אדם שחתם על הסכם בלעדיות בנוגע לדירת אחיו בהרצליה מכר אותה מאחורי גבו של המתווך. בית המשפט פסק למתווך תשלום כפול והוצאות משפט
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגיש בעל סוכנות תיווך מהרצליה נגד לקוח שחתם בשם אחיו על בלעדיות למכירת דירת האח. לטענת המתווך, הלקוח הפר את ההסכם כשמכר את הדירה לקונה פוטנציאלי מאחורי גבו, מבלי לשלם את דמי התיווך שנקבעו על 1.5% ממחיר העסקה. השופט אביים ברקאי קבע שהתנהלות הנתבע ואחיו עולה כדי הפרת ההסכם ומצדיקה לפסוק למתווך את הפיצוי המוסכם, בשיעור של 3% מתמורת המכירה.
בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד גיא אבידן לבית המשפט בדצמבר 2019, המתווך טען כי הוא מכיר את הנתבע מזה שנים ועל רקע ההיכרות הממושכת חתם עמו על ההסכם. לדבריו, מיד לאחר החתימה הוא החל בפעולות שיווק קדחתניות לצורך מכירת הנכס – דירה בהרצליה הרשומה על שם אחיו של הנתבע (שצורף כנתבע נוסף). ואולם, בשלב מסוים, לאחר שפנה לנתבע בנוגע להצעת מכירה, אמר לו הנתבע שהנכס כבר נמכר תמורת 6,100,000 שקל.
לטענת התובע, מכירת הנכס נעשתה תוך הפרת הסכם התיווך בבלעדיות ולכן הוא זכאי לפיצוי המוסכם בסך 214,110 שקל (3% מגובה העסקה בתוספת מע"מ). לחלופין הוא עתר לדמי התיווך שנקבעו בהסכם, בשיעור 1.5%.
הנתבעים, שיוצגו באמצעות עו"ד תומר פרסלר, התנערו מחובתם לשלם משהו למתווך. בין היתר הם טענו כי העובדה שהבעלים הרשום של הנכס לא חתום על הסכם התיווך שומטת את הקרקע תחת התביעה, והנתבע לא היה מוסמך לפעול בשם אחיו.
הם הוסיפו כי הדירה נמכרה בסופו של דבר לשוכר שהתגורר בדירה בתקופה שקדמה להסכם התיווך, ולכן לא מגיע לתובע כלום. לדבריהם, הם לא היו מסכימים לשלם תיווך בשביל למצוא קונה שכבר הכירו וניהלו עימו מגעים.
עוד טענו הנתבעים כי הפיצוי לו עותר התובע מופרז, מופרך וחסר תוקף.
רצון להסתיר ולהתחמק
אבל הנתבעים לא שכנעו את השופט ברקאי שהצדק עמם. ראשית, הוא ציין שחוק המתווכים במקרקעין מאפשר למי שאינו בעלים של נכס להתקשר בהסכם תיווך. יוצא אם כן שגם הנתבע, שאינו בעל זכויות בדירה, היה רשאי לחתום על ההסכם עם התובע.
השופט דחה את טענת הההגנה שהנתבע לא היה מוסמך לפעול בשם אחיו, בנימוק שמדובר בגרסה מתפתחת שהועלתה בשלב מאוחר של ההליך. הוא גם ציין שמהסכמים קודמים שנחתמו מול התובע – אותו כאמור הם מכירים שנים – ומול חברת "רימקס", עולה שהנתבע תמיד היה זה שחותם ולפיכך מדובר במצג מחייב.
לדברי השופט, ההסכם מחייב את הנתבעים לשלם לתובע עמלת תיווך עבור כל מכירה שהיא בתקופת הבלעדיות, והנתבעים לא פעלו להחרגת השוכר מתחולת ההסכם, אף שהיו יכולים לעשות זאת. הם גם לא הביאו את אותו אדם לעדות, והדבר פועל לחובתם.
הוא ציין שהתנהלות הנתבעים מלמדת על "רצון להסתיר ולהתחמק". כך למשל, הם לא שיתפו את התובע בשמחתם על שהצליחו למכור את הנכס, ולו בשביל שיפסיק לאתר עבורם רוכש פוטנציאלי.
לפיכך קבע השופט כי התנהלות הנתבעים מהווה הפרה של הסכם התיווך ומחייבת אותם לשלם למתווך – ביחד ולחוד – את הפיצוי המוסכם בסך 214,110 שקל.
בנוסף הם חויבו לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 21,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק תא"ק 69359-12-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין