השוכר הסכים להירשם כמחזיק? למנהל הארנונה אסור לסרב

בוטלה החלטת עיריית ת"א שלא לרשום שוכרי חנויות בקניון רמת אביב כמחזיקים בשטחים המשותפים למרות הקבוע בחוזי השכירות שלהם מול הקניון. "אל לו למנהל הארנונה להתערב ביחסים החוזיים בין הצדדים".

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש קניון רמת אביב נגד ועדת הערר של מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב, אשר אסרה על רישום שוכרי החנויות כמחזיקים של השטחים המשותפים בקניון לצורך תשלום ארנונה. השופטת אסתר נחליאלי חיאט הפנתה לפסק דין מנחה של השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן בהליך דומה שהתנהל בין שני הגופים לפני כ-4 שנים, והבהירה: כאשר אין יריבות בין בעל הנכס לבין השוכר, והוא חתום על חוזה חוקי שבו הוא מסכים לשלם את הארנונה – למנהל הארנונה אין סמכות לסרב לרישום.

בשנה שעברה דחתה ועדת הערר של מנהל הארנונה את בקשת הקניון לאפשר לשוכרי החניות להירשם כמחזיקים לצורכי ארנונה בחלקים המשותפים של הקניון בהתאם למוסכם בחוזה השכירות עמם. זאת, למרות פסק דין מ-2015 שקבע באופן עקרוני כי ברגע שיש הסכמה בין המשכיר לבין השוכר בנוגע לרישומו כמחזיק, אין למנהל הארנונה סמכות לסרב לשינוי הרישום.

ועדת הערר הסבירה זאת באבחנה שערכה בין פסק הדין מ-2015, שחל לשיטתה רק על שטחי שכירות ספציפיים (כמו חניות או חנויות), ולא על שטחים משותפים – שהזיקה הישירה אליהם שייכת לבעל הנכס, ובמקרה הזה – לקניון.

בערעור שהוגש מטעם הקניון על החלטה זו נטען כי מנהל הארנונה כבול להחלטת השופטת אגמון-גונן מ-2015, וכי האבחנה שערכה הוועדה בין שטחים ספציפיים לבין שטחים משותפים מלאכותית במיוחד נוכח העובדה שבחוזי השכירות השוכרים מצהירים על הסכמתם לשאת בארנונה על השטחים המשותפים היחסיים.

דקויות בלתי סבירות

השופטת נחליאלי חיאט קיבלה את עמדת הקניון תוך שהבהירה כי ועדת הערר הייתה צריכה להפנים באופן חד-משמעי שברגע שיש הסכמה בין השוכר לבין המשכיר – למנהל הארנונה אין סמכות להתערב ברישום המחזיק כל עוד תשלומי הארנונה משולמים כסדרם.

השופטת הבהירה כי מרגע שהשוכרים נתנו הסכמתם בחוזה להירשם כמחזיקי השטחים המשותפים כלל כלל אין מקום לבחון למי יש זיקה לנכס. בשאלה זו, נפסק, צריך מנהל הארנונה להכריע רק אם הארנונה לא משולמת והמחזיקים כופרים בחבותם.

"במצב בו יש הסכמה בין המשכיר לשוכר אל לו למנהל הארנונה להתערב ביחסים החוזיים בין הצדדים ולקבוע אחרת ממה שהם קבעו בעצמם", נכתב בפסק הדין, "האינטרס שמנחה את מנהל הארנונה הוא כי הארנונה תשולם בהתאם לחיובים שנקבעו לגבי הנכס, ואין הוא צריך להתערב בשאלה מי יישא בחיובי הארנונה כאשר אין מחלוקת בין הצדדים מי מהם יחויב".

השופטת הוסיפה עוד כי ההבחנה שעשתה ועדת הערר בין השטחים המשותפים לבין השטחים הספציפיים נכנסת ל"דקויות בלתי סבירות" והוועדה לא הייתה רשאית להחליט אחרת ממה שנקבע בפסק הדין מ-2015.

לפיכך, הערעור התקבל והשופטת הורתה למנהל הארנונה לרשום את שוכרי החנויות בקניון כמחזיקים בחלקים המשותפים כמצוין בחוזים עליהם הם חתומים. מנהל הארנונה חויב בהוצאות משפט של 10,000 שקל.

• ב"כ המערער (הקניון): עו"ד גיל איזנברג
• ב"כ המשיב (מנהל הארנונה): עו"ד רחל ברלינר השירות המשפטי עיריית תל אביב יפו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.