אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> האם לסבים וסבתות זכות משפטית לקשר עם נכדיהם?

האם לסבים וסבתות זכות משפטית לקשר עם נכדיהם?

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 19/07/2011 12:00:00 | גרסת הדפסה

כשעצוב לי / שלומית כהן אסיף

אמרתי לאימא: "עצוב לי!"
"לך תשקה את העציצים", אמא אמרה.
השקיתי
ולא עזר
העצב לא עבר.
אמרתי לאבא: "עצוב לי!"
"אז תשיר שירים", אבא אמר.
שרתי
ולא עזר
העצב לא עבר.
אמרתי לסבא: "עצוב לי!"
סבא לטף לי את הצוואר,
"ספר מה קרה,
אל תחסיר דבר".
והעצב עבר.

מבוא

חוק בתי המשפט לענייני משפחה החיל את הגדרת המונח "משפחה" גם על הורי – הורים, עם זאת, כעקרון, למעט חריגים שיפורטו להלן, לא מכירה החקיקה הישראלית מפורשות בזכותם העקרונית והמהותית של הסבים להתראות עם נכדיהם במקרים של סכסוך משפטי עם ההורים (לדוגמא- מקרה בו ההורים מסוכסכים, ואחד מההורים מסרב ליתן לילדיו להתראות עם הורי ההורה האחר או מקרה בו שני ההורים מסוכסכים עם הסבים ואינם מאפשרים לנכדים להתראות עמם). [ראו מאמרם של ישראל דורון וגליה לינצ'יץ – זכות העמידה של סבים וסבתות לקשר עם נכדיהם].

זכות הסבים הוכרה במקרה חריג, אשר דן בסיטואציה בה מת אחד מהורי הקטין, כאשר סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "חוק הכשרות") קובע כי במקרה כזה, "רשאי בית המשפט לתת הוראות בענין המגע בין הורי המת לבין הקטין".

כמו כן, בשנת 2007 הוכנס סעיף 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובע, כי סבים רשאים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך בינם ובין הוריו של קטין הנוגעת לקביעת דרכי הקשר בינו ובין הקטין, לשם הבטחת טובת הקטין, וכי היה ובמסגרת יישוב הסכסוך לא יגיעו ההורים והסבים להסכמה, יכולים הסבים להגיש תובענה בעניין.

משמעות הוראות התקנה דנן הינה, כי המחוקק הכיר בסופו של יום בזכותו של סב לתבוע קיומם של הסדרי ראייה עם נכדו, הגם שההורים בחיים ואינם מסכימים לכך, אלא שהפרוצדורה הינה, כי ראשית יש לנסות וליישב את הסכסוך ורק לאחר מכן קמה הזכות להגשת התביעה, וזאת בראי טובת הקטין ולשם שמירת עניינו.

עם זאת, יש לזכור, כי מדובר בתקנה ולא בחקיקה ראשית, כך שעדיין לא מדובר הסדר חקיקתי המכיר בזכות מהותית של סבים לקיום קשר עם נכדיהם.

יצוין, כי נושא זכותם של הורי ההורים לקשור קשר עם נכדיהם נדונה פעמים מספר בוועדות שונות בכנסת ואף הוצעו שתי הצעות לתיקון חוק הכשרות- האחת ביקשה הכרה בזכותו של קטין לקשור קשר עם קרוביו, ובהם סביו, והשנייה, קיצונית יותר, בה נתבקש המחוקק לאסור על מניעת קשר בין הקטין לבין משפחתו, ובכללה-סביו, אולם אלה לא נשאו פרי, והחוק טרם שונה / תוקן, למעט אותה תוספת לתקנות סדר הדין האזרחי כפי שפורט לעיל.

לפיכך, במקרים רבים בהם סבים וסבתות אשר פנו לבית המשפט טרם הוספת תקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי או שלא בעטייה, נאלץ בית המשפט לבחון את זכותם לקיים קשר עם נכדיהם על אף התנגדות ההורים, אל מול הזכות המוכרת של ההורה לאוטונומיה הורית, מכח היותו של ההורה האפוטרופוס הטבעי לילדיו, כפי שקובע חוק הכשרות.

האם ראוי להתערב באוטונומיה ההורית?

דוקטרינת האוטונומיה ההורית גורסת, כי להורים זכות עליונה, כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם (ראה סעיף 14 לחוק הכשרות) לעצב את חייהם ולקבוע את יחסיהם עם החברה והסביבה, ובכלל זה גם הקשר עם הסבים והסבתות, ולהורים נתון שיקול דעת בלעדי אם ילדיהם יקיימו קשר עם הסבים או אם לאו, ואין להתערב בו. ההנחה היא, כי ההורים הם האמונים על גידול וחינוך ילדיהם, ועליהם מוטלות החובות לזון את ילדיהם, לחנכם ולדאוג להם לפי מיטב הבנתם, אמונתם והשקפת עולמם. אמנם לסבים ישנה זכות אנושית וטבעית להיות בקשר עם נכדיהם אך זאת בכפוף לזכות ההורים לגדל ולחנך את ילדיהם לפי אמונתם ותפיסת עולמם, מבלי שהסבים יתערבו בה.

מנגד עומדת התפיסה, כי הקשר בין סב לנכדו הינו קשר חשוב, מהותי ושורשי, אשר נדרש לקיום טובת הקטין.

וכפי שנכתב במחקרה של אתי וייסבלאי מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 19.2.07:

"היחסים בין נכדים לסבים- ובאמצעותם היחסים בין הילדים למשפחתם המורחבת- הם יסוד חשוב של החברה. הסבים הם חלק חשוב בעולמו של הילד, ונוכחותם- כשהיא חיובית- תורמת לחינוכו ולעיצובו החברתי של הנכד, לאושרו וליכולת שלו להפיק הנאה וסיפוק מתהליך גדילתו והתבגרותו מחקרים תומכים בטענה שהקשר עם הסבים תורם לבריאותו הנפשית של הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון שלו, בייחוד במצבי משבר כגון גירושין".

כך למשל, גם מן ההיבט הפרוצדוראלי יש להכיר בזכות הסבים כאמור, נוכח תקנה 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי. כב' השופטת מרינה לוי קבעה בתמ"ש 5712-09-09 פלונים נ' אלמונית (שעוד יידון להלן), כי הימנעות מהכרה בזכות סבים לתבוע קיום הסדרי ראייה עם נכדיהם תרוקן את הוראת התקנה מתוכן.

 

האם מכח סעיף 28א לחוק הכשרות ניתן לשאוב קיומה של זכות מהותית של סבים להיות בקשר עם נכדיהם?  

פסיקת בתי המשפט מצביעה על שתי גישות- האחת מצמצמת, על פיה יש לקרוא את הסעיף כפשוטו ולא ניתן להכיר מכוחו בזכות סבים לקיום קשר עם נכדיהם כזכות עצמאית (ראה: ע"א 121/79 פלוני נ' פלונית; תמ"ש 9881/97 ר.א. נ' א.א.; בש"א 51429/01 ג.ש. נ' ח.ש.), ולעומתה גישה מרחיבה יותר, על פיה, בהתקיים נסיבות מסויימות, הכירו בתי המשפט בקשר בין הורי ההורים לנכדים גם מבלי שהתקיימו תנאי 28א לחוק, היינו, גם אם שני ההורים בחיים (ראה למשל: בר"ע 759/00 פלונית נ' פלוני- מקרה בו ההורים בין החיים אך אחד מהם 'משול למת'). 

מקורות נוספים להכרה בקשר עם הנכדים

בתי המשפט אף הרחיקו לכת ולעיתים הכירו בזכות הסבים לקשר עם נכדיהם, שלא מכח סעיף 28א לחוק הכשרות- כך למשל בתמ"ש 37850/99 ג.פ. נ' ש.פ. הוכרה זכותה של הסבתא לתבוע קיום הסדרי ראייה עם הנכדה (זכות עמידה) בהתבסס על חיקוקים שונים ובהם- סעיף 68(א) לחוק הכשרות המאפשר לקרוב משפחה לבקש מביהמ"ש לנקוט צעדים שיש בהם כדי לשמור על ענייניו של הקטין; סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, על פיו רשאי הקטין להגיש תביעה באמצעות ידיד קרוב "בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש"- אולם אז צוין, כי על הסב/ סבתא לצרף את הנכד/ה להליך כתובע/ת; סעיף 75 לחוק בתי המשפט- שימוש בסמכותו הטבועה של בית המשפט. כאשר כל אלה יידונו בהסתמך על טובת הקטין- היינו, טובת הקטין מחייבת בירור העניין, אך אין בכך הכרעה בהכרח לטובת הקשר בין הסב לנכד, אלא הכרה בכך שייתכן כי דיון בזכויות סב לקיום קשר עם נכדו עלול לשרת את טובת הקטין (ראה: תמ"ש 15030/02 א.מ. נ' ש.ש. בו הוכרה זכות הסב לקשר עם נכדו כנגזרת של רצון הקטין).

כאמור, קיימת גם הוראת תקנות סדר הדין האזרחי כפי שפורטה לעיל, אשר מכירה בזכותם הדיונית של הסבים לדרוש ולתבוע קיום קשר עם נכדיהם, אך טרם נגזרה ממנה או באופן עצמאי, כאמור, זכות מהותית כלשהי.

דוגמאות לפסיקות בנושא מהשנים האחרונות

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה על קיום הסדרי ראייה בין סבים לנכדם

(תמ"ש 5712-09-09 פלונים נ' אלמונית )

בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי יש להכיר בזכותם המהותית של סבים לקיים קשר עם נכדיהם ועל כן הורה על קיום הסדרי ראייה בין סבים לנכדם על אף התנגדות האם.

לאחר שאמו של קטין בן כשנתיים סירבה להיעתר לבקשת סביו, הוריו של האב, לקיים עמו קשר, בטענה כי הם מתנהלים באלימות וקיום הקשר עמם לא יהא לטובת הפעוט, הגישו הסבים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות, בבקשה שיורה על קיום הסדרי ראייה בינם ובין הנכד, זאת בשים לב, כי אבי הקטין אינו בקשר עמו, והסבים הם הנושאים בתשלום מזונותיו במקומו.

השופטת מרינה לוי קיבלה את התביעה וקבעה, כי נושא הסדרי הראייה בין סבים לנכדיהם הוא נושא מורכב שנדון בערכאות שיפוטיות, בוועדות ואמנות, אך טרם הוכרע באופן חד משמעי.

יחד עם זאת, תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות לסבים להגיש תובענה בעניין הקשר בינם ובין נכדיהם בהתקיים תנאים מסוימים, ומכאן שהמחוקק מכיר בזכותם הדיונית לקיום קשר זה. עוד נקבע, כי מתן האפשרות להגיש תביעה שכזו, מעידה על הכרתו של המחוקק בזכותם העצמאית של סבים לקיים קשר עם נכדיהם.

בנוסף, על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות, רשאי ביהמ"ש להיענות לבקשת סבים לקשר עם הנכד כשהדבר נחוץ לשמירת ענייניו של הקטין.

"ככלל, טובתו של קטין לקיום קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים- בפרט. קשר זה מעבה את מעטפת הביטחון של הקטין, מפרה אותו ומחבר אותו אל שורשיו..." , כתבה השופטת.

במקרה דנן, נפסק כי קיום קשר בין הסבים לנכד מוצדק במיוחד, מאחר והם הנושאים בתשלום מזונותיו, ולפיכך, הורתה השופטת על קיום הסדרי ראייה בין הסבים לנכד פעם בשבוע במרכז קשר.

ביהמ"ש הורה על חידוש הקשר בין סבים לנכדותיהם בניגוד לרצון האב

(תמ"ש 5580/07 נ.ל. ואח' נ' א.מ. ואח')

ביהמ"ש לענייני משפחה בי-ם הורה על חידוש קשר בין קטינות לסביהן לאחר שזה נותק ע"י האב. נפסק, כי התערבות בית המשפט באוטונומיה של האב מוצדקת מאחר והאב סירב לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, ובכך מנע מביהמ"ש את האפשרות להכריע בסוגיה באופן הטוב ביותר עבור הקטינות.

אב לשלוש קטינות שנותר לגדלן בגפו לאחר שאמן התאבדה, מנע מהורי האם את הקשר עמן בטענה כי הקשר עלול להזיק להן. לפיכך עתרו הסבים לבית המשפט לענייני משפחה שיורה לאב לאפשר את הקשר עם נכדותיהם. לטענתם, היחסים בינם ובין הקטינות לפני מות האם היו תקינים.

צוין בפסק הדין, כי האב סירב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה ויחידת הסיוע אליהם הופנו הקטינות ע"י ביהמ"ש בחלקים מהותיים וחשובים של ההליכים הטיפוליים.

השופט פיליפ מרכוס קיבל את התביעה וקבע, כי טוב עשו הסבים כשהביאו את הסוגיה בפני בית המשפט. בסוגיה מסוג זה, כך נקבע, נוהג בית המשפט להיעזר בגורמים מקצועיים, אך מכיוון שהאב סירב לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, נפגעה יכולתו של ביהמ"ש להכריע באופן הטוב ביותר עבור הקטינות. עוד נקבע, כי זכות ההורה לאוטונומיה בגידול ילדיו אינה מוחלטת וכי אם זכויות הילד וטובתו אינן נשקלות על ידי ההורה, רשאי ביהמ"ש להכנס לתמונה ולפגוע בזכות ההורה לאוטונומיה על ילדו.

נפסק, כי שיתוף הפעולה החלקי והבלתי מספיק של האב עם הגורמים הטיפוליים, מנוגד לחובתו כאזרח כלפי ביהמ"ש, ומעיד על פגמים בסבירות החלטותיו ככל הנוגע לטובת הקטינות, דבר אשר מצדיק הכרעה לטובת הסבים שתתבטא בחידוש הקשר בינם ובין הקטינות.

נוכח התנהגות האב, אשר הביאה להארכת ההליכים הוא חויב בהוצאות משפט של 10,000 ש"ח.

ביהמ"ש המחוזי דחה בקשתה של סבתא לקיום קשר עם נכדיה

(ע"מ 500/09 פלונית נ' אלמוני)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעורה של סבתא על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לפיה לא יתערב ביחסיה עם נכדיה, וקבע, כי נוכח התנגדותם הנחרצת של ההורים לקשר וגילם הצעיר של הילדים, כפיית הקשר עם הסבתא לא תשרת את טובתם.

המערערת פנתה לבית המשפט בבקשה לקבוע "סדרי קשר" בינה ובין נכדיה. לטענת הסבתא, היחסים בינה ובין ההורים מעורערים כבר זמן רב, אולם בעבר אפשרו ההורים קשר מסוים עם הנכדים, ובשנים האחרונות הם מתנגדים לכל קשר שהוא, כאשר לטענתה, הדבר נובע מהשקפתם הדתית. מנגד טוענים ההורים, כי הניתוק נובע מאופי היחסים בינם ובין הסבתא, כאשר לטענתם, הסבתא "פגועה בנפשה", וכן "מנסה לעורר מדנים בינם, מטרידה אותם ומנסה ליצור עימם קשר באופן אובססיבי", ועל כן, טובת הילדים מחייבת את ניתוקם ממנה.

תסקיר פקידת הסעד שמסקנתו אומצה ע"י בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי לאור היחסים העכורים, והתנגדותה הנחרצת של האם לקשר מחשש לנזק לילדים "לא ניתן יהיה לחדש את הקשר בין הסבתא לנכדיה".

הרכב השופטים דחה פה אחד את הערעור וקבע כי אין להתערב במקרה זה בהחלטתם של ההורים למנוע את הקשר בין הסבתא ונכדיה, זאת, נוכח היעדר שיתוף הפעולה של ההורים וגילם הצעיר של הילדים, כאשר כפיית הקשר עם הסבתא במקרה זה לא תשרת את טובתם. עם זאת, נחלקו השופטים בדעותיהם בשאלת מידת ההתערבות של בית המשפט בקשר בין סבים ונכדיהם.

השופטת תמר בזק-רפפורט, סברה כי על בית המשפט לבחון איזה הסדר ישרת בצורה מיטבית את טובת הילד, וזאת מכוח סמכותו של בית המשפט "לשמירת עניינו של קטין" גם כשהדבר מנוגד לעמדת ההורים. "טובת הילד", כך נקבע, "דורשת כי יתאפשר לו קשר עם הורי ההורים. קשר זה הינו צורך בסיסי של הילד, כחלק מן הצורך - והזכות - לחיות במשפחה".

השופטת חנה בן עמי סברה, כי סמכות בית המשפט להתערב הינה "מוגבלת לנסיבות יוצאות דופן ומיוחדות", וזאת לאור ההנחה לפיה ההורים פועלים לטובת ילדיהם, והחלטותיהם הן הראויות עבורם. זכותם של ההורים לקבל החלטות הקשורות בילדיהם, קבעה השופטת, "יוצרת את האוטונומיה והפרטיות של התא המשפחתי ושוללת, ככלל, התערבות של גורמים חיצוניים". על כן, על אף חשיבותם של יחסים בין נכדים וסביהם, בית המשפט לא יתערב אלא במקרים קיצוניים מאד כגון נזק שנגרם מהפסקת קשר, הורים שאינם מתפקדים וכיו"ב.

השופט דוד מינץ סבר, כי אמנם להורים "זכות הבכורה" להחליט בענייני ילדיהם, אך לסבים "מוענק מעמד מיוחד", ו"שערי בית המשפט צריכים להישאר פתוחים ולו בפתח כפתחו של קוף של מחט, כדי לאפשר להורי ההורים זכות גישה להתערב בטובתו של נכדם".

לפיכך, נדחה ערעורה של הסבתא. לאור האמור בפסק הדין, לא נפסקו הוצאות ההליך.

סיכום

גם כיום, למרות קיומה של תקנה 258כא1 לתקסד"א ועל אף העובדה, כי פניות רבות של סבים אשר הקשר עם נכדיהם נמנע מהם מגיעות לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, טרם ניתן פתרון חוקי לסוגייה, ובתי המשפט נדרשים למצוא פתרונות יצירתיים על מנת שלא לשלול את קיומו של הקשר החשוב כל כך בין ילד לבן הורי הוריו.

  אכן, הן בעטיו של המצב המשפטי והן נוכח הזכות לאוטונומיה הורית, לא ניתן להתערב יתר על המידה בזכות ההורים לגדל את ילדיהם כרצונם, אולם לעניות דעתי, יש הצדקה ליתן לסבים לכל הפחות, את הזכות להשמיע טענותיהם בפני הערכאות המוסמכות, ולשם כך נועדה ככל הנראה הוראת תקנת 258כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי, אולם נראה, כי הפתרון הפרוצדוראלי אינו מספק, וכי השינויים הרבים במבנה המשפחה (גירושין רבים, משפחות חד הוריות וכיו"ב) ופניותיהם של סבים וסבתות רבים בשנים האחרונות לבתי המשפט, קוראים בקול רם למחוקק להסדיר את הסוגיה בפן המהותי. 


לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

תמ"ש 5712-09-09 פלונים נ' אלמונית

בש"א 51429/01 ג.ש. נ' ח.ש.

בר"ע 759/00 פלונית נ' פלוני

תמ"ש 15030/02 א.מ. נ' ש.ש.

תמ"ש 5580/07 נ.ל. ואח' נ' א.מ. ואח'

ע"מ 500/09 פלונית נ' אלמוני

*עו"ד יעל גורליק, עורכת תוכן באתר המשפט הישראלי-פסקדין.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ