אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> חוק המכר הבינלאומי החדש

חוק המכר הבינלאומי החדש

מאת: ד"ר אריה רייך, עו"ד | תאריך פרסום : 13/09/2001 11:00:00 | גרסת הדפסה

הממשלה אישרה את הצטרפות מדינת ישראל לאמנת האו"ם על חוק מכר בינלאומי

באוגוסט 2001 אישרה הממשלה את הצטרפות מדינת ישראל לאמנת האו"ם בדבר חוזים למכר טובין בינלאומי שנחתמה בשנת 1980 בוינה. בכך מצטרפת מדינת ישראל לכ- 59 מדינות נוספות, וביניהן שותפות הסחר הגדולות שלנו, כמו ארה"ב, מדינות אירופה המערבית רוסיה וסין, שגם הן אימצו אמנה זו ואת חוק המכר האחיד שהיא יצרה. חוק זה אומץ למעשה בישראל כבר לפני כשנתיים לתוך ספר החוקים שלנו, בשם חוק המכר )מכר טובין בין-לאומי(, תש"ס - 1999, אלא שמשום מה רק עתה מצאה הממשלה לנכון להצטרף לאמנה גם במישור הבינלאומי. החוק האחיד מסדיר את שלבי יצירת חוזה המכר הבינלאומי, כמו גם את זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות של המוכר והקונה, ואת התרופות המשפטיות שעומדות לרשותם למקרה של הפרה )פיצויים, אכיפה, ביטול חוזה, וכו'(. בזכות ההצטרפות לאמנה, יובטח שהחוק האחיד יסדיר את עיסקאות היבוא והיצוא של סוחרים ישראליים לא רק כשאלה יגיעו לדיון בפני בתי המשפט בישראל )כמתחייב מחקיקת החוק אצלנו(, אלא גם בבתי משפט ברחבי העולם )בזכות האמנה(.

מאז האירוע הטראומטי של מגדל בבל, שלאחריו התפלגו לפי מסורת התנ"ך כל אומות העולם ללשונות וארצות שונות, סובל העולם מהבדלים בין העמים - לא רק הבדלי שפה, אלא גם הבדלי תרבויות ומסורות משפטיות. כל עוד חיה לה כל אומה לעצמה ואיננה באה במגע עם אומות אחרות, המצב איננו כל כך נורא. ואולם, כשמתפתח המסחר הבינלאומי, והעולם הופך שוב לכפר גלובלי קטן, מחסומי השפה והמסורת הופכים להיות בעיה מטרידה למדי. טול למשל יצרן ישראלי המבקש למכור את סחורתו לקונה בצרפת. המוכר הישראלי רגיל מעסקאותיו בארץ לכללים המשפטיים שבחוק החוזים הישראלי, ששורשיו במשפט האנגלי, הגרמני ואפילו המשפט העברי; ואילו הקונה הצרפתי בטוח שהכל יתנהל על-פי קוד נפוליאון, כפי שהוא רגיל מימים ימימה. הבדלי ציפיות אלו הם מתכון בטוח לאי-הבנות ועימותים, ואכן פעמים רבות הצדדים מגיעים לסכסוכים מיותרים שעולים בממון רב ובעוגמת נפש לא מבוטלת.

כדי להתמודד עם בעיה זו, שוקדים משפטנים בכל העולם מזה יובל שנים על הכנת חוק מכר אחיד, שיחול בכל מדינות העולם, ויחזיר, ולו במעט, את גלגל ההיסטוריה אחורה לימים שלפני מגדל בבל... מאמצים אלה נשאו פרי סוף-סוף בשנת 1980 בה נחתמה בוינה בחסות האו"ם אמנה בינלאומית היוצרת חוק אחיד ביחס למכר טובין בינלאומי. אמנה זו באה להחליף את אמנת האג משנת 1964 בעניין זה -אמנה שלא הצליחה למשוך אליה את הצטרפותן של מדינות רבות, וממילא נכשלה בתפקידה להשיג אחידות. מדינת ישראל היתה בין המדינות המועטות שהצטרפו לאמנה זו וחוקקה בעקבותיה את חוק המכר )מכר טובין הבינלאומי(, תשל"א-1971, וכן חוק המכר )עשיית חוזים למכר טובין בין-לאומי(, התשלח-1978. עד לאחרונה המשיכו חוקים אלה לחול על כל עסקאות המכר הבינלאומיות בישראל, למרות שהוא לא השיג כל אחידות עם אף מדינה כמעט. רק לאחרונה בא מצב זה על תיקונו, משאימצה הכנסת את האמנה החדשה במקומו של החוק הישן.

ואולם, כדי שציבור היצואנים והיבואנים בישראל ויועציהם המשפטיים יוכלו ליהנות מהגנת החוק ולנצלו לטובתם, חשוב מאד שילמדו להכירו הכר היטב. שאלות כמו: אימתי נוצר חוזה מחייב בין יבואן ליצואן? האם יצואן יכול לחזור בו מהצעה שנתן, ואם כן באילו מקרים? על אילו אירועים חייבים להודיע לצד השני, ועד מתי חייב הקונה לבדוק את תקינות הסחורה? מי אחראי לדאוג לכך שהסחורה לא תפר סימן מסחרי או פטנט של מישהו אחר? ובכלל: באילו צעדים יש לנקוט בכל אחד משלבי העסקה, ובמיוחד כאשר משהו משתבש? אלה הן כולן שאלות שחשוב לדעת את התשובה עליהן, עתה משנכנס החוק לתוקף גם במישור הבינלאומי. )למעשה התחולה במישור הבינלאומי תיכנס לתוקפה רק בעוד כ-12 חודשים(.

,3912/90 Eximin ע"אלשם הדגמה נזכיר מספר מקרים שהגיעו לבתי המשפט. במקרה אחד ) , הזמין קונה מחו"ל מאת יצרן ישראליתאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה, פ"ד מז)64)4( כמות גדולה של מגפיים שהיו מיועדים ללקוח של המזמין בארה"ב. היצרן שלח למזמין שישה דגמים, והלה אישר מתוכם דגם אחד, תוך הכנסת שני שינויים. היצרן הישראלי ייצר את כל הכמות על-פי ההזמנה, שלח את הסחורה לארצות-הברית ושם התברר כי יש בדגם משום הפרת המשלוח .(Levi's 'סימן מסחרי הרשום בארצות-הברית )המדובר היה במותג המפורסם של חב עוכב במכס, ובין הצדדים פרץ סכסוך בשאלה מי אחראי לכישלון העסקה. לפי סעיף 42 לחוק המכר הבינלאומי החדש, חובה על המוכר לספק טובין הנקיים מכל זכויות צד ג', לרבות זכויות הנובעות מקניין רוחני או תעשייתי )כגון סימן מסחרי רשום( הקיימות בארץ היעד של הסחורה. ואולם הוראה זו גם קובעת סייגים לחובת המוכר לספק סחורה הנקיה מזכויות כאלה. למשל, אם הקונה ידע שהסחורה מפירה סימן מסחרי בארה"ב )וכאן מדובר היה בסימן מפורסם וידוע לכל(, או אם זכויות הקניין הרוחני נובעות מכך שהמוכר מילא אחר המפרטים או העיצוב שסיפק לו הקונה - לא תחול חובה זו! במקרה כזה הקונה מוחזק כמי שנטל על עצמו את הסיכון והאחריות הכרוכה באפשרות הפרת הסימן המסחרי, והוא לא יוכל לבוא בטענות אל המוכר בעניין זה. )יש לציין שהפתרון שאימץ בית המשפט העליון במקרה הנ"ל - עוד בטרם נכנס החוק החדש לתוקף - של חלוקת הנזק שווה בשווה בין הקונה והמוכר מכוח דוקטרינה של "אשם תורם בדיני החוזים", הוא פתרון שאיננו נכון יותר לפי החוק החדש, וגם ספק אם הוא היה נכון בשעה שניתן פסק-הדין. היום האחריות כולה במקרה כזה מוטלת על הקונה. ראה מאמרי המובא בסוף רשימה זו.(

, פ"ד306/85 בע"מ נ' פולק אינטרנשיונל Datalab Management ע"אושוב מקרה אחר ) מ"ג)309)2( של חברה שקנתה כמות גדולה של מרפדי גזה, אותם היא מכרה על-פני תקופה ארוכה לבתי חולים ומרפאות. עם הזמן התברר כי חלק גדול מהמרפדים פגומים, ואולם בבית המשפט טען המוכר שהקונה מנוע מלהעלות טענה זו ולתבוע פיצויים בגין המרפדים הפגומים, מן הטעם שלא בדק את הסחורה מיד עם קבלתה והודיע אז על הפגמים בסחורה. ואמנם, בחוק הישן שהיה בתוקף בעת קרות המקרה, נאמר שחובה על הקונה לבדוק את הסחורה מיד עם קבלתה, וכי הוא עלול להפסיד את זכותו לטעון לאי-התאמה אם לא עשה כן. בחוק המכר החדש, לעומת זאת, החובה היא לבדוק את הסחורה "בתוך תקופה קצרה, ככל שהדבר מעשי לפי הנסיבות" )סעיף 38(. ברור, שכאשר המדובר על מרפדי גזה סטריליים, שעצם פתיחתם לצורך בדיקתם גורמת לפגיעה בהם, אין אפשרות לבדוק את כל הסחורה מיד, אלא רק בעת השימוש בפועל בבתי החולים או במרפאות. בנסיבות אלה, גם מספר חודשים עשויים להיחשב כ"תקופה קצרה", ונראה שהקונה לא יאבד את זכותו לטעון לאי-התאמה.

חוק המכר החדש איננו כופה את עצמו על הצדדים לעיסקה. הם רשאים בהחלט להתנות נגדו במפורש בחוזים שלהם, בין באופן כללי ובין באופן ספציפי ביחס לנושא מסוים. ואולם, בכל אותם מקרים שבהם נמנעו הצדדים מלקבוע הוראות בחוזים שלהם ביחס לנושאים שונים - ודבר זה נפוץ במיוחד ביחס להתרחשויות בלתי צפויות למיניהם, כולל הפרה של אחד הצדדים, שלא תמיד נעים להעלות אותן לדיון בעת המו"מ לגיבוש העסקה - במקרים אלו יבוא חוק המכר לעזרתנו וימלא את החללים שהותירו הצדדים. חשוב אפוא לכל יצואן ויבואן, ולכל יועץ משפטי של לקוחות העוסקים במסחר בינלאומי, להיות בקי בהוראות החוק החדש, כדי לדעת מהן חובותיו וזכויותיו של כל צד עפ"י החוק, ובמידה והסדרי החוק אינם מתאימים לצרכיו - לדאוג להסדר חוזי מפורש שונה בינו לבין לקוחותיו.

כדי להפיץ מידע על החוק החדש, על משמעותו, ועל פרשנותו, יזם הכותב שורות אלו הקמת אתר אינטרנט חדש, לשירות המשפטנים ואנשי העסקים העוסקים בסחר בינלאומי. כתובת האתר: . www.biu.ac.il/law/cisg

האתר כולל לא רק את הטקסט של האמנה ושל החוק, גם באנגלית וגם בעברית, אלא גם פסקי דין ומאמרים משפטיים שנכתבו עליהם, וכן קישורים לאתרים מקבילים אחרים במדינות אחרות בעולם. האתר הישראלי מהווה חלק מרשת של אתרים עצמאיים כאלו, שכולם קשורים אחד לשני, ולאתר מרכזי אחד בארה"ב. הכוונה היא להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות המשפטיות בתחום זה בארץ ובעולם ולעדכן את האתר ומבקריו בכל התפתחות כזו.


להרחבה ראה: אריה רייך, "חוק המכר )מכר טובין בינלאומי(, תשל"א1971-: "וישן מפני חדש תוציאו", מחקרי משפט י"ד, 127-178 )תשנ"ח(.


* הכותב הוא עורך-דין ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ומשמש גם כמנהל המרכז למשפט מסחרי וכיו"ר ועדת היטלי סחר במשרד התעשיה והמסחר. טל: 03-5318813.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ