הצעת חוק ההמשכיות שיזמה ח"כ רויטל סויד סותרת במפורש את הצעת חוק בנקי הזרע שהפיץ משרד הבריאות בשנה שעברה, ועשויה לפגוע בכבוד המת ובילד שייוולד בניגוד לרצונו.
חקיקות סותרות
הצעת חוק "ההמשכיות" פרי יוזמתה של חברת הכנסת רויטל סויד, יוזמה שפורסמה בכתבה בידיעות אחרונות מיום 21.3.17, לפיה "הורים של חלל צה"ל יוכלו להביא ילד מזרעו לאחר מותו- אם לא השאיר צוואה מפורשת שבה כתב כי אינו מעוניין בכך" , ואשר עפ"י הנאמר בכתבה היא זכתה לאהדת חברי סיעות שונות, אינה ראויה בלשון המעטה, והיא סותרת במפורש תזכיר הצעת חוק "בנקי הזרע" מ- 2016, שנערך על ידי משרד הבריאות והופץ בקרב משרדי הממשלה.
בהצעת חוק "בנקי הזרע" יוחדו פרקים הדנים ב"הקפאת זרע לשימוש עתידי" וב"נטילה ושימוש בזרע נפטר". שם נקבע במפורש, כי ככל שהיתה לנפטר בת זוג קבועה בטרם לכתו שמורה לה הזכות להשתמש או להתנגד לשימוש בזרעו. ואילו, בכל מקרה אחר השימוש בזרע יעשה אך ורק עפ"י הוראות בכתב אם הותיר אחריו הנפטר. זוהי עמדה הפוכה בתכלית לזו המוצעת בהצעת חוק "ההמשכיות".
המקרה הקונקרטי
ככלל, שאלת השימוש בזרעו של נפטר לאחר לכתו היא רבת פנים, ונוגעת ברבדים העמוקים ביותר של תחומי חיים כמו: אתיקה, מוסר, פילוסופיה, חברה, משפט ואחרים. אין עוררין כי השכול קשה מנשוא. צערם של הנותרים בחיים אינו יודע גבולות ואינו כהה עם הזמן.
הצעת חוק "ההמשכיות" נוהה אחרי כאבם של הורים שכולים אך מתעלמת כליל מרצונו של בנם המנוח ומטבע האדם. ההנחה שאדם צעיר רוצה שהוריו יולידו את צאצאיו לאחר לכתו, באמצעות אישה שלא בחר בה, ומבלי שתהא לו הזכות לגדלם בעצמו, היא מופרכת, ומטילה חובה על צעיר, כמעט ילד, לערוך צוואה ולקבוע בה מה יעשה בגורל זרעו לאחר לכתו.
מהכתבה ב"ידיעות" למדנו, כי ההצעה נולדה לנוכח פנייתם הנואשת של הורים שכולים. מדובר במקרה בו ייצגתי אלמנה בביהמ"ש העליון בטענה שהנפטר לא היה מסכים כי ייוולדו לו ילדים לאחר לכתו, משאינו יכול להיות להם הורה פעיל ומיטבי בחייהם, מאישה שלא בחר בה. בניגוד לנטען בכתבה, דברים אלה הושמעו באמצעותי מפיה של אלמנתו, שהייתה חברתו לחיים של המת שבע שנים לפני שנישאו, ושררה ביניהם, לכל הדעות, גם עפ"י עדות הוריו, אהבה עצומה.
השימוש בזרעו של המת
הפרק הרלוונטי לענייננו בהצעת חוק "בני הזרע" הוא פרי עבודה מעמיקה של ועדת מומחים ציבורית, בינתחומית, שכונן משרד הבריאות. הוועדה הגישה המלצותיה בשנת 2012. ההמלצות הולכות בתלם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003. בהנחיות נקבע כי: בת-הזוג היא המייצגת הנאמנה של רצון בן-זוגה המת באשר לעמדתו ולרצונו בצאצאים בכלל, ולשימוש בזרעו לאחר מותו בפרט. שכן, ככלל, "היא היתה האדם הקרוב אליו ביותר, לעת פטירתו, ושותפה טבעית שלו בשאלה של הולדת ילדים". זוהי דרך הטבע, אדם עוזב את בית הוריו ודבק בבחירת ליבו. לא יעלה על דעתנו שהורים יאלצו את ילדיהם בחייהם, ללדת בעבורם נכדים, כל שכן לאחר לכתם.
הנושא עלה בוועדת הכנסת לענייני מחקר ופיתוח מדעי. שם נאמר, כי "מדובר בלבחור לו אישה שתלד את ילדו, שהוא לא בחר בה, שהוא לא הכיר אותה, שהוא לא ידע על קיומה. מדינה לא מתערבת בהחלטות של נישואין של אנשים. מדינה לא אומרת לזוג שלא יכול לקיים את עצמו ללדת ילד אחד או עשרה. איפה אנחנו באים מבחוץ ופוגעים באוטונומיה של הילד? כשאנחנו בוחרים עבורו משהו שהוא לא בחר. החלטת הורים להביא ילד לעולם מאישה שהבן לא הכיר ולא בחר היא פגיעה באוטונומיה שלו ופעולה אובססיבית ולא רציונאלית מצד הוריו".
הפגיעה בילד שיוולד
מלומדים קובעים כי ילד שכזה ייוולד ל"יתמות מתוכננת", וכי ילדים אשר התייתמו לפני שהכירו את ההורה שנפטר נמצאים בסיכון גבוה להיות בעלי בעיות רגשיות והתנהגותיות. "היתום הופך לנר זיכרון וזכר הנפטר חורץ את גורלו לחיי רגש וזהות כפולים".
שיבוט
יש הורים שפנו לח"כ סויד המעוניינים להוליד בעצמם ילד מזרעו של בנם. נפלאות הטכנולוגיה מאפשרות כיום הרבה מעבר לגבולות הדמיון. לכן, ראוי להעמיד חיץ בין המותר לבין האסור, כי את אחריתו מי יישורנו. אין גבול למשאלות הלב אל מול הטכנולוגיה השועטת קדימה. לחיים עלי אדמות יש ראשית ואחרית. עם כל הקושי שבדבר, גם את המוות עלינו לכבד ולא לברוא חיים לאחר מות שאינם לרצונו של החי שמת. ההולדה בסיוע טכניקות הולדה מלאכותיות נועדה לאפשר דרך חלופית להולדה למי שמתקשים להגשימה בדרך הטבע. היא מאפשרת יצירת תא משפחתי לכמהים לכך שנבצר מהם להגשים את חלומם בדרך אחרת, אך ספק רב אם יש הצדקה בדרך הזו להחיות את המתים שלא על-פי משאלת ליבם המפורשת.
ולסיכום הדברים האמורים, יש להגות מהמסילה את הצעת החוק "ההמשכיות" ולקדם, בהקדם שניתן, את הצעת חוק "בנקי הזרע" על כלל מרכיביה.
עו"ד דיינה הר-אבן עוסקת בתחום דיני המשפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין