זמן קצר אחרי שנרשם כעצמאי בעסק של אביו, במקביל לעבודתו במגרשים, ולפני שהסטטוס עודכן בביטוח לאומי - נפצע האיש בעבודה כמתקין דודים. ביה"ד קבע שביטוח נפגעי עבודה חל עליו
שריקת הסיום של מאבק שופט כדורגל בביטוח הלאומי: בית הדין לעבודה בחיפה הכיר לאחרונה באיש, שעבד במקביל כעצמאי בעסק של אביו, כ"מבוטח" בקשר לתאונה שעבר בעבודה, ימים ספורים אחרי שפתח תיק עצמאי ברשות המיסים, ועשרה ימים טרם עדכון הסטטוס בביטוח הלאומי. בנסיבות אלה קבעה השופטת איריס רש שעל-פי הדין, ביטוח נפגעי עבודה תופס לגביו.
התובע (37) הוא שופט כדורגל פעיל בליגת העל. בעבר, במקביל לעבודתו במגרשים, הועסק כשכיר בחברת "סנו", כאשר באוגוסט 2021 עשה שינוי והחליט לקחת על עצמו את העסק של אביו, כמתקין דודי שמש, ובתוך כך להפוך לעצמאי.
לשם כך הוא פנה ב-4 לאוקטובר לרשות המסים לצורך פתיחת תיק עצמאי. עוד באותו היום נפתח לו תיק במס הכנסה ומע"מ, והוא קיבל תעודת "עוסק מורשה". התובע לא שקט על שמריו ועוד באותו היום ניגש לרואה חשבון כדי למלא "דין וחשבון רב שנתי", לצורך עדכונו כעצמאי בביטוח לאומי.
11 ימים חלפו והתובע נפצע מזכוכית במהלך עבודתו כמתקין דודים. כעבור 4 ימים מהתאונה, ב-19 לאוקטובר, הגיש רואה החשבון את טופס ה"דין וחשבון", וב-25 לחודש - כלומר 10 ימים אחרי התאונה - עדכן ביטוח לאומי את מעמד התובע כעצמאי.
במרץ 2022 דחה המוסד את תביעתו להכרה כנפגע עבודה, בנימוק שהוא לא היה רשום במועד התאונה כעצמאי, ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם - בהתאם לסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי.
מנגד טען התובע שכבר בתחילת אוקטובר 2021, לפני התאונה, ביצע פעולות לשם רישומו כעצמאי בביטוח לאומי, ומשכך יש להחיל עליו את ביטוח נפגעי עבודה.
לא "שגר ושכח"
השופטת רש הסבירה שלפי סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קיימים שני תנאים חלופיים להכרה בעצמאי כזכאי לגמלה: האחד, שבעת הפגיעה הוא היה רשום במוסד כעובד עצמאי; השני, שהוא עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה.
מסקנת השופטת הייתה שהתובע נכנס בגדרי התנאי השני של סעיף 77(א). "שוכנענו שהתובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי עובר לתאונה", כתבה. לדבריה אין מדובר במקרה של "שגר ושכח", אשר על-פי הפסיקה עשוי לשלול הכרה כ"מבוטח".
"לא מצופה ממבוטח שפנה לגורם מקצועי כגון רואה חשבון על מנת שייצגו מול הביטוח הלאומי, שיבדוק או 'ינדנד' לרואה החשבון בתוך פרק זמן של 10 ימים, האם המסמכים הוגשו למוסד ומה עלה בגורל ההגשה, בהתחשב בעובדה שטרם הגיע החודש העוקב ומועד התשלום הראשון של מקדמות דמי ביטוח", חידדה השופטת בהקשר הזה.
בשלב זה טען ביטוח לאומי כי בפועל התובע החל לעבוד כעצמאי זמן רב לפני התאונה, במאי 2020, באופן השולל ממנו הכרה, אך השופטת דחתה את הטענה, בהיעדר הוכחה. אמנם הטלפון והתמונה של התובע הופיעו בפרסומי העסק בפייסבוק כבר ביוני 2020, אלא שלדברי השופטת הסבר התובע - לפיו בסך הכול סייע לאביו בשיווק עבודתו ברשתות החברתיות - הניח את דעתה. בנוסף הודגש בהקשר לכך שאין הוכחה כי עובר לאוגוסט 2021 קיבל התובע משכורת מהעסק.
לפיכך, בסופו של יום קבעה השופטת שיש לראות בתובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי בביטוח לאומי, באופן שעל-פי הדין מחיל עליו את ביטוח נפגעי עבודה. כמו כן היא פסקה לטובתו 5,000 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד בן אסבן ועו"ד גלעד פופלינגר
- ב"כ הנתבע: עו"ד צחי רטר
עו"ד ניצן הלל
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.