החייל שוחרר מהצבא מיד לאחר המקרה אך משרד הביטחון סירב להכיר בו כנכה צה"ל בטענה שמדובר ב"אפיזודה חולפת". ביהמ"ש ביטל את ההחלטה וקבע שהבדידות ותנאי השירות הובילו להתפרצותה של מחלת נפש.
ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור נגד קצין התגמולים, וקבעה כי בחור צעיר שעלה מאוקראינה והתגייס לצבא כחייל בודד, יוכר כנכה צה"ל עקב סכיזופרניה. בפסק הדין הובעה שאט נפש מהתנהלות הצבא – שמיהר לשחרר את החייל מהשירות לאחר מקרה פסיכוטי בודד – ולאחר מכן ניסה לשלול ממנו זכויות בטענה שמדובר ב"אפיזודה חולפת".
המערער (39) עלה לישראל בשנת 2000 והתגייס לצבא ב-2001. הוא הוצב לשרת כמש"ק כיבוי אש בבסיס חיל האוויר אך כעבור כשנה וחצי שוחרר עם פרופיל נפשי 21 בעקבות התקף פסיכוטי שהתבטא בהתפרצות למסלולי הטיסה בבסיס.
בהמשך הוא אובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית וחזר לאוקראינה. ב-2011 הוא חזר לישראל עם אמו ואושפז במרכז לבריאות הנפש בצפון.
לאחר שקצין התגמולים סירב להכיר במערער כנכה צה"ל בהסתמך על חוות דעת רפואית שקבעה כי ההתקף היה "אפיזודה חולפת" ואילו המחלה עצמה התפרצה אחרי השירות, ככל הנראה עקב עישון מריחואנה, הוא הגיש ערעור לוועדת הנכים.
המערער טען כי הגיע לצבא בריא ושלם ויצא ממנו תוך זמן קצר עם פגיעה נפשית חמורה שמקורה בתנאי לחץ ודחק.
המערער תיאר את תקופת השירות, במסגרתה שהה בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה, השתתף בתרגילים שדרשו מאמצים פיזיים ונפשיים ונקלע למשבר לאחר שהצבא הפסיק לממן לו שכר דירה והעביר אותו לבית החייל.
המערער הבהיר בנוסף כי לא השתמש בסמים באופן קבוע ואף הציג חוות דעת פסיכיאטרית שתמכה בטענתו כי הגיוס ותנאי השירות היו "קו השבר" שהביא להתפרצות המחלה. אולם קצין התגמולים נותר בעמדתו הראשונית.
נותר בודד ברגעי מצוקה
חברי הוועדה בראשות השופט אורי גולדקורן העדיפו את חוות הדעת מטעם המערער וקבעו כי הסכיזופרניה התפרצה במהלך השירות הצבאי גם אם אובחנה רשמית לאחריו.
כמו כן נקבע כי השילוב של בדידות קשה ופעילות מבצעית לא פשוטה הכניסו את המערער למצב דחק. בפסק הדין צוין כי יש להתחשב בכך שלא מדובר בחייל "רגיל" שחוזר הביתה בסופי שבוע ויכול לשתף את תחושותיו עם משפחתו. בנסיבות שבהן המערער "לא צויד בחגורת התמיכה המשפחתית", נפסק כי העברתו מדירה שכורה לבית החייל לא הייתה עניין של מה בכך.
מצבי דחק ומתח נפשי, נקבע בהמשך, הוכרו כחלק מהגורמים להתפרצותה של סכיזופרניה – מחלה קונסטיטוציונלית שמקננת בנפש ויכולה להיות רדומה כל החיים או להתפרץ בהתקיים טריגרים מסוימים.
בנוגע למחלות כאלה קובעת הפסיקה כי גם אם אופי השירות היה רק אחד הגורמים להתפרצות, לצד טריגרים נוספים (כמו סמים למשל), עדיין יש להכיר בחייל כנכה צה"ל.
מכאן, שהמערער עמד בתנאי הפסיקה גם אם מקבלים את גישתו של קצין התגמולים בנוגע להשפעת הסמים.
לפני סיום צוין כי המהירות והדרך שבה שחררו את המערער מהצבא מעוררות "תחושת אי-נוחות" במיוחד לנוכח הטיעון של קצין התגמולים שלפיו ההתקף הפסיכוטי היה "אפיזודה חולפת". הרושם הוא, נכתב, כי הצבא "הזדרז לפטור עצמו מעולו של המערער" והותיר אותו בודד במצוקתו.
לבסוף, אם כן, הערעור התקבל והמערער הוכר כנכה צה"ל. קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל.
* עו"ד אלי סבן מייצג נכי צה"ל בהליכים מול משרד הביטחון וקצין התגמולים
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין