בכמה מהמקרים מסתיימת עבודת המומחה בהופעה בבית משפט כ"עד מומחה". בשלב זה נדרש המומחה לעמוד על הדוכן ולהיחקר על חוות הדעת שכתב. ברוב המקרים ינסה עורך הדין שמנהל את החקירה למצוא בדו"ח פרצות, אי דיוקים, סתירות פנימיות ונקודות שלא נבדקו לעומקן, במטרה לערער ככל האפשר את ממצאי החקירה ואת אמינותו של העד המומחה. הופעה בבית משפט תחת "אור הזרקורים" וחקירת עורך הדין, מחייבת יכולת תפקוד בלחץ מחד, והופעה נאותה ומכובדת מאידך.
מחקרים פסיכולוגיים שבדקו תפקוד במצבי לחץ מצאו, כי קיימת ירידה מובהקת בתפקוד המערכת הקוגניטיבית, בכלל זה פגיעה בזיכרון, יכולת הקשב, עיבוד הנתונים, שיפוט וקבלת החלטות. כמו כן מצבי לחץ גורמים לכמה תגובות פיזיולוגיות, בהן הזעה, דופק מואץ ויובש בגרון. מאחר שהשופט הוא אדם ככל אדם, גם הוא מושפע מהופעת המומחה ומאופן תפקודו במצב זה. לא פעם דחה בית המשפט חוות דעת עקב הופעה לקויה של העד המומחה.
בפרק זה יפורטו המלצות למומחה המופיע בבית המשפט.
הכנה מוקדמת
להכנה המוקדמת לעדות נודעת חשיבות רבה בהצלחת עדותו של המומחה. לפני ההופעה מומלץ לערוך כמה חזרות בסביבה הדומה ככל שאפשר לבית המשפט, ולהתמודד עם שאלות קשות ונוקבות. "קשה באימון קל בקרב". לפני העדות חשוב להקדיש זמן לשינון החומר הנמצא בתיק ולהכין תשובות טובות לנושאים בעייתיים בחוות הדעת. הנחת היסוד של מומחה צריכה להיות כי עורך הדין ימקד את החקירה באותן נקודות שבהן הדו"ח אינו מלא או שלם, ופחות בנקודות החזקות של הדו"ח. בנוסף, חשוב לחזור ולשנן היכן ממוקמים בתיק המסמכים הרלוונטיים. בעת העדות בלתי אפשרי כמעט לאתר מסמכים שלא סומנו ותויקו בצורה קלה ונוחה.
הופעה חיצונית
עוד לפני שהמומחה אמר ולו מלה אחת, מתרשם בית המשפט מהופעתו החיצונית. חשוב להופיע לדיון בלבוש נקי ומסודר. לגברים מומלץ ללבוש חולצה לבנה ועניבה סולידית, ואילו לנשים מומלץ ללבוש מכנסיים בצבע שחור וחולצה לבנה. בכל מקרה חשוב לשני המינים להקפיד על התאמת צבעיהם של פרטי הלבוש זה לזה, וכן לגוון עור הפנים. לבעלי גוון עור פנים בהיר מומלץ לא ללבוש חולצות בהירות הגורמות להם להיראות חיוורים. בנוסף, מומלץ להימנע מהופעה מטופחת מדי, למשל מחליפת שלושה חלקים. עגילים גדולים, תכשיטים בולטים וכן בגדים עם מחשוף עמוק אינם מומלצים. כמו כן מומלץ להימנע ממשיכת השיער בשמן או בג'ל לשיער, מאחר שלטענת מומחים להתנהגות, חזות זו עלולה ליצור רושם של אדם חלקלק ולא אמין.
דיבור
לתוכן הדברים, כמו גם לאופן שבו הם נאמרים, חשיבות רבה ברושם שיוצר העד המומחה. דיבור בקול חלש ומהוסס יוצר רושם שהעד המומחה אינו בטוח בתוכן דבריו. אף שכל מומחה מתרגש בעת מתן העדות, חשוב לדבר בקול רם ובטוח, ובקצב קבוע שאינו מהיר או איטי מדי. תשובות שאינן נשמעות ספונטניות וניתנות לאחר המתנה של כמה שניות עלולות להתפרש כלא אמיתיות. מומלץ להימנע משימוש בביטויים, כגון: "להגיד את האמת", או "אם אני לא טועה" אשר יוצרים את הרושם ההפוך שהמומחה נזקק לחיזוקים. כמו כן חשוב ליצור קשר עין עם השופט בעת מתן העדות, שכן פנייה ישירה לשופט מקרינה אמינות וכנות. יש להימנע מהפניית מבטים לקהל, או לעורך הדין שהזמין את חוות הדעת, מחשש שהדבר יתפרש כחיפוש חיזוקים לתוכן הדברים ויעיד על חוסר ביטחון בעדות. בנוסף, מאחר שהשופטים בוחנים גם את תגובת המומחה לחקירה, חשוב להגיב באיפוק להתקפות מצד עורך הדין שמנהל את החקירה. במקרים רבים מנסה עורך הדין להוציא את העד המומחה משיווי משקלו על ידי העלאת נושאים אישים שאינם קשורים לבדיקה של המומחה. איפוק הוא שם המשחק, ובשום מקרה אסור למומחה להיגרר לעימות אישי עם עורך הדין.
דיוק בפרטי הניסיון המקצועי של המומחה
לניסיון המקצועי, להשכלה ולרקע ממנו הגיע העד המומחה נודעת חשיבות רבה בעת מתן העדות בבית המשפט. עקב כך נוטים מומחים רבים להגזים בניסיון, בהשכלה ובפרטים אחרים בקורות חייהם, ולציין ניסיון, תארים אקדמאים, או דרגות צבאיות לא מדויקים. במקרים רבים מניחים העדים המומחים כי איש לא יטרח לאמת פרטים מעברם. מיותר לציין כי הדרך הקלה ביותר לקעקע חוות דעת של עד מומחה היא למצוא את כל אותם אי דיוקים. מקרים בהם יימצאו סתירות ואי דיוקים עלולים להביא למצב בו המומחה מתחיל להתנצל ולהסביר והתוצאה היא פגיעה באמינותו של העד המומחה, ולעתים אף ערעור המסקנות בחוות הדעת שמסר.
לסיכום
תפקידו של העד המומחה כפול: לשכנע את השופט בתקפות חוות דעתו באמצעות הופעה נאותה ומסירת ממצאיו בצורה בהירה ומשכנעת; וכן להגן על חוות הדעת מול התקפות מצד עורך הדין, תוך הפגנת יכולת עמידה בלחץ ההתקפה. הצלחת ההופעה מבוססת על הניסיון שצבר העד המומחה, וכן על ההכנה המוקדמת שעשה לפני מתן העדות. חשוב לציין כי ההגדרה של מצבי לחץ היא סובייקטיבית. היכולת להתייחס למתן חוות הדעת כאתגר ולא כאל מצב המאיים על מעמדו של העד, עשויה לשפר את הופעת העד המומחה ולסייע לו במתן עדות משכנעת.
* רו"ח עופר אלקלעי, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית במשרד פאהן קנה ושות', יו"ר הפורום לביקורת חקירתית של לשכת רואי חשבון, מחבר הספר הונאות ומעילות פיננסיות.
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|