לפסק הדין בעניין עו"ד פואד חיר נגד עו"ד עודד גיל
האם החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי הינו חיסיון מוחלט או מסויג? בית המשפט העליון קבע בדעת רוב, כי החיסיון הינו מוחלט.
סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע קובע בין היתר, כי פרסום שנעשה תוך כדי דיון משפטי ע"י בא כוחו של בעל דין, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי.
במהלך דיון בבית הדין האזורי לעבודה בת"א, הטיח עורך דין אחד בעורך הדין השני, כי קיימת חקירה משטרתית נגדו, וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין דנה בהשעייתו מהלשכה. בית משפט השלום קבע כי מדובר בפרסום מותר, ואילו בית המשפט המחוזי, קבע כי כיוון שהדברים נאמרו בזדון וברשעות, הם אינם נהנים מהחסינות שבחוק.
המשנה לנשיאה, השופט ריבלין קבע, כי ע"פ החוק, גם פרסום כוזב, שנעשה שלא בתום-לב (ואף בזדון), לא יהווה עילה למשפט פלילי או אזרחי, ובמובן זה מדובר ב"הגנה מוחלטת".
"בוודאי טוב הדבר שההתבטאויות במסגרת הליך משפטי יהיו מתונות ומתוחמות ככל האפשר, במיוחד אם יש בדברים משום חשש ללשון הרע. אולם התפיסה המשתקפת בחוק איסור לשון הרע היא שאין להגביל את ההתבטאויות תוך כדי ההליך המשפטי באמצעות חוק זה" כתב השופט.
עוד נקבע, כי התפיסה שהביעו כמה משופטי בית המשפט המחוזי, לפיה יש לקרוא לתוך החוק סייג הנוגע לשאלה האם הדברים נאמרו ברשעות ובזדון, הינה לכל היותר בבחינת הדין הרצוי, ומשכך, עניין הוא למחוקק להחליט בו.
בדעת מיעוט, קבע השופט רובינשטיין, כי בית המשפט אינו יכול להיות מקום "אקסטריטוריאלי" ללשון הרע. לגישתו, העובדה שהדברים נאמרו תוך כדי דיון משפטי, אינה יכולה להוות חזות הכל, ולכן, יש לפרש את הסעיף כמקנה היתר רחב אך לא היתר מוחלט להתבטאות עורכי דין במהלך הדיון המשפטי.
לפסק הדין בעניין עו"ד פואד חיר נגד עו"ד עודד גיל
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.