אפילו שהייתה דמנטית: הצוואה האחרונה של האם תקוים

למנוחה היו נכסי נדל"ן ומיליוני שקלים. בצוואה שערכה אצל עו"ד הורישה את רוב הרכוש לבנה ונכדותיה אבל בצוואה חדשה שכתבה בעצמה חילקה אותו שווה בשווה בין ילדיה. האם עשתה זאת מרצונה? בית המשפט קבע שכן

השופטת סגלית אופק מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבלה לאחרונה בקשה שגישה בת לקיום צוואה שכתבה אמה כ-3 שנים וחצי לפני מותה. בכך, נדחו התנגדות ובקשה שהגיש אחיה לקיים צוואה קודמת שנערכה אצל עו"ד. בפסק הדין קבעה השופטת בין היתר שהאם הייתה כשירה לערוך את הצוואה האחרונה אפילו שאובחנה עם דמנציה, ודחתה את טענת הבן שאחותו התעללה באמם באכזריות וכפתה עליה לכתוב אותה.

בשנים האחרונות לחייה שהתה האם בבית אבות ואובחנה עם דמנציה. לאחר שנפטרה ב-2019, ביקשה בתה להוציא צו לקיום צוואה שכתבה אמה ב-2015, במסגרתה הורתה לחלק את הרכוש שלה – שכולל ארבע דירות, שתי חנויות וכ-4 מיליון שקלים, באופן שוויוני בין שני ילדיה.

אלא שאחיה התנגד לצוואה האחרונה וביקש להורות על קיום צוואה קודמת שערכה האם ב-2011 אצל עו"ד. בצוואה זו היא ציוותה את רוב הנדל"ן לו ולשתי בנותיו ואילו לבתה השאירה בעיקר את הזכות להשתמש בנכסים או לקבל עבורם דמי שכירות.

הבן טען בין היתר כי אמו סבלה מדמנציה ולא יכלה לכתוב את הצוואה בעצמה, כך שברור שאחותו הייתה מעורבת. לדבריו היא נערכה תחת אונס והשפעה לא הוגנת מצד אחותו, שהתעללה באמם פיזית ומילולית, השתלטה על חייה ובודדה אותה מהסביבה. הוא הוסיף כי הצוואה המאוחרת לא הגיונית כיוון שלאמו היה חשוב שהנכסים יישארו במשפחה ואילו לאחותו אין ילדים.

האחות הכחישה את הטענות הקשות כלפיה וטענה כי מעולם לא כפתה על אמא שלה דבר ובטח שלא נהגה כלפיה באלימות. לדבריה, בתקופת עריכת הצוואה אמה עדיין הייתה צלולה ודווקא את הצוואה הקודמת ערכה תחת מניפולציה של אחיה, שאמר לה שהוא נמצא בסכנת חיים ואסור לו להתרגז.

ישב בחיבוק ידיים

השופטת סגלית אופק דחתה את טענות האח. היא הפנתה לכך שפסיכיאטר מצא כי אף שהאם הייתה מאובחנת עם דמנציה ב-2015 עדיין הייתה כשירה לערוך צוואה כיוון שהמצב הקוגניטיבי שלה עוד לא הידרדר.

עוד דחתה השופטת את הטענות לאלימות והתעללות, לאחר שקבעה כי האח לא הציג לכך ראיות משכנעות ועצם העובדה שלאורך השנים הוא מעולם לא התלונן למשטרה או דיווח למישהו על התעללות, ממש מחלישה את הטענה. "לא ניתן מחד לטעון על התעללות ואלימות קשה שהתקיימה משך שנים... ומאידך, לשבת בחיבוק ידיים ולהפקיר את האם הקשישה...", כתבה.

השופטת הוסיפה כי לא התרשמה שהמנוחה הייתה תלותית בבתה ומבודדת מהסביבה. היא ציינה כי קרובי משפחה, כולל האח ובנותיו, נהגו לבקר אותה, וכי בבית האבות היו סביבה שלל מטפלים וגורמי מקצוע. עוד היא ציינה כי אין שום הוכחה למעורבות כלשהי של הבת בכתיבת הצוואה. לפיכך, האח לא הצליח להוכיח קיומה של השפעה לא הוגנת.

בסופו של דבר, השופטת קבעה כי דווקא הצוואה שנערכה אצל עוה"ד הייתה חריגה ואילו הצוואה הכתובה תואמת יותר את הלך הרוח של האם, כפי שהתבטא בצוואות קודמות שכתבה לאורך חייה, בהן חילקה את הרכוש שווה בשווה בין ילדיה וחזרה וכתבה שחשוב לה שיחיו "באהבה ובשלום".

משכך, השופטת הוציאה צו לקיום הצוואה ודחתה ההתנגדות של האח ואת בקשתו לקיום הצוואה הקודמת. האח חויב בהוצאות של 37,000 שקלים.

• ב"כ התובעת (האחות): אביב הראל, עורך דין צוואות וירושות
• ב"כ הנתבע (האח המתנגד): עו"ד אילה פולק משה 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין