האם גבר האוחז פסק דין או הסכם גירושין העוסק במזונות במשמורת משותפת יכול לתבוע את שינויים בעקבות הפסיקה החדשנית ומשנת סדרי העולם של בית המשפט העליון?
הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון קבע ביולי השנה כי במתווה של משמורת משותפת וכאשר בני הזוג משתכרים משכורת דומה – לא ישולמו מזונות מגילאי 6 ואילך.
בו ביום שיצא פסק הדין קיבלתי למשרדי עשרות טלפונים מגברים המעוניינים לשנות את סכום המזונות שבו חויבו או שהתחייבו לו בהסכם גירושין.
נשאלת השאלה האם ניתן להחיל את העקרונות שהותוו בפסק הדין החדש על מקרים שכבר הסתיימו ואינם עומדים עוד לדיון. בגין המקרים התלויים ועומדים אין כלל שאלה, ואלו ייפסקו על פי ההלכה החדשה, אך השאלה הנשאלת היא לגבי אלפי מקרים בהם ההליך המשפטי הסתיים זה מכבר.
בשנים האחרונות רבו עד מאד המקרים בהם הוסכם או נקבע בפסק דין כי ההורים יחלקו בזמני השהות עם הילדים וכי תתקיים בפועל משמורת משותפת. כן רבו המקרים בהן נשים התקדמו בקריירה ועלה בידן להשיג משכורת לא פחותה או העולה על זו של בן זוגן.
במצב דברים זה חיוב האב בתשלום מזונות לאם יצר אי צדק בחלק מהמקרים, ואת העוול שנגרם עד כה שינה פסק דינו של בית המשפט העליון.
מה דינם של צדדים שהתיק בעניינם הסתיים קודם להלכה החדשה?
צפוי עד מאוד שגברים שחתמו על הסכמים או שחויבו במזונות למרות המשמורת המשותפת ינסו כעת לבטל או להקטין את החיוב , מה שעשוי להציף את בתי המשפט בתביעות, חלקן מוצדקות ואחרות סרק, ולגרום למעמסה גדולה עוד יותר על מערכת המשפט העמוסה ממילא.
כמו כן, ייתכן שגברים ונשים ישקיעו מאמצים ניכרים באמצעים שונים (כמו שכירת חוקר פרטי) כדי להוכיח שהצד השני משתכר יותר ממה שהוא טוען, שכן כיום לאור הקביעה שאין לשלם מזונות כאשר ההכנסות שוות – הוכחת סכום ההשתכרות משמעותית ואקוטית להליך המשפטי.
והחמור מכל – אני צופה מאבקי משמורת עקובי דם, שכן קביעת המשמורת תשליך על החיוב או העדרו במזונות קטינים. בעוד שלפני פסק הדין החדשני משמורת משותפת כמעט לא שינתה את פסיקת המזונות עכשיו הקביעה דרמטית ומשמעותית, והמאבק יהיה קשה יותר.
כמו כן, נראה כי מעתה נשים יגיעו למאבק המשפטי מנקודת מצב קשה ומורכבת יותר מבעבר, שכן אם לפני כן היה ברור שהמשמורת היא אצל האם ויש לשלם לה מזונות בשביל הילד, כיום נשים עשויות למצוא עצמן במצב שבו כלל לא יקבלו מזונות עבור הילדים.
מזונות ומשמורת: סוגיה שלעולם ניתן לפתוח בשל שינוי נסיבות
הלכה פסוקה היא שמזונות, כמו גם המשמורת בקטינים, הוא נושא שאינו נעול וחתום, ובכל מקרה בו חל שינוי נסיבות משמעותי ניתן לפתוח את סכום המזונות. גבר ירצה להפחית או לבטל את סכום המזונות ואשה תהיה מעוניינת כמובן להגדילו.
כלומר, עד היום פתיחת פסקי דין או הסכמים של מזונות ומשמורת הייתה אפשרית רק אם הוכח שינוי משמעותי בחיי הצדדים או אחד מהם, כגון: נישואין או זוגיות חדשים, הולדת ילד נוסף, נישואין לאדם אמיד, גידול בהשתכרות של מי מבני הזוג לשעבר או לחילופין אבטלה או ירידה בהשתכרות, קבלת ירושה גדולה או זכיה ברכוש, פגיעה בכושר ההשתכרות בשל תאונה או מחלה.
כיום ישנה אמנם מגמה לפתוח פסקי דין כאלה גם במקרים שבהם שינוי הנסיבות לא היה כה משמעותי וקיצוני, אולם אין אפשרות לנבא חד-משמעית האם בית המשפט למשפחה יאפשר פתיחת סכום מזונות רק בשל שינוי ההלכה.
מכל מקום, לראות כיום שתי אסכולות שונות בסוגיית פתיחת פסקי דין או הסכמי מזונות ומשמורת בעקבות ההלכה החדשה.
הגישה האחת גורסת כי על מנת ליצור מצב של שוויון והגינות יש לאפשר פתיחת התיק, ולבחון מחדש את סכום המזונות אפילו עקב שינוי קטן ומזערי בנסיבות.
העמדה המסורתית היא שכאשר בית משפט יוצר הלכה משפטית חדשה, תוקפה הוא בהכרח רטרואקטיבי, בין היתר משום שכאשר בית המשפט מגיע למסקנה שיש לשנות את ההלכה הנוהגת, הוא בהכרח קובע שהפרשנות שנהגה עד אותה עת הייתה שגויה.
זה מה שנקרא "תחולה רטרואקטיבית" שמשמעה כי הנורמה החדשה משנה את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות לא רק לגבי העתיד אלא גם לעבר (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 – איקאפוד בע"מ).
תומכי הגישה הרטרואקטיבית גורסים כי מאחר שפסקי הדין או הסכמי המזונות ניתנו או גובשו על בסיס הלכה שיפוטית מטעה – יש מקום לשנותם. זהו למעשה היקש מהוראת החוק המאפשרת לפתוח מחדש הליך פלילי ולהורות על קיומו של משפט חוזר אם יש חשש ממשי שההרשעה גרמה לעיוות דין. בהתאם לכך, התפיסה היא שסכום המזונות נפסק על סמך טעות שגורמת לעיוות דין, ולכן יש לאפשר דיון מחודש בנושא.
הגישה השניה, לעומת זאת, אומרת כי מאחר שמדובר בפסקי דין או הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין והם כבר חלוטים (סגורים וחתומים) – אז לא ניתן לפתוח את סכום המזונות רק בשל שינוי ההלכה כשאין שינוי נסיבות מהותי.
לטעמם, יש להגן על אינטרס ההסתמכות – כלומר, ההסתמכות על מה שכבר נפסק והוסכם. לפיכך, שינוי רטרואקטיבי של הלכה עלול לפגוע פגיעה קשה במי שכלכל את עניינו על פיה, ולכן קמה הצדקה להגביל את תחולת ההלכה החדשה לעתיד בלבד.
עתיד לא צפוי
לדעתי, הגישה הנכונה ביותר היא גישה מתונה, המאזנת בין הצורך לעשות צדק לבין הצורך לשמור על היציבות, ולפיה יש לאפשר דיון מחודש בסכום המזונות רק אם מוכח שמתקיים מצב של אי-צדק.
אעיר בהערת שוליים כי אני צופה שבתי המשפט יוצפו בקרוב באינספור תביעות הנוגעות לסוגיה של מזונות במשמורת משותפת לרבות פתיחת סוגיית המשמורת באותה הזדמנות.
ברוח זו אני ממליצה לשים לב לדברים האמורים ולשקול היטב את הצעדים לפני שרצים להגיש את התביעות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין