לפסק הדין בעניין שרה שפירו נגד נעמי רגן
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי הסופרת נעמי רגן בספרה 'אל אישך תשוקתך' העתיקה קטעים מסוימים מתוך ספרה של הסופרת שרה שפירו.
התובעת הינה יוצרת חרדית אשר בשנת 1990 הוציאה את ספרה Growing With My Children - A Jewish Mother's Diary העוסק בחוויותיה של הסופרת כאם חרדית צעירה וחסרת ניסיון וקשייה מול אתגרי ההורות. הנתבעת הינה מחזאית וסופרת ירושלמית מוכרת אשר פרסמה בשנת 1992 את ספרה Sotah ('ואל אישך תשוקתך') שהפך במהרה לרב מכר.
לטענת התובעת, קטעים מתוך ספרה הנדון הועתקו בין מילולית ובין אם בשינויים קלים, אל תוך ספרה של נעמי רגן 'ואל אישך תשוקתך', כאשר לטענתה, ספרה של רגן דומה מבחינת התבנית הסיפורית, הנושאים, השפה והדיאלוגים שבו לספרה שלה. לטענתה, בעקבות שמועות שהגיעו אליה בדבר הדמיון בין הספרים, היא יצרה קשר עם רגן, אשר הודתה לטענתה בדברים והציעה לה למחוק את הקטעים הדומים מהמהדורות הבאות של ספרה, או לתת לתובעת קרדיט, אולם בסופו של דבר, הדברים הגיעו לכדי הגשת תביעה לבית המשפט.
נעמי רגן טענה להתיישנות ושיהוי בהגשת התביעה, ולגופו של עניין, טענה בין היתר, כי ספרים שקראה, כמו חוויות אחרות, מקבלים ביטוי באופן כתיבתה במובן של 'השראה' כחומר גלם לסיפור.
השופט יוסף שפירא קיבל כאמור את התביעה, וקבע כי נעמי רגן אכן העתיקה קטעים מתוך ספרה של התובעת. ראשית, קבע השופט כי לאור העובדה כי התובעת ידעה על ההפרה כבר בשנת 1994, הרי שהתביעה אכן התיישנה לעניין זכותה כי יצירתה לא תועתק ע"י אחר, אולם התביעה לא התיישנה בכל הנוגע לעילה שעניינה בהפרת זכות הפרסום שהינה עוולה מתמשכת. עוד נקבע, כי לא ניתן לראות בשיהוי שבהגשת התביעה משום ויתור של התובעת על זכויותיה בנסיבות המקרה.
לגופו של עניין, הבחין השופט בין שימוש בביטויים שמקורם בצדדים שלישיים, כגון סופרות אחרות (לגביהם גם התובעת עצמה סייגה את התביעה) לבין העתקה ישירה.
נקבע, כי רגן עצמה הודתה כי השתמשה בקטעים מספרה של התובעת והוכח כי היתה לה גישה ונגישות לספר זה, והיא אף הסכימה בתחילה למחיקת חלקם. השופט ציין, כי רגן אינה יכולה לטעון להגנת השימוש ההוגן וזאת מאחר ולא נתנה קרדיט לתובעת.
נקבע, כי ההשוואה בין הספרים (בקטעים נשוא התביעה), אכן מלמדת על קיומה של העתקה, וזאת בקריאת מכלול הדברים, וכן הוכח דמיון בין הדמויות ואלמנטים נוספים.
"אף כאן, "ההצטברות" של נקודות דמיון כה רבות מרחיקה את האפשרות שהדמיון מקרי, ובייחוד לאור הודאותיה המפורשות של הנתבעת כי אכן השתמשה והעתיקה מיצירתה של התובעת" כתב השופט, ואף דחה את טענתה של רגן כי ההעתקה נעשתה בטעות.
משכך, נקבע כי נעמי רגן הפרה את זכויותיה הקנייניות של התובעת באותם קטעים מועתקים.
לפסק הדין בעניין שרה שפירו נגד נעמי רגן
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין