אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> היקף חובת הפיקוח של משרד הבריאות על המכונים האסתטיים

היקף חובת הפיקוח של משרד הבריאות על המכונים האסתטיים

מאת: יונתן דייויס, עו"ד | תאריך פרסום : 15/02/2006 12:00:00 | גרסת הדפסה

אילי בן משה ז"ל, בת 48, נפטרה בעקבות ניתוח שאיבת שומן שביצעה במכון "מדיקל אסתטיק" בנתניה. לפי הפרסומים בתקשורת, הרופא אשר ניתח את אילי ז"ל לא היה מומחה בכירורגיה פלסטית בהתאם לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) תשל"ג – 1973.

המקרה הנ"ל משקף קצה קרחון של האנרכיה החוקית בה אנו נמצאים, כאשר פעולות רפואיות רבות מתבצעות על ידי מי שאין להם הכשרה רפואית כלשהי, ומשרד בריאות לא נוקף אצבע למנוע התופעה.

"עיסוק ברפואה" - ע"פ פקודת הרופאים

בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], חל איסור על העיסוק ברפואה ללא רשיון, אך המציאות היא שהגדרת המונח "עיסוק ברפואה" אשר בפקודת הרופאים, אינה מספקת תשובה מניחה את הדעת לכשרות עיסוקם של בעלי מקצועות בתחום הרפואה המשלימה לענפיה (הומיאופתיה, קוסמטיקה, אקופונקטורה, רפלקסולוגיה, כירופרקטיקה וכד').

הרפואה המשלימה והאסתטית- אי הסדרת מעמד העוסקים בה בחוק

תעשיית הרפואה המשלימה והקוסמטית הפרטית פורחת כיום עד כדי כך שניתן למצוא בכל פינת רחוב (כמעט) מכון לרפואה אסתטית אשר תמורת מס' שקלים יסיר שיער בלייזר, יעניק טיפול קוסמטי- רפואי, יבצע טיפולים אלטרנטיביים תחת מסווה של רפואה משלימה- והכל ללא פיקוח כלשהו של משרד הבריאות, שהרי משרד הבריאות מפקח רק על גופים שהוקמו על פי החוק, ומכיוון שהרפואה המשלימה אינה מוסדרת בחוק הרי אין עליה פיקוח.

המצב כיום בתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית הוא של אנרכיה מוסרית וחוקית טוטאלית בבחינת "איש הישר בעיניו יעשה". כל אדם יכול להכריז על עצמו כמטפל וכל דבר שהוא חושב לעשותו עושה, ולא עוד, אלא שהרפואה האסתטית מנסה להשתלט על הרפואה הקונבנציונלית, זו המורשית והמפוקחת ומנסה לדחוק את רגליה באמצעות מודעות פרסום מופרכות כאמור.

עד היום, למרות דו"ח ועדת אלון בנושא הרפואה המשלימה משנת 1994, דו"חות מבקר המדינה מהשנים 2002 ו – 2004 ופסקי דין שהתריעו על התופעה, לא הוגדר בחוק מעמדם של העוסקים בריפוי אלטרנטיבי וקוסמטי, או אלה המכריזים על עצמם כבעלי כוחות על טבעיים לריפוי, ולמעשה לא מתנהל רישום או פיקוח כלשהוא במשרד הבריאות. כמו כן אין בנמצא דרישות וקריטריונים מי יכול לפרסם עצמו ברבים כמרפא או מטפל.

פסיקה- בית המשפט מעיר בנוגע לאנרכיה החקיקתית

בתי המשפט דנו עד היום במספר מקרים של מטפלים ברפואה משלימה, והעירו לגבי האנרכיה החקיקתית הנ"ל. כך בע"א 2055/99 פלוני נ' הרבנות הראשית תק- על 2001 (2) 240 דן ביה"מש העליון בעניינו של מוהל אשר גרם לנזק לנימול במהלך ברית המילה, ועמד על הצורך להסדיר את התחום בחקיקה.

בת.א. (חיפה) 7669/01 מדינת ישראל נ' יוסף רוס (פורסם ב"רפואה ומשפט", גליון 28, מאי 2003 עמ' 194) דן ביה"מש בעניינו של יועץ טבעוני והומיאופת שלא היה רופא על פי הכשרתו, אשר טיפל בנער שהיה חולה במחלה קשה. בית המשפט מצא את הנאשם אשם במתן טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו של האדם, ובעבירות של עיסוק ברפואה בניגוד לפקודת הרופאים. פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 3159/03 ), והנאשם ערער לבית המשפט העליון, שאישר את ההרשעה בעבירת הרשלנות, אך זיכה את הנאשם מעבירה של התחזות ועיסוק ברפואה בניגוד לפקודת הרופאים.

בת.א. (ת"א) 16966/01 פלונית נ' פלוני (פורסם ב"רפואה ומשפט", 30, מאי 2004, עמ' 163) דן בי"מש השלום בעניינו של מרפא על טבעי אשר הבטיח לאישה לרפא אותה ממחלת ניוון שרירים ממנה סבלה, תוך שימוש בשיטת "----", אשר הוכחה כמי שהצליחה במאות מטופלים. המרפא דרש וקיבל סכום של 88,000 ₪ תוך הבטחה כי במידה שהתובעת לא תתרפא ישיב לה את כספה. הטיפול לא סייע והתובעת תבעה את כספה בחזרה. בית המשפט חייב את "המרפא" להשיב הכסף, שוב תוך עמידה על האנרכיה החקיקתית המאפשרת לכל בר בי רב להכריז על עצמו כמי שיכול לרפא כל אדם.

בע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני ואח' (ניתן ביום 23/6/05) דן בית המשפט העליון בערעור המדינה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת י. צור), בו נדונה אחריות מכון יונה – מרכז רפואי בע"מ לטיפול באין אונות באמצעות הזרקת סיליקון לאיבר מינו של התובע. בית המשפט המחוזי חייב הן את הרופאים מנהלי המכון והרופא המטפל בטיפול רשלני, לאחר שמצא כי הרופאים לא היו מומחים לטיפול הרפואי שניתן וחלקם אף לא החזיקו ברישיון ישראלי לעסוק ברפואה. בית המשפט הטיל גם אחריות בשיעור 30% מהנזק על משרד הבריאות, שהפר את חובת הפיקוח על המכון בהתאם לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות) תשמ"ז – 1987.

בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע ממצאים חשובים מאוד הממלאים תוכן את האנרכיה בה אנו מצויים. בית המשפט קבע, כי חובת הרישום מקימה חובת פיקוח של המדינה על ביצוע הרישום ועל כל המשתמע ממנו. מי שניזוק בגין אי-קיום חובת הפיקוח עשויה לקום לו עילת תביעה מכוח עוולת הפר חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין) או מכוח עוולת הרשלנות (סעיפים 35-36 לפקודה).

"ככל שמדובר בפיקוח על מרפאות הטעונות רישום – התרשלה המדינה בביצוע תפקידה. בהתחשב בפרסומי המכון היה המכון טעון רישיון. המקום לא עמד בתנאי סף מינימאליים לביצוע הפעולות המבוצעות בו לפי הפרסומים. מכאן, שהמדינה הפרה את חובת הפיקוח".

קריאה להסדרת מקצועות הרפואה האלטרנטיבית בחקיקה

המקרים הללו מצביעים על צורך דחוף לקדם את נושא החקיקה במקצועות הרפואה האלטרנטיבית, כך שנושא זה יוסדר בחקיקה עד תום ויוסדרו בו כל הוראות הרישוי, דרישת השכלה וניסיון, כללי אתיקה והליכות, חובת סודיות, ביטוח אחריות מקצועית, החלת חוק זכויות החולה, פיקוחו והקמת טריבונלים משמעתיים. צעד ראשון בתהליך החקיקה הוא פרסום תקנות האוסרות על מכונים ומרפאות פרטיות להעסיק רופאים שאין להם מומחיות ברפואה פלסטית ולהכפיף את הפיקוח על אותם מכונים למשרד הבריאות.

התכלית של האיסור שמטילה פקודת הרופאים על העיסוק ברפואה ללא רשיון, היא להגן על הציבור מפני המתיימרים להיות בעלי הכשרה וכישורים בריפוי וחותרים לפתור בעיות רפואיות בעוד שלאמיתו של דבר אין הם בעלי כישורים כאלה. פעולה כירורגית המבוצעת על ידי מי שלא הוכשר לכך היא פעולה בלתי חוקית שיש לה תוצאות במישור הפלילי והאזרחי.

קיימת סבירות גבוהה שאילי בן משה ז"ל שהתגוררה באילת, העדיפה את השיקול הכלכלי על פני הסיכון הרפואי, ונענתה לאחת המודעות הפרסומיות כאשר פנתה למכון "מדיקל אסתטיק" בנתניה כדי לבצע ניתוח שאיבת שומן אשר סיים את חייה. יתכן שאם המדינה הייתה מפעילה את חובת הפיקוח על אותו מכון מותה היה נמנע.


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:


* עו"ד יונתן דייויס מתמחה במשפט הרפואי, מחבר הספר "דין ופסיקה במשפט הרפואי" ועורך תחום הרשלנות הרפואית באתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.PsakDin.co.il

לאתרו של עו"ד דייויס - http://www.med-law.co.il.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ