בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים דן הבוקר בשאלת אחריותה של המדינה על מעשה או מחדל שנעשו "על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל".
הדיון התמקד בשאלה האם אירועי האינתיפאדה, חוסים תחת הגדרת "פעולה מלחמתית" ומקבלים פטור שניתן למדינה במקרים שבהם הפגיעות נעשו על ידי צה"ל במסגרת "פעולה מלחמתית".
הנשיא ברק, אשר כותב את פסק הדין מנתח את הפרשנות הראויה למונח "פעילות מלחמתית". המדינה טענה כי יש מקום לראות חלק גדול מאירועי האינתיפאדה כ"פעולות מלחמתיות" וכי יש לבחון כל מקרה לגופו על פי מיקום הפעולה, היקף הכוח הנגדי וטיבו. המשיבים, אשר נפגעו בפעולות אלה, טענו כי יש לפרש "פעולה מלחמתית" כפעולת מלחמה של ממש. הם טענו כי יש לתת לביטוי פרשנות מצמצמת, נוכח השוויון וזכויות היסוד של הפרט.
בית המשפט מנתח את התכלית המונחת ביסוד הפטור המוענק למדינה וקובע כי "הגישה הינה, כי פעולות מלחמתיות הגורמות נזק לפרט, אינן צריכות להיות מוכרעות על ידי דיני הנזיקין הרגילים". לפיכך קובע בית המשפט כי נקודת המבט מכוונת אל מהותה של הפעולה ואל הסיכון המיוחד שהיא מסיבה, וקובע כי במקרה הנדון - אין מדובר בפעולה מלחמתית.
ע"א 5964/92 ג'מאל קאסם בני עודה ואח' נ' מדינת ישראל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"