מטרת חוקי המגן להגן על העובד
חוקי המגן מהווים את התשתית החוקית של שוק העבודה בישראל. תכליתם להציב רף הגנה
מינימלי ולקבוע זכויות סוציאליות מינימליות לעובדים. משכך הוראות חוקי המגן הן
בעיקרן קוגנטיות ובהבדל מעקרון חופש החוזים וההתקשרות, הצדדים להסכם העבודה לא
יכולים להתנות עליהן אלא לטובת העובד. אחד הנימוקים העומדים מאחורי חוקי המגן הינו
העובדה כי לעובד עמדת מיקוח חלשה יותר כאשר מולו עומד המעביד.
ואולם, יתכנו מקרים נדירים, בהם עמדתו של העובד היא העליונה שאז נדרשת הגנה על
המעביד. כך היה בפסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה דב"ע 3-237/97, עזרא שמואלי ואח'
נ' מדינת ישראל - רשות השידור שניתן ביום 28.8.01. במקרה האמור דן בית הדין בחוק
שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, המהווה חלק מחקיקת המגן.
חופש החוזים למול הוראות קוגנטיות
פסק הדין דן בסוגיית שני המודלים המתחרים בהסדרת שוק העבודה, כאשר הראשון הוא המודל
החוזי והשני הוא המודל הרגולטורי, דהיינו חוקי מגן והתערבות באמצעות הלכות תום הלב
ותקנת הציבור.
המערערים הגישו תובענה בה עתרו לזכאותם לתנאי שכר התואמים את הוראות חוק שעות
העבודה והמנוחה, התשי"א 1951, לרבות תשלום בעד שעות נוספות, מעבר ל- 8 שעות העבודה
הקבועות בחוק, שעבדו בימי חול, וכן עבור עבודה בימי המנוחה השבועית והחג.
בפועל שולם שכרם של המערערים בהתאם להוראות הסכמים קיבוציים החלים עליהם, בהם נקבעו
תנאים החורגים מאלה שבחוק.
שעות עבודה גמישות
מעובדות המקרה עולה כי, המערערים מועסקים אצל המשיבה כצלמים ועורכים ומדורגים
בדירוג עיתונאים ועובדי ההפקה במשיבה. עבודתם אינה מבוצעת בשעות מוגדרות או ברצף,
כי אם מתפרשת על פני היום כולו, ונעשית בחלקה מחוץ לחצרה של המשיבה ובמקומות
משתנים. שבוע העבודה שלהם הוגדר כבן 4 ימים, 12 שעות בכל יום. המערערים טענו כי
בפועל עבדו שעות נוספות מרובות וכי על פי רוב עבדו במשך 6 ימים בשבוע וכן בשבתות,
חגים ומועדים. שעותיהם לא נרשמו וכן לא היה פיקוח על שעות עבודתם מחוץ לבניין הרשות
או על הפסקותיהם. המערערים קיבלו שכר כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי בין 12 שעות עבודה
ביממה, דהיינו, 10 שעות עבודה ועוד שעתיים הפסקה. תוספת עבור שעות נוספות, קיבלו
החל מהשעה ה- 13.
העותרים טענו, כי הנם זכאים לתוספת עבור שעות נוספות החל מהשעה ה-9 ליום, שכן קביעת
יום עבודה בן 12 שעות בהסכם 1979, ללא אישור שר העבודה והרווחה, כנדרש בסעיף 5 לחוק
שעות עבודה ומנוחה, מזכה את המערערים בגמול שעות נוספות עבור השעות הנוספות אשר
עבדו.
קיפוח העובד יחד עם מתן הטבות - לא בהכרח קיפוח
כב' הנשיא ס' אדלר בחן את השכר ששולם למערערים בפועל, על פי ההסכם הקיבוצי, והשווה
אותו לשכר שצריך היה להשתלם להם על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. מתוך השוואה זו עולה
כי שבוע עבודה של 4 ימים כפי שנקבע בהסכם 1979, לא בהכרח קיפח את המערערים, שכן יחד
עם העדר תשלום שעות נוספות בגין שעתיים של יום העבודה הרגיל של 10( 12( שעות, קיבלו
המערערים הטבות נוספות כגון שעתיים הפסקה בתשלום, תוספת עבור עבודת שעות נוספות החל
מהשעה הראשונה של היום החמישי של עבודתם בשבוע וכו'. מעבר לכך, מציין הנשיא אדלר כי
ההסכם הקיבוצי נחתם בין המשיבה לארגון העובדים של המערערים ובכך ניתן להסיק כי
העובדים לא התנגדו לו, מה גם שהם עצמם היו מעונינים להמשיך בסידור שנקבע בהסכם
1979.
אם כן, מעלה הנשיא אדלר את השאלה, מה קורה כאשר הסדר העבודה שנקבע בהסכם הקיבוצי,
הוא כזה שאמנם אינו תואם את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, אולם אינו בהכרח מקפח את
העובדים במכלול שעות עבודה? האם יש לעשות חשבון על פי מכלול ההסדר ולהתחשב בסכומים
שקיבלו המערערים מעבר לנקבע בחוק, או רק בשעות שקבלו פחות? על כך משיב הנשיא אדלר
כי יש לפרש את חוקי המגן, בהתאם לתכליתם, אשר נראה כי היא אינה מחייבת התערבות בית
הדין לטובת עובדים שלא קופחו מבחינת תשלום בגין עבודה שעות נוספות. הנשיא אדלר
מציין, כי בעבר נקבע שיש לאפשר לצדדים לחוזה העבודה גמישות, תוך שמירה על תכלית
החוק למנוע ניצול העובד והעסקתו שעות רבות.
חובת תום הלב של העובד
סגנית הנשיא א' ברק העמיקה את הדיון בנוגע לחוסר תום ליבם של המערערים, תוך בחינת
השפעת חוק החוזים על משפט העבודה. לדברי סגנית הנשיא ברק, כאשר התנהגותו של עובד
היא חסרת תום לב באופן קיצוני, יגבר עקרון תום הלב על ההגנה של משפט העבודה ועל
דרישת הקוגנטיות. משפט העבודה מגן על העובדים מתוך תחושת אי-שוויון בכוח המיקוח.
עקרון תום הלב מאזן זאת באופן שכאשר חוסר תום הלב פוגע בשוויון באופן שהמעביד בעמדה
חלשה יותר, תגבר דרישת תום הלב. בית הדין ישקול את האינטרסים המוגנים של העובדים
במשפט העבודה מול האינטרס של ביצוע החוזים בתום לב כך שאינטרס המעביד יוגן. ברק
מוסיפה, כי הסתמכות צד על חוזה עשויה לגרום לאכיפתו למרות היותו נוגד חוק קוגנטי.
בקביעה כי דרישת תום הלב גוברת לעיתים על דרישת הקוגנטיות, אין סתירה להיות החוקים
קוגנטיים, באשר חובת תום הלב היא חובה החולשת על כל היחסים המשפטיים בשיטתנו.
לפיכך, לאור התנהגות העובדים, גורם הזמן, הסתמכות המעסיקה על התנהגות העובדים לאורך
הזמן וההטבות שקיבלו העובדים תמורת ההסכם, דחה כאמור ביה"ד ברוב קולות הערעור
בקביעה כי דרישת העובדים לאכוף את חוק שעות עבודה בנסיבות המתוארות הינה דרישה שלא
בתום לב.
, עזרא שמואלי ואח' נ' מדינת ישראל - רשותלעיון בפסק הדין דב"ע 3-237/97
לעיון במאמרים ופסקי דין נוספים בדיני עבודה...השידור...
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין