וענה על הרבה שאלות שהיו לי ותשובותיו מלוות ושזורות לאורך מאמר זה.
באמצע השיחה הארוכה, שהתנהלה על מי מנוחות, תוך שגם הובאה לי שתייה קלה וסופרו לי סיפורי חיים, נקרא הנשיא לשיחה דחופה ולאחריה, פתאום הוא – וגם העוזר המשפטי – נהיו מאוד עסוקים, סיימו מהר את הפגישה וחשתי שרוצים לראות אותי מהר מחוץ לבית המשפט. לא נאמר לי דבר, חוץ מתירוץ ש"צץ" איזה עניין משפטי מאוד דחוף, אך כמדומני שבשלב זה גילו שאני ישראלי (הדבר איננו קשה, לאור העובדה שמצלמות מעקב נמצאות בכל מקום בקטר ויש אומרים שישראל עצמה זו שסיפקה לקטר טכנולוגיה של זיהוי פרצופים.. צחוק הגורל...).
ההליכים בבתי המשפט
ההליכים במשפטים האזרחיים מבוססים על טיעונים בכתב, בעוד שהליכים במשפטים פליליים מסתמכים בעיקר על טיעונים בעל פה.
ההליכים בכל בתי המשפט מתנהלים ונרשמים בפרוטוקול בשפה הערבית. מתורגמנים מטעם בתי המשפט מלווים את המתדיינים, שאינם דוברי ערבית. על החלטות הערכאות הנמוכות ניתן לערער בפני ערכאות הערעור ולאחר מכן, במרבית המקרים, בפני ערכאות בית המשפט הגבוה. החוק קובע, כי לבית המשפט הגבוה החובה לפרסם את העקרונות משפטיים, שנקבעו על ידו ושינחו את הערכאות הנמוכות ויחייבו אותן.
ישיבת בית המשפט תהיה פומבית למעט כאשר בית המשפט מחליט, למען הסדר הציבורי או מטעמי מוסר, לקיים הדיונים בדלתיים סגורות. בכל המקרים, מתן פסקי הדין ייעשה בישיבה פתוחה.
שיטת המשפט בקטר היא שיטה מעורבת. בבית המשפט של המרכז הפיננסי שיטת הליטיגציה היא אדוורסרית, כנהוג במשפט המקובל. בית המשפט מכריע בתיק לטובת הצד אשר יעמוד בנטל ההוכחה; בית המשפט מחליט בישיבה מקדימה כיצד ואילו ראיות יש להציג.
בתי המשפט, שאינם מסחריים, פועלים על-פי השיטה האינקוויזיטורית.
בתי המשפט האזרחיים משתמשים בטיעונים כתובים ובהפרכות, אך בדרך כלל אינם מקיימים טיעונים בעל פה.
בקטר אחוז גבוה מההליכים מגיע להכרעה שיפוטית של פסק-דין.
הסטטיסטיקה האחרונה מצביעה על כך ש 96,664 תיקים נדונו בפני כל הערכאות השיפוטיות, מתוכם 80,933 הוכרעו בפסק דין (84%). פסקי הדין קצרים מאוד. לרוב לא יותר מארבעה עמודים.
- שיטת המשפט הקטרית
קטר המודרנית נהנית ממערכת משפטית מאורגנת מאוד. בסיסה של מערכת המשפט הקטרית במקורות עתיקים ומגוונים. מחד גיסא, היא מושתתת על חוק ומשפט אסלאמי, ומאידך גיסא, היא אימצה עקרונות רבים של הקוד האזרחי של נפוליאון. גם לפסיקה ולנוהג המצריים הייתה השפעה עמוקה על מערכת המשפט של קטר.
תהליך החקיקה המודרני של קטר החל כאמור בשנת 1961 כאשר הוצא חוק מספר 1 לשנת 1961, אשר כונן את העיתון הרשמי, ה"רשומות" הקטרי. לאחר מכן, פורסמו כמה חוקים מודרניים המכסים פעילויות מנהליות, כלכליות וחברתיות.
עם עצמאות קטר ב-1971, חלה רפורמה של המערכת המשפטית שבה בתי המשפט הבריטיים הוחלפו בבתי המשפט הקטריים.
מאז הקמת תעשיית הפחמימנים בקטר (בעיקר דלקים וגז), מערכת המשפט במדינה עברה מהפך משמעותי כדי לסלול את הדרך להבטחת האינטרסים וההשקעות של תאגידים ומשקיעים זרים. זה הושג על ידי אימוץ חוקים המקלים על התהליך המשפטי לעשיית עסקים, והתאמתם לנורמות בינלאומיות.
ברוח זו, בשנים האחרונות נחקקו מספר חוקים חשובים: חוק סדר הדין הפלילי; חוק למאבק בטרור; חוק המאבק בסמים נרקוטיים; חוק הקמת שוק ניירות ערך בדוחא; חוק למאבק בהונאה בעסקאות מסחריות; חוק חברות מסחריות; חוק איסור הלבנת הון; חוק הגנת סודות מסחריים; חוק קניין ומקרקעין; חוק הביטוח הלאומי.
כאמור, קיימת דואליות נורמטיבית, אם כי היא אינה גלויה תמיד. לצד חקיקה מודרנית בתחום האזרחי והכלכלי, השריעה (הדין האסלאמי) היא המקור העיקרי לחקיקה. הסעיף הראשון של החוקה של קטר קובע, כי "קטר היא מדינה ערבית ריבונית עצמאית ותושבי קטר הם חלק מהאומה הערבית. הדת שלה היא איסלאם והחוק השרעי (החוק הדתי האסלאמי) הוא המקור העיקרי לחקיקותיו."
- המשפט השרעי
כאמור לעיל, חוקת קטר קובעת שהשריעה היא הבסיס של כל מערכת המשפט. החקיקה והפסיקה אינן יכולות לקבוע נורמות שנוגדות את השריעה, אלא רק להוסיף עליה.
השָׁרִיעָה היא מכלול הצווים והאיסורים שבקוראן ובסונה, הבאים להסדיר את חיי המוסלמים ובני חסותם.
ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים (עיקריים): מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית. מלכי קטר, בהיותם משתייכים לזרם הווהאבי-סלפי, הולכים בדרך כלל בדרכו של הזרם החנפי (שנחשב פחות קפדני, ולעיתים גמיש וליברלי בהרבה היחבטים של ההלכה האסלאמית, כולל בתחומי המשפט השונים).
עבור כלל ציבור המלומדים הסונים (עולמא) הסמכות של השריעה מגיעה מארבעה מקורות עיקריים, לפי הסדר: הקוראן, הסונה, אלאיג'מאע, אלקיאס.
המקור העיקרי הוא דברי הקוראן, והשני הוא "הדרך" ("סונה"), כלומר הדרך בה הנביא מוחמד חי את חייו. האוסף של כל מעשיו, אמרותיו ודעותיו של הנביא עליו השלום מוחמד קרוי החדית'.
המקור השלישי שעליו אפשר לבסס את חוק השריעה היא ההסכמה הכללית (איג'מע) של תלמידי מוחמד בנושא מסוים. הסמכות להסכמה הכללית מגיעה מחדית' שבו מוחמד אומר, "עמי [כלומר: הרוב של המלומדים של השריעה (גמהור אלעולמאא)] אינו יכול להסכים על טעות" (סחיח אלתרמדי – עמ' 2167).
מקור רביעי הוא ה"קיאס", שהוא פסיקת הלכה חדשה בעזרת היקש ממקורות אחרים או ממקרים קודמים. פוסקי ההלכה (המוג'תהידון) משתמשים ב"קיאס" – צורות שונות של הסקת מסקנות, מתוך היקש – על מנת להתמודד עם מצבים בהם המקורות אינם מלמדים באופן ברור מה ההלכה במקרה ספציפי. הסכמה בקרב הקהילה או האומה, העניין הציבורי וגורמים אחרים נחשבים אף הם כמקורות משניים, בנסיבות בהן ארבעת המקורות הראשונים מרשים זאת.
מקור נוסף הוא עקרון טובת הכלל (המצלחה), אך זהו מקור מתוך שבעה מקורות נוספים שמלומדי השריעה האסלאמית חלוקים לגבי ממדי השימוש בהם ובאיזה תנאים.
באופן כללי ניתן לומר, שאף על פי שמנהיגי מערכת הדת האסלאמית שמרו באדיקות על מושג הסונה, הם לא חששו לקבל שינויים שנבעו מדרישות הזמן ומנסיבות חדשות שצצו (בתנאי שלא יסתרו כללים הלכתיים שאין לגביהם מחלוקת). האסכולה החנפית רואה בעקרון המצלחה עיקרון שיש לבחון בו את החוק. שני חידושים כאלו היו ההיתרים להשתמש בחוזה ביטוח ובקופות החיסכון, שנחשבו להימור מסוים, האסור על פי האסלם.
מעניין לציין, שכפי שיהודים ניסו להתאים את ההלכה לסביבה בה חיו בגלות (כגון איסור פוליגמיה, שאינו נובע מהוראות התורה, אלא מהשפעת הסביבה הנוצרית) כך בעשורים האחרונים, בשל נוכחותם של מליוני המוסלמים במדינות שאינן מוסלמיות, הקימו מלומדים מוסלמים מועצות משפט (מאג'קמאע פיקהי) כדי להכריע בסוגיות רבות העומדות בפני המוסלמים במדינות אלה. לפיכך, נוצר מונח חדש בהלכה האסלאמית שהוא "תורת המשפט של מיעוטים" (פיקה אלאקליאת).
למלומדי השריעה (עולמא), תפקיד חשוב מאוד, מכיוון שהם אלה שלומדים את החוק האסלאמי, ולכן בידיהם הסמכות לייצג אותו.
בחוק האימאי-שיעי, מקורות החוק הם הקוראן, הסיפורים על מנהגיו של הנביא ושל 12 האימאמים, השכל הישר("עקל") ומנהגים מקומיים.
על פי האמונה האסלמית, על השריעה לספק את כל הצרכים של הקיום הפיזי והרוחני של האדם. כל פעולותיו של המוסלמי מתחלקות, לחמש קטגוריות: מחויב, מומלץ, מותר, מגונה ואסור. המחויבויות החשובות ביותר הן חמשת עמודי האסלאם : ה"שהאדה" (شهادة – עדוּת), ה"צלאה" (صلاة – תפילה), ה"זכאה" (زكاة – צדקה), צום הרמדאן ( صوم ) והחג' (حجّ – עלייה לרגל).
אחת המטרות לחקיקה לפי האסלאם היא להגשים את טובת כלל הציבור והרחקת האדם מהרוע והשחיתות בחיי העולם הזה ובעולם הבא. תפקיד השריעה היא שמירת הנפש, שמירת הצניעות והמשפחה, שמירת הדעת, שמירת הכסף ושמירת הדת. חוקי האישות, נישואים, גירושים וירושות הם לב לבה של השריעה.
מטרות (מקאצד) השריעה האסלאמית כפי שבאו לידי ביטוי בקוראן ובסונה הנן חמישה במספר (אלדרוראת אלח'אמס): שימור הדת ("אלדין"), שימור הנשמה ("אלנאפס"), שימור השכל ("אלעאקל"), שימור כבוד המשפחה ("אלעירד") ושימור הכסף ("אלמאל").
מלומדים אסלאמיים לאורך ההיסטוריה עשו מאמץ בכדי טהר את המורשת האסלאמית מכל מה שסותר את מקורותיה הקבועים, כגון מנהגים ומסורות שאין להם כל עדות מהאסלאם. אנשי דת עימם הייתי בקשר טענו שהמשטרים הרודנים בעולם הערבי והאסלאמי, הקולוניאליזם המערבי המודרני וזרמים חילוניים שחונכו על ברכי התרבות המערבית בחברות הערביות, ניסו ליצור אסלאם מבוית שבא לשרת את האינטרסים שלהם ולהשיג את מטרותיהם לשלוט ביד רמה בעולם הערבי והאסלאמי ולמנוע ממנו את הרנסנס שיחזיר עטרה ליושנה. עם זאת, מכיוון שאלוהים הבטיח לשמור את הקוראן והסונה, מלומדים הופיעו בכל עת ועמדו בצורה איתנה מול הזרמים שעיוותו את האסלאם, ושמרו על להבת האסלאם דולקת תמיד למרות כל המזימות.
מעמד האישה באסלאם - האסלאם אינו אוסר על נשים לעבוד, אך הוא מדגיש את החשיבות של חובת הטיפול בבית ובילדים המוטלת על שני ההורים.
יש הטענים, שהאסלאם עומד נגד שאיפות הקריירה של נשים, ומונע מהן לתפוס עמדות מנהיגות בחברה שבה הן חיות. בפועל, נשים מוסלמיות החזיקו לאורך ההיסטוריה בתפקידים שונים כולל תפקידים דתיים. מאות נשים הוגדרו כמלומדות שריעה, עסקו במסחר, ברפואה, ואפילו השתתפו במלחמות) .המסורת אוסרת על אישה מוסלמית להינשא לגבר לא-מוסלמי. הקוראן גם מציב קוד לבוש למאמינים. לנשים, הוא מדגיש את הצניעות. על פי חלק מהפרשנויות של הקוראן, ניתנה סמכות לגבר להכות את אשתו אם היא אינה נשמעת לו, אך רק בתנאים מסויימים וחריגים מאוד. הכלל שקבע הנביא מוחמד עליו השלום הוא : "כל מי שמכבד נשים הוא אציל, וכל מי שמשפיל נשים הוא שפל".
כך למשל, עאישה בנת אבו בכר, אשתו של הנביא מוחמד הצהירה: "הנביא מוחמד מעולם לא היכה דבר בידו, לא עבד ולא אישה" (סחיח מוסלם).
המרת דת מהאסלאם - על פי החוק המוסלמי, המרת דת של מוסלמי לדתות אחרות אסורה. ההכרזה על שינוי דת מהווה הפרה חמורה של זהות האומה והחברה, ונחשבת לבגידה המחייבת נקיטת צעדים משפטיים ספציפיים בשריעה, החל מפתיחת הדלת לשיבה ועד גזר דין מוות בתנאים מסויימים כגון הכחשת קיומו של האל. אבל אם שינוי הדת הזה נשאר סוד, אין מוטלת סנקציה.
חופש הביטוי - החוק השרעי אינו מתיר חופש ביטוי על נושאים כמו ביקורת כלפי הנביא מוחמד, היות ועל פי ההלכה האסלמית. כל הנביאים הינם ללא דופי, בעלי השראה אלוהית ובעלי נבואה. כך גם מדינות רבות אינן מתירות חופש ביטוי מלא על נושאים כמו סמלי המדינה ויסודותיה החוקתיים.
דוגמאות לחקיקה מודרנית
המחוקקים בקטר מתמודדים עם ההתפתחות הטכנולוגית והחברתית המואצת בעשורים האחרונים שחייבו חקיקת חוקים והתקנת תקנות חדשות. הם מנסים להשלים את השריעה אך לא לבטלה, אך לעיתים התברר שהחקיקה האזרחית מגבילה את השריעה. עם זאת, חשוב להדגיש שבתחום המעמד האישי, החוקים באים להציג את הדין הדתי בצורה אנושית, אך אין בהם התערבות אנושית מהותית.
הקוד האזרחי משנת 2004 מגדיר את העקרונות הכלליים לכינון יחסים חוזיים וכיצד להתמודד עם התחייבויות הנובעות מהם. הוא מפרט כיצד נכרת חוזה ומהי הסכמה; קביעת מטרת ההתקשרות; תוקף וביטול חוזה ועוד.
העיקרון המוביל בחוק הוא שאנשים חופשיים להסכים ליצור יחסים חוזיים (או לסרב להם – מכאן מה שציינתי לעיל שבמקרים רבים לאחר הזדהות, ישראלים לא קיבלו שירותים בקטר או סורבו לרכוש מוצרים, בגלל מוצאם) ובלבד שהסכמתם אינה סותרת את הסדר הציבורי או המוסר.
החוק עוסק בהשפעת ופרשנותם של חוזים, אחריות חוזית, אחריות למעשים אישיים ואחריות למעשים של צדדים שלישיים, אחריות בעלים, ערבות, התעשרות שלא כדין, סוגי מכירה, שכירות, ביטוח וזכויות הנלוות לרכוש. בנוסף נחקק חוק ספציפי שעוסק בדיני קרקעות ומשכנתאות. במסגרת חוקים אלו נקבעו גם דיני ההתיישנות.
חוק חדש נוסף הוא החוק להשקעות זרות, הקובע כי משקיעים זרים רשאים להשתתף בכל ענפי הכלכלה הלאומית, למעט מסחר בנדל"ן. כמו כן בכדי להשקיע בענפי הבנקאות והביטוח יש לקבל אישורים ממועצת השרים.
ממשלת קטר מנסה למשוך השקעות זרות בתמריצים שונים, כגון הענקת קרקע לפרויקטים בחכירה ארוכת טווח לתקופה של 50 שנה, ללא תשלום כלשהו.
חוק המיסוי קבע שאזרחי קטר וחברות שבבעלותם פטורים מתשלום מס על הכנסה, ארנונה, מס שבח או מס ערך מוסף.
- הספרייה הלאומית של קטר
הבניין החדיש של הספרייה הלאומית של קטר, ששטחו 4,000 מ"ר, ממוקם בלב רובע המזרחי של דוחא, ה- Education City. הבניין עוצב בידי האדריכל ההולנדי בעל השם העולמי Rem Koolhaas , דומה לשתי פיסות נייר המופרדות ומקופלות באלכסון לפינות כדי ליצור מבנה בצורת צדף, התוחם את הפנים בחלל פתוח.
הבניין, מעודד את המבקרים לחקור את התקדמות הידע מהעבר להווה. העיצוב הייחודי יוצר השגת איזון עדין בין זמינותו ונגישותו של מידע, מחד גיסא, לבין שימור ושימור התוכן, מאידך גיסא.
החלל הפנימי המרכזי נועד לאפשר כניסה של כמות מדויקת של אור יום ולשמור על חיבור לעולם החיצון. אור היום מסונן דרך חזית הזכוכית, ומספק אור טבעי לקריאה. מדפי הספרים עצמם הם חלק בלתי נפרד מהבניין עצמו, עולים מן האדמה ומדגישים את ערכם של הספרים בתרבות הקטרית.
שילוב של חומרים קלאסיים כגון עץ, ב"ספריית המורשת", וחומרים מודרניים כמו נירוסטה לאוספים המודרניים משתלבים יחד כדי להדגיש את התקדמות הידע מהעבר להווה.
בספרייה טכנולוגיות חדשניות בכל רחבי הבניין, כגון מערכת זיהוי תדר רדיו (RFID) לסיווג ספרים מאפשרות גישה נוחה לחומרי הספרייה. מגוון רחב של מערכות מחשוב, טאבלטים, מסכים אינטראקטיביים וציוד אורקולי נמצאים בכל רחבי הבניין. בנוסף, מעבדה ייעודית הוקמה לשימור באופן אקטיבי על הפריטים העתיקים בספריית המורשת, הנמצאת במרתף הבניין.
כמו כן הוקמה מעבדת סריקה, המבצעת דיגיטציה של פריטי ספרייה ואוספים אחרים ומעמידה אותם לרשות חוקרים ברחבי העולם. בספרייה 26 מסכים אינטראקטיביים גדולים ו-465 מחשבים אישיים.
הספרייה הלאומית של קטר היא הספרייה הגדולה במזרח התיכון ובה מעל מיליון כותרים.
בביקוריי שם התעניינתי בעיקר בחלק המשפטי ובהבנת מקורות המשפט הקטרים והתמורות שעברו על החברה הקטרית ושיטת משפטה בשלושת העשורים האחרונים.
לאחר איסוף החומר שהייתי זקוק לו, וסיום המשימה הנ"ל, פניתי לספרנית הראשית וביקשתי לדעת האם יש להם גם ספרים בעברית ואכן נמצאו 18 כותרים שבהם גם שפה עברית. רובם eBOOKS וספרי תנ"ך.
אחד מהספרים שמשך את תשומת ליבי במיוחד ברשימת המחשב שהספרנית הראתה לי הצביע על שנת הדפסה 1575 ( MDLXXVבלטינית). חשבתי שזו טעות, אך הסתבר ששום טעות לא היתה כאן. ביקשתי לראות ספר זה, שהסתבר שהיה המילון הראשון עברית – לטינית שהודפס במהדורה רחבה.
הספרנית הפנתה אותי לספרן קומת המרתף ואני הייתי בטוח שאראה ספר כזה עתיק רק דרך זכוכית מוגנת ואף לא אוכל לצלם אותו ובוודאי לא לגעת בו ולעבור בין דפיו העתיקים.
מה גדולה היתה הפתעתי כשספרן המרתף הוביל אותי לחדר עיון, ביקש להמתין כמה דקות וחזר עם הספר הענק הזה ומסר לי אותו לדפדוף וצילום, ככל שאחפוץ.
לשאלתי, כיצד ספר כה עתיק הגיע לספרייה המודרנית הזו, הסביר לי הספרן שסבו של האמיר הנוכחי היה אספן של ספרים עתיקים וגם ספר זה כמו ספרים רבים מלפני מאות שנים, כולל מפות עתיקות מאוד, נמצאו באוסף שלו וייסוד הספרייה הזו החל בעצם מתרומת אוסף פרטי זה.
סיכום ומסקנות
קטר היא מדינה מרתקת ובה הניגודים בולטים לעין: אדונים ומשרתים, פתיחות וסגירות, תמיכת המערב ופזילה לאיראן ולתנועות אסלמיות פונדמנטליסטיות, תמיכה בחינוך, תרבות וספורט ברחבי העולם, אך גם בתנועות צבאיות מהפכניות, הקמה ותחזוקה של רשת התקשורת הגדולה והמשפיעה בעולם הערבי ליד הגבלות של ממש על חופש הביטוי פנימה. גם היחס לישראל דואלי ומעורפל.
המדובר בנסיכות אבסולוטית שעושה את צעדיה הראשוניים לפיתוח מערכת פוליטית דמוקרטית. מקורות המשפט של קטר נטועים בדת האסלאם, לצד השפעות צרפתית, מצרית ובינלאומית. שיטת המשפט מעורבת, ומכילה יסודות אדוורסריים לצד יסודות אינקוויזיטורים.
חוקת קטר קובעת שהשריעה מהווה את הבסיס לחוק ולרשויותיו. רשויות החוק הן האמירות; המועצה המייעצת (השורא); מועצת השרים; התביעה הציבורית; המועצה העליונה של מערכת המשפט; הרשות השופטת.
מערכת המשפט בנויה משלוש רמות דיוניות: ערכאה ראשונה (בית משפט פלילי תחתון ועליון; בית משפט אזרחי תחתון ועליון, ומחלקה מנהלית) ; בית משפט לערעורים; בית משפט גבוה. לצידם פועלים בתי משפט בתחומים ספציפיים, כגון בית הדין השרעי לענייני משפחה; בית המשפט הצבאי; בית המשפט של המרכז הפיננסי וערכאות מומחים.
בקטר מוזיאונים יפים ומרשימים, חופי ים נעימים ונופים מדבריים עוצרי נשימה. מי יתן ובעתיד היא תצטרף לשכנותיה בחריין ואיחוד האמירויות בהסכמי שלום עם ישראל ואז נוכל לבקר בה ולטייל בה באופן תדיר ולא רק כשמתקיימים בה משחקי גמר גביע העולמי בכדורגל.
[1] * הכותב, מנחם (מריו) קליין, הוא שופט בכיר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. דוקטור למשפטים (Ph.D.) מטעם אוניברסיטת תל אביב, מרצה באוניברסיטת בר-אילן. המאמר המקורי פורסם בעלון השופטים ע"ש השופט שמואל ברוך ז"ל בעריכת השופט ד"ר עמי קובו, גיליון 136 פברואר 2023.
תודה (לפי סדר א-ב) לד"ר אביעד איגרא, לאל"מ (במיל') משה וולף, לקאדי ד"ר איאד זחאלקה, למר חיים ניזרי, לשופט סמארה נצר, לשופט ד"ר עמי קובו, למר שאהין סרסור, לשופט עמיעד רט, לעו"ד באסם פוקרא, לשייח' אבראהים צרצור, ולעו"ד אורי שרגאי, על הסיוע בכתיבת המאמר ועל הערות/הארות חשובות.
[2] מרבית המידע בפרקים אלו שאוב משיחות עם עובדים זרים הגרים בקטר ועם קטרים שהייתי בקשר עימם, לרבות נשיא בית המשפט לעסקים בדוחא הבירה ובעיון בספרות מגוונת ופרסומי ממשלת קטר שבספרייה הלאומית של קטר (הספרייה הגדולה במזרח התיכון, בה מצאתי גם כותרים בעברית, לרבות ספר משנת 1575!)
כמו כן מבוססים הנתונים על פרסומים באתרי אינטרנט ממשלתיים, כגון:
https://www.mofa.gov.qa/en/qatar/political-system/general-information
https://hukoomi.gov.qa/en/service/qatar-legal-portal-almeezan
https://www.sjc.gov.qa/en/Statistics/Pages/default.aspx
ופרסומים באתרי אינטרנט פרטיים כגון:
https://www.tamimi.com/law-update-articles/the-court-structure-in-qatar/
https://www.irglobal.com/article/qatar-legal-system-7db3/
https://www.jstor.org/stable/4283616
https://malmarzouqilaw.com/legal-system-in-qatar/
https://www.nyulawglobal.org/globalex/Qatar1.html
https://www.irglobal.com/article/qatar-legal-system-7db3/
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.