האיש ירש שטח לא בנוי מאימו. כשביקש לרשום אותו על שמו שנים לאחר מכן, גילה שאדם אחר זייף צו ירושה ומכר את הקרקע. עורך הדין שהיה מעורב בצו הירושה יפצה, אך מהפיצוי הופחת אשם תורם משמעותי
קיבלתם צו ירושה? מהרו לרשום את הרכוש על שמכם. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי הרכב בראשות סגן הנשיא השופט שאול שוחט מגולל פרשה חריגה ומטרידה של גניבת מגרש בחולון. את המגרש ירש אדם מאימו בהתאם לצו ירושה מ-2006. האיש התמהמה עם רישום המגרש על שמו במשך עשור, ובינתיים עבריין מכר אותו באמצעות שורת זיופים. היורש יקבל פיצוי מופחת לאחר שנקבע כי תרם בהתנהלותו לנזק.
זהותו של העבריין שגנב את המגרש לא התבררה עד היום והוא ממשיך להסתובב חופשי. העבריין זייף צו ירושה של אישה שנפטרה בשנת 2005 והייתה רשומה בין השאר כבעלים של מגרש בעיר חולון. בצו הירושה נעשה שימוש בזהותו של אדם אחר, יהודי צרפתי, שתעודת הזהות שלו אף היא זויפה.
בשנת 2011, באמצעות עורך דין ששכר הנוכל ושהגיש בשמו בקשה לרישום הירושה, נרשם המגרש שבבעלות המנוחה על שמו של אותו יהודי צרפתי תמים. בהמשך, מכר הנוכל באמצעות תעודת הזהות המזויפת את המגרש לרוכשים תמי לב תוך שהוא משלשל את מלוא כספי התמורה לכיסו – ונעלם.
צו הירושה האמיתי אחר המנוחה ניתן לבקשת בנה ויורשה היחיד בשנת 2006. אלא שהיורש התמהמה במשך עשור ונמנע מלרשום את המגרש על שמו בלשכת רישום המקרקעין עד שנת 2016. רק אז, כשביקש לרשום אותו, גילה לתדהמתו שהמגרש אינו רשום עוד על שם אימו המנוחה, נגנב ממזמן (ואף עבר מספר ידיים לאחר שרוכשי המגרש מהנוכל מכרו אותו לאחרים) ואבד לעד.
היורש ניהל במשך מספר שנים תביעת נזיקין נגד המדינה (לשכת רישום המקרקעין) כמו גם נגד עורך הדין שייצג את הנוכל בבקשה לרישום הירושה.
בפסק דין שניתן בשנה שעברה קבע בית משפט השלום בתל אביב כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים לנזק כך שעורך הדין שייצג את הנוכל יישא ב-45% מהנזק; המדינה – 35%; והיורש – 20%. הפיצוי הועמד על סך של כ-1.3 מיליון שקל. הצדדים כולם הגישו ערעורים על פסק הדין.
פרצה קוראת לגנב
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב השופטים סגן הנשיא שאול שוחט, נפתלי שילה וסיגל רסלר-זכאי, מצא בסיס להתערב בפסק הדין. השופטים פטרו את המדינה מכל אחריות לנזק והגדילו את אחריות יתר המעורבים כך שעורך הדין המעורב יישא בשיעור של 70% מהאחריות ואילו היורש יישא באחריות בשיעור של 30%.
נפסק כי יש להגדיל את אחריותו של היורש לאור אשם תורם מצדו בכך שיצר "פרצה הקוראת לגנב" כשנמנע מלרשום את צו הירושה בקשר למגרש, ופגע באמינות מרשם המקרקעין.
השופטים הדגישו שהיורש יכול היה למנוע את מעשה המרמה אם היה מעביר את הנכס על שמו בסמוך לאחר שקיבל את צו הירושה וכי "הדעת נותנת כי נוכלים ייטו לבצע פעולות מרמה בנכסים של נפטרים שאין בהם מעש ושהרישום בהם לא עודכן משך שנים ולכאורה אין גורם המתעניין בהם. במיוחד הדברים אמורים, מקום בו מדובר בנכס מקרקעין שאינו בנוי".
פסק הדין הוא בבחינת קריאת אזהרה לכל היורשים באשר הם, שלא להסתפק בקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה אלא לוודא כי הנכסים אותם ירשו מכוחו יירשמו בפועל על שמם בלשכת רישום המקרקעין או אצל הגורמים שאצלם הזכויות רשומות.
* עו״ד עדי חן עוסקת ב- ירושות וצוואות ועיזבונות בינלאומיים
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין