בית משפט לנוער הורה על הוצאת הקטין למשפחת אומנה בשל עיכובים התפתחותיים קשים. ההחלטה בוטלה מאחר שלא מוצו הליכי הטיפול בקהילה באם ובנה.
השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה ביטלה לאחרונה החלטה להוצאת פעוט בן 3 מחזקת אמו למשפחה אומנת. בכך קיבלה השופטת את ערעורה של אמו בת ה-27. השופטת התרשמה כי לא מוצו הליכי הטיפול בקהילה כלפי האם ובנה בטרם נקיטת הצעד הדרסטי של ניתוקם אחד מהשנייה.
הפעוט ואמו גרים מאז לידתו עם סבתו בת ה-50, אישה קשת יום המטפלת עדיין בשלושת אחיה הצעירים של האם. האם מנהלת עם אביו של הפעוט ״יחסים מורכבים״ והם לא גרים יחד, אם כי לפני חודש הביאו לעולם ילדה נוספת. האב עצמו אינו מגלה עניין בגידול בנו.
בחודש אפריל השנה (2018) החליט בית המשפט לנוער בחדרה להעביר את הפעוט למשמורת שירותי הסעד ומשם למשפחה אומנת, על סמך המלצות שירותי הרווחה. ההמלצות נסמכו על בדיקות רפואיות התפתחותיות שנערכו לפעוט בו נמצא כי הוא סובל מעיכוב חמור שבא לידי ביטוי בקשיים תקשורתיים ובדידות חברתית-רגשית.
החלטת בית המשפט התבססה גם על אבחון שנערך לאם ולסבתא בו נמצא כי שתיהן אוהבות את הקטין אך חסרות מסוגלות הורית.
האם מיאנה להשלים עם ההחלטה וערערה עליה. היא טענה שלא מוצו דרכי הטיפול בטרם הוצאת בנה ממשמורתה. לדבריה, הוא הוכרז כקטין נזקק לפני 8 חודשים ושולב במעון יום שיקומי רק לפני חודשיים. מדובר בתקופה קצרה שאינה יכולה ללמד האם תרמה לצמצום הפער ההתפתחותי של בנה.
באת כוחה הדגישה כי הילד אינו נמצא בסיכון או הזנחה מצד משפחתו והוא מגיע ברציפות לגן והשתלב בו היטב. כמו כן לטענתה, לא ניתנה לאם ולסבתא אפשרות והזדמנות להיעזר בגורמים טיפוליים בקהילה ולהוכיח שהן מסוגלות לגדל את הקטין. היא ציינה כי ״האם והסבתא קשורות בנימי נפשן לקטין ומעניקות לו אהבה רבה״.
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביקשה לדחות את הערעור וטענה כי אין דרך אחרת לאפשר טיפול והשגחה על הקטין אלא בהוצאתו מביתו. במענה לטענת האם כי לא מוצו ההליכים בקהילה נטען כי הסיכוי לשיפור בתפקודה ״לא נראה לעין״.
משנה זהירות
״הוצאת קטין ממשמורת אמו, נוגעת בנימי הנפש ומשכך יש לנהוג בצעד קיצוני זה במשנה זהירות״. כתבה השופטת אלון וקיבלה את הערעור.
היא ציינה כי לנוכח שילובו של הקטין במעון יום שיקומי רק לאחרונה לא ניתן לומר שאמצעי טיפול מתון זה כשל. זאת, במיוחד כשהאם והסבתא לא קיבלו הדרכה וייעוץ ואף לא מענה לשעות אחר הצהריים.
השופטת הדגישה כי המלצות להענקת תמיכה רגשית והדרכה לאם לא יושמו וכי אבחון המסוגלות ההורית שנערך לה היה חלקי.
היא הוסיפה כי להתרשמותה האם והסבתא שיתפו פעולה עם הגורמים הטיפוליים והן מסכימות לכניסתה של ״סומכת״ (מדריכה טיפולית) לביתן במטרה להדריך ולסייע להן בשעות אחר הצהריים.
״זכותה של האם להחזיק ולגדל את בנה, היא זכות מכוח חוק הטבע ומכוח הדין. בטרם הוצאת קטין ממשמורת אמו, שאין חולק שזה אמצעי קיצוני, עלינו להיות משוכנעים כי מוצו כל אמצעי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מאמו״, סיכמה.
בנסיבות אלה ביטלה השופטת את ההחלטה להוציא את הקטין ממשמורת אמו.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ המערערת: עו"ד משפחה חן שטח, עו"ד גלית אדר
- ב״כ היועמ״ש: עו"ד רולא סלמאן-סרור
עו"ד מאירה צדוק
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.