מבוא
תופעה מסוכנת אשר צוברת תאוצה בשנים האחרונות היא האלימות כנגד רופאים, הן מצד המטופל עצמו והן מצד קרובי המטופל, אשר בוחרים להביע את אי-שביעות רצונם מהטיפול הרפואי על ידי איום באלימות ואף נקיטת אלימות חריפה כנגד הצוות המטפל.
בעקבות התגברות מגמה מכוערת זו, הוגשה הצעת חוק על ידי מספר חברי כנסת שעיקרה הגנת הרופא באמצעות מתן סמכות לרופא להימנע מטיפול במטופל אשר הוא או קרובו תקפו אותו.
הצעת החוק
השאלה אשר צריכה להישאל היא מדוע יכול רופא להגן על עצמו על ידי מניעת טיפול רפואי רק לאחר שהוא כבר נפגע?
אין זה עניין של מה בכך - מטפל נאלץ בעל כורחו להכניס עצמו למצב מסוכן על מנת לזכות באותה "הגנה".
על כן, שם נוסף שניתן לתת לאותה הגנה מוצעת יכול שיהיה "הגנה בדיעבד", שכן במצב המוצע לפי הצעת החוק, על הרופא להיפגע פיזית או להינצל מפגיעה שכוונתה להטיל בו מום או חבלה חמורה, כך שבכל מקרה נמצא הרופא תחת סיכון מיידי.
בעקבות כך, שאלה נוספת שצריכה להישאל היא, כמה גבוה אותו רף המאפשר פעולת הגנה לרופא צריך להיות ?
הצעת החוק, אינה מבטאת כל שינוי באותו גובה רף, שכן, כל בר דעת יכול להניח כי רופא שהותקף וביטחון ושלמות גופו נפגעו, לא יעניק טיפול רפואי באופן אישי, ומירב הסיכויים כי רופאו של אותו מטופל תוקף יוחלף, גם ללא הצעת החוק.
מטופל מסוכן
אותה "הגנה" מוצעת הינה בתוקף רק כלפי אותו מטפל שהותקף ולא מגנה על כלל הצוות הרפואי מפני מטופל אשר כבר תקף איש צוות אחר.
על כן, האם לא הגיוני כי מטופל אשר תקף רופא יוכרז כמטופל מסוכן ויחולו עליו סנקציות ספציפיות אשר יגנו על כלל הצוות הרפואי?
הרי שבהגדרת סטאטוס מטופל כמסוכן לא חייב להימנע ממנו הטיפול לחלוטין, ויכול שטיפול בו יהיה מלווה בשמירת אנשי בטחון בחדרו בעת הטיפול, ושאר דרכים אשר יבטיחו את בטחונו של הצוות הטפל בכללותו.
סנקציית מניעת טיפול לאחר מעשה אינה מתאימה לטיפול בנגע האלימות כנגד צוות רפואי.
החמרת ענישה באותו הנגע, שכבר הפך למכת מדינה, הינה פתרון אשר לא רק יגן על הרופאים בדיעבד, אלא גם ישמש אותם כצעד מניעתי.
הגדרת תקיפת מטפל כעבירה ספציפית וחמורה בעלת עונש מינימום כבד בחוק העונשין, תשקף הן את הערך החשוב לטיפול רפואי בחברה הישראלית והן את צורך המציאות.
יתרה מכך, ראוי לציין כי קיים חשש אמיתי לחיי המטופל גם כן, שכן כאשר רופא מרגיש מאוים ונאלץ לטפל באותו מטופל מסוכן, הוא עלול להיות מושפע מפחדיו ולא לנקוט בשיטות טיפול אשר לדעתו יטיבו עם המטופל, וזאת רק לאור חששו מתגובת המטופל וקרוביו לאותו הטיפול. על רופא להיות מסוגל לתת כל טיפול רפואי שהוא רואה לנכון ללא חשש כי הוא עלול לשלם על כך בנכות, מום או אף מוות.
במרכז העניין עומד תפקידו של הרופא - הצלת חיי אדם, אך גם הרופא הוא אדם לפני שהוא רופא. על כן, אין זה הגיוני כי נתייחס אל אותו רופא רק בהיבט המקצועי של עבודתו בלי לשים את ליבנו לכך שאותו אדם נאלץ בעל כורחו להכניס עצמו למצב מסוכן, וזאת כאשר באמצעים פשוטים כמו הגברת אבטחה בחדרי בית החולים, ניתן להפחית משמעותית את הסיכונים לאותו רופא.
לפיכך, נראה כי בעיית הביטחון של רופאי ישראל טמונה גם באי מתן תקציבים מספיקים לאבטחת הרופאים ולפיתוח דרך יעילה למניעה.
סיכום
נראה כי צעד מניעתי יכול לשמש את רופאי ישראל הרבה יותר טוב מאשר אותה הגנה בדיעבד.
מניעה על ידי הרתעה, אכיפה, אבטחה אקטיבית על הצוות הרפואי והשמת חולה בסטאטוס של מסוכנות, יכולה לשרת הרבה יותר טוב את צרכי ההגנה של הצוות המטפל, וראוי שבמקרים מסוג זה נקדים תרופה למכה.
* הכותבים הינם שותפים ועמיתים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי.
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי הוא משרד עורכי-דין דינמי ומשגשג המתמחה בדיני מיסוי וכן במשפט אזרחי, משפט מסחרי ונושאי נדל"ן. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-30 משפטנים, הכוללים 7 שותפים, בנוסף לצוות העמיתים, צוות המומחים (רו"ח, יועץ פנסיוני ועוד) והצוות האדמיניסטרטיבי.".
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
*** המאמר פורסם באדיבות אתר www.adviser.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
