נין של יהודי ואשתו יוכלו לעתור לקבלת אזרחות מטעמים הומניטריים

בני הזוג הם אזרחי רוסיה. משפחת הבעל עלתה כשהיה נער אך הוא נשאר שם כדי להמשיך ללמוד והגיע לארץ עם אשתו מאוחר יותר. משרד הפנים דחה על הסף את בקשתם לקבל מעמד אך ביהמ״ש התערב

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישו בני זוג אזרחי רוסיה על החלטת משרד הפנים לדחות על הסף את בקשתם לקבל אזרחות מטעמים הומניטריים. השופטת תמר בר אשר קבעה כי מכלול נסיבות המקרה ובין היתר העובדה שהוריו של האיש עלו ארצה כשהיה קטין ומשך שהייתם של הזוג בארץ (מעל 10 שנים) מצדיקים דיון לגופה של הבקשה.

בני הזוג הם ילידי 1983 uנישאו ב-2003. האיש הוא נין של יהודי.

בנובמבר 1999 עלו הוריו של האיש לארץ עם בנם הצעיר מכוח חוק השבות. בהתאם להחלטת הוריו נשאר האיש, שהיה אז כבן 16, ברוסיה עם סבתו כדי להשלים את לימודי התיכון. לאחר סיום לימודיו הוא למד שם במוסד להשכלה גבוהה ואף החל לעבוד במקצועו.

ב-2008 נכנסו האיש ואשתו לראשונה לישראל לביקור של חודש. ב-2011, כשהם בני 28, הגיעו בני הזוג לארץ והגישו בקשה לקבלת אזרחות על יסוד הטענה כי האיש הוא נין של יהודי וכי נציג הסוכנות היהודית המליץ למשפחה שהוא יישאר ברוסיה לסיים את לימודיו.

בקשתם נדחתה. השניים הגישו בקשה להסדרת מעמדם בישראל מטעמים הומניטריים אך נדחו, ובעקבות השגה עניינם הועבר להחלטת מנהלת תחום אשרות.

רק ב-2019 ניתנה החלטת המנהלת שדחתה את בקשתם על הסף. בהחלטה נכתב כי במועד הבקשה הראשונה של האיש לקבלת אזרחות הוא היה כבר בגיר ובהתאם לנוהל בעניין נין של יהודי הוא לא היה זכאי למעמד. עוד נקבע כי טענות בני הזוג אינן מצדיקות מתן מעמד מטעמים הומניטריים. ערר שהגישו בני הזוג נדחה ולכן הם הגישו ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

בני הזוג טענו כי לא היה מקום לדחות את בקשתם על הסף מבלי לדון בה לגופו של עניין. הם ציינו כי מהאיש נשללה האפשרות לקבל מעמד כשהיה קטין בשל ההמלצה שנתן להוריו נציג הסוכנות היהודית. עוד נטען כי כשההורים עלו לארץ הם לא היו יכולים לדעת שבעתיד תישלל מבנם האפשרות לקבל כאן אזרחות.

משרד הפנים הדגיש כי הרצון לחיות בישראל לצד בני משפחה אינו ״טעמים הומניטריים״ והנימוק העיקרי לרצונם של המערערים לעלות לארץ הוא נימוק כלכלי.

סיכוי מסוים

אך השופטת תמר בר אשר קיבלה את הערעור. היא הבהירה כי כדי למנוע את הצפת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים נקבע כי רק בקשות המעלות ״סיכוי מסוים״ לקבלתן יובאו לדיון בוועדה, כשמנהלת תחום אשרות וזרים מוסמכת לדחות את הבקשה על הסף.

השופטת קבעה שכל אחד מהנימוקים שהעלו בני הזוג, כשלעצמו, אינו מצדיק מתן מעמד משיקולים הומניטריים. מדובר בין היתר בטענה שלפיה משפחת האיש גרה בישראל, המלצת נציג הסוכנות, שהייתם הממושכת של הזוג בארץ והשיהוי במתן החלטת מנהלת תחום אשרות וזרים.

עם זאת, שילוב הטעמים יחד עשוי לדבריה לעלות לכדי טעמים הומניטריים המצדיקים את בחינת בקשתם לקבלת מעמד.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שעניינם של בני הזוג יובא לפני הוועד הבינמשרדית שתדון בבקשה לגופה ועד אז הם לא יורחקו מהארץ.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ המערערים: עו"ד אנסטסיה סהר-שבצ'וק
• ב״כ המשיבה: עו"ד גילה קרמר (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

עו"ד חגי צברי עוסק/ת ב- הגירה, אזרחות ואשרות בישראל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין