אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> מיהו מבקר המדינה החדש? מקבץ פסיקה של השופט יוסף שפירא

מיהו מבקר המדינה החדש? מקבץ פסיקה של השופט יוסף שפירא

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 14/05/2012 06:00:00 | גרסת הדפסה

לרגל בחירת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, לכהן כמבקר המדינה הבא של ישראל, להלן מקבץ מתוך פסיקותיו בשנים האחרונות- בין היתר, עסק השופט בסוגיות שעוררו הדים ציבוריים, כשאסר על המרכז למימוש זכויות רפואיות לבצע פעולות משפטיות, ביטל את התקנות האוסרות על ביצוע הפרייה חוץ גופית מתורם ידוע, וקבע כי בספרה 'אל אישך תשוקתך', העתיקה נעמי רגן קטעים מספרה של יוצרת אחרת.

השופט יוסף שפירא, שמכהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים משנת 2005, ועסק במשך שנות כהונתו בעיקר בתיקים אזרחיים, ייכנס לתפקידו כמבקר המדינה ב 4.7.2012.

רפואה

הישג ללשכה: המרכז למימוש זכויות רפואיות יחדל לבצע פעולות משפטיות

לאחרונה אסר השופט שפירא על המרכז למימוש זכויות רפואיות לבצע פעולות משפטיות עבור לקוחותיו. בתביעה שהגישה לשכת עורכי הדין, טענה כי המרכז מספק לקוחותיו שירותים משפטיים, ובהם ייעוץ, סיוע בהכנת תביעות וייצוג מול גופים שונים, ובכך פועל בניגוד לחוק ומסב נזק לעורכי הדין ולציבור. המרכז טען, כי השירות שהוא נותן ללקוחותיו נוגע לתחום הרפואי הבירוקרטי בלבד.

השופט שפירא, שקיבל את תביעת הלשכה בחלקה, קבע כי חלק ניכר מפעולות המרכז מסיגות את גבול מקצוע עריכת הדין, והוציא צו שאוסר עליו להמשיך בביצוע הפעולות המשפטיות עבור לקוחותיו.

לפסק הדין בעניין לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נגד המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ואח'

המחוזי חייב בי"ח לבצע הפריה חוץ גופית מזרעו של תורם ידוע הנשוי לאחרת

האישה, שביקשה לבצע הפריה חוץ גופית מבן זוגה, אשר נפרד מאשתו אך עדיין נשוי לה רשמית, סורבה על ידי בית החולים, שטען כי הנחיות משרד הבריאות אוסרות עליו להיענות לבקשה. בתביעתה, ביקשה האישה מביהמ"ש להצהיר כי משרד הבריאות אינו רשאי לאסור על ביצוע ההפריה.

השופט שפירא קבע, כי בית החולים לא היה מוסמך לסרב לטפל באישה שכן הוא מחוייב במתן טיפול רפואי לכל הבא בשעריו. השופט הוסיף והורה על ביטול תקנות משרד הבריאות האוסרות על ביצוע הפריה חוץ גופית מתורם שזהותו ידועה, בקובעו כי שר הבריאות חרג מסמכותו בעת שהתקין אותן, וכי מאחר ומדובר בעניין מהותי, אין זה ראוי שיוסדר בחקיקת משנה.

לפסק הדין בעניין פלונית נ' משרד הבריאות ואח'

חוקתי ומנהלי

האם ניתן להגיש בקשת בזיון בימ"ש כלפי המדינה?

במקרה זה, קבע השופט כי במקרים חריגים ניתן לנקוט בהליכי בזיון נגד המדינה. לאחר שמשרד השיכון חויב בפסק דין לשלם לחברה למעלה מ 6 מליון ש"ח, אך העביר לה רק מחצית מהסכום, ביקשה החברה כי בית המשפט יחייב אותו לציית לפסק הדין, בהתאם לפקודת בזיון ביהמ"ש.

בניגוד לעמדת המדינה, אשר טענה כי לא ניתן לנקוט נגדה בהליך של בזיון, משום שאין הוראה שמחילה עליה את הפקודה ולא ניתן להפעיל נגדה את הסנקציות המנויות בה ממילא, קבע השופט כי במקרים קיצוניים ומצומצמים ביותר וכשאין אפשרות לנקוט בדרך חמורה פחות, ניתן להשתמש כנגד המדינה בסעד של בזיון בית משפט. כן קבע, כי היה על משרד השיכון לציית לפסק הדין ולשלם את מלוא הכספים, והוא חויב לעשות כן.

לפסק הדין בעניין יפת השמש חב' לנכסים והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד השיכון והבינוי

מקרקעין

האם נכס שנבנה ללא היתר והופקע, הינו בר-פיצוי?

הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים הפקיעה נכס לאחר שבעל הנכס השתמש בו למעלה מ 45 שנה. בעל הנכס הגיש תביעה לפיצוי בגין ההפקעה, בטענה שלא הוא שבנה את הנכס, וככל שנבנה באופן בלתי חוקי, העבירה התיישנה לפני עשרות שנים, מה גם שהשתמש בנכס בתום לב. הוועדה המקומית טענה, כי הנכס נבנה ללא היתר, וגם אם לא הייתה במקרה זה אכיפה ראויה, לא מגיע לבעל הנכס פיצוי על בנייה לא חוקית.

השופט שפירא חייב את המדינה לפצות את בעל הנכס ב 96,000 ש"ח בגין ההפקעה, לאחר שקבע כי אמנם מדובר בנכס שנבנה ללא היתר, אולם הדבר נעשה לפני כ 45 שנה, ובמשך כל השנים הללו לא דרשה הוועדה המקומית להרוס את המבנה ולא הגישה כתב אישום כלשהו, ובמחדל זה ניתן לראות כמחילה על הבנייה.

לפסק הדין בעניין מחבר נ' ועדה מקומית לתכנון ירושלים ואח'

קניין רוחני

ביהמ"ש: הסופרת נעמי רגן העתיקה קטעים מספר אחר והפרה זכויות יוצרים

השופט שפירא קיבל תביעה שהגישה הסופרת שרה שפירו נגד הסופרת נעמי רגן, בטענה כי העתיקה בספרה 'אל אישך תשוקתך' קטעים מסוימים מתוך ספרה של היוצרת, בקובעו כי רגן הודתה כי השתמשה בקטעים מספרה של התובעת והוכח כי הייתה לה נגישות לספר זה, ולא ניתן לומר כי עשתה בקטעים שימוש הוגן, באשר לא נתנה קרדיט לתובעת. עוד נקבע, כי מתוך קריאה בקטעים נשוא התביעה ניתן ללמוד בהחלט על קיומה של העתקה.

"אף כאן, ההצטברות של נקודות דמיון כה רבות מרחיקה את האפשרות שהדמיון מקרי...", כתב השופט ולאחר שהמליץ לצדדים להגיע לפשרה, והם נענו לה, נקבע כי רגן תשלם לתובעת 233,000 ש"ח ותשמיט מהמדורות הבאות את הקטעים המועתקים.

לפסק הדין בעניין שרה שפירו נגד נעמי רגן

עבודה

המחוזי: דמי הודעה מוקדמת ישולמו לעובדים בדין קדימה

בתיק זה דן השופט שפירא בשאלה- האם עובדים שפוטרו מעבודתם על ידי הנאמן, בתקופת הקפאת ההליכים נגד המעסיק, זכאים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת במסגרת "הוצאות הקפאה", היינו לפני תשלום כל חוב עבר, או שמא ישולמו במסגרת נשייה בדין קדימה?

בפסיקה קיימות שתי גישות מנוגדות: על פי גישה אחת- העובדים זכאים לקבל את דמי ההודעה המוקדמת כהוצאות הקפאה, ואילו על פי הגישה השנייה- דמי ההודעה המוקדמת אינם מהווים הוצאות הקפאה, ויש לשלמם במסגרת סדרי הנשייה שנקבעו בדין.

השופט שפירא ביכר את הגישה השנייה, וקבע כי דמי הודעה מוקדמת הם חלק משכר עבודה, שנחשב לחוב בדין קדימה על פי החוק. השופט ציין, כי תשלום דמי ההודעה המוקדמת על ידי הנאמן כהוצאות הקפאה עלול, במקרים מסוימים, לגרום לעובד נזק וליצור מצבים מלאכותיים שאינם לטובת העובד, מאחר והמעסיק יקפיד לפטר עובדים ערב הגשת הבקשה להקפאת הליכים, והתשלום יהיה בהכרח חוב עבר שאין לשלמו מקופת ההקפאה.

לפסק הדין בעניין דטה סייף גרופ נגד בנק דיסקונט בע"מ

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ