החמרת הענישה נגד נהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות

בעקבות ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות באחרונה, נשמעים קולות רבים הקוראים לבתי המשפט להחמיר עם נהגים שהורשעו בגרימת תאונת דרכים קטלנית, וכן לגזור עליהם עונשי מאסר משמעותיים! שישבו מאחורי סורג ובריח!.

הכצעקתה?!

האם באמת הפתרון לקטל בדרכים הוא ע"י החמרת הענישה עם הנהגים אשר נמצאו אשמים?

כדי לענות על שאלה זו יש לאבחן בין שני מצבים, נהג המעורב בתאונת דרכים קטלנית, יכול שיואשם בעבירה של גרם מוות ברשלנות ויכול שיואשם בעבירה של הריגה.

יש להבחן בין שתי העבירות. הראשונה הנה עבירה בה היסוד הנדרש הנו רשלנות. כדי להיות רשלן, די בכך שנהג ישלח ידו ללחוץ על מתג ההפעלה של הטלפון הנייד שברשותו, באותה שנייה בדיוק, יסיט את עיניו מהכביש, ובדיוק אז הולך רגל ייכנס אל הכביש. הנהג הרשלן, כיוון שאיבד שנייה יקרה מהזמן שהיה עליו להגיב, פגע למוות בהולך הרגל.

נהג זה ימצא עצמו, על פי רוב, מואשם בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה שהעונש המקסימלי בגינה הנו 3 שנות מאסר בפועל.

מאידך גיסא, טול נהג שהשתתף במרוץ מכוניות, נסע במהירות מופרזת תוך כדי התחרות, וכתוצאה מהתנהגותו זו איבד שליטה על רכבו ונוסע שנסע עמו ברכב נהרג.

נהג כזה, שנטל על עצמו סיכון במודע, ימצא עצמו ניצב מול כתב אישום בעבירה של הריגה, עבירה אשר העונש המקסימלי בגינה הנו 20 שנות מאסר.

עינינו הרואות, כי ישנו הבדל משמעותי ביותר בין שתי העבירות, הבדל זה הינו ההבדל לעניין האפקטיביות של הענישה המחמירה.

בהנחה שבית המשפט יטיל עונש של שנתיים מאסר בפועל על הנהג הראשון - הנהג הרשלן ששלח ידו לטלפון הנייד - האם אז, ציבור הנהגים יחדל מהושטת יד לטלפונים הניידים, לסיגריות, למצת, לחלון או למתג הפעלת המזגן.

ברי, כי התשובה לכך שלילית.

ניתן לומר, שבדרך כלל נהג רשלן הינו נהג חסר מזל שמצא עצמו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. לדוגמה: מי מציבור הנהגים לא מצא עצמו פעם ממתין ברמזור במטרה לנסוע ישר, כאשר לפתע התחלף הרמזור לפניה שמאלה, וכך בטעות מצא עצמו מתחיל בנסיעה ישר, כאשר האור ברמזור לנסיעה ישר עדיין מראה אדום.

טעות כזו, יכולה להביא בנקל לתאונה קטלנית.

טעות זו הינה טעות נפוצה מאד, ורק במזל, ברוב המקרים, מסתיים אירוע כזה ללא נפגעים.

עינינו הרואות, ענישה מחמירה בתאונות דרכים הנגרמות עקב רשלנות - אין בה כדי להשפיע על התנהגות הנהגים, שכן אף נהג לא קם בבוקר נכנס אל הרכב ואומר לעצמו "היום אעשה תאונה".

מרבית התאונות מסוג זה נגרמות עקב טעות אנוש פשוטה, אשר למזלו הרע של הנהג, מסתיימת במוות.

לעומת זאת, יש להחמיר עם נהגים עבריינים, כאלה שגרמו לתאונת דרכים עקב התנהגותם, לדוגמה: נהג אשר יוצא לעקיפה כאשר מצידו השמאלי קו לבן רצוף ואין באפשרותו לראות את המשך הדרך - פעולה זו הינה פעולה שיש בה לקיחת סיכון, קרי: הנהג מודע לכך שהתנהגותו עלולה לגרום לתאונה. אמנם, הוא אינו חפץ בגרימת התאונה, אך הוא אדיש לתוצאה.

נהג שכזה, היה ויוטל עליו עונש מאסר משמעותי, יש בכך כדי להרתיע נהגים אחרים, שכן מדובר בהתנהגות פוזיטיבית, בעשיית מעשה תוך כדי לקיחת סיכון.

לסיכום, יש מקום להחמיר בענישה נגד נהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות ,אך זאת תוך הבחנה בין נהגים המואשמים בגרם מוות ברשלנות לבין נהגים המואשמים בהריגה, הווה אומר: בין נהגים שנכשלו בטעות אנוש ואך בדרך מקרה מצאו עצמם מעורבים בתאונת דרכים קטלנית, לבין נהגים אשר לקחו סיכון, הכניסו עצמם במודע למצב מסוכן וכתוצאה ממעשה זה גרמו לתאונת דרכים קטלנית.

* עו"ד עופר חורש מתמחה בדיני תעבורה ועורך התחום באתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.