האב מסרב לקיים את זמני השהות בטענה שהילדים מקללים אותו ומתפרעים. בית המשפט קבע כי מדובר בשינוי מהותי המצדיק התערבות בגובה המזונות שנקבעו בהסכם
השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קיבלה לאחרונה תביעה להגדלת מזונות שהגישה אם לשני ילדים בני 11 ו-8.5. בהסכם הגירושין נקבע שהאב ישלם מזונות בסך 3,000 שקל ונקבעו לו זמני שהות. בשנים האחרונות האב מסרב לקיים את זמני השהות כסדרם. הוא טען שהאם מסיתה את הילדים נגדו אך השופטת לא מצאה בסיס לטענה וקבעה שהמציאות החדשה מצדיקה את הגדלת המזונות לסכום של 4,000 שקל.
בני הזוג חתמו על הסכם גירושין שאושר בבית המשפט למשפחה ב-2015. בהסכם נקבע כי הקטינים יהיו בחזקת האם ולאב נקבעו זמני שהות כך שיהיו עמו 32% מהזמן. עוד נקבע כי האב ישלם מזונות של 1,500 שקל עבור כל אחד משני הילדים.
לפני כשנה וחצי תבעה האם להגדיל את סכום המזונות.
האם, שיוצגה על ידי עו״ד מאירה אזרד, טענה כי האב מפר את התחייבויותיו בהסכם ונוצר מצב בו היא נושאת כמעט לבדה בנטל גידול הילדים.
לדבריה, האב מקיים את זמני השהות לפי ראות עיניו, אוסף ומחזיר מתי שנוח לו ומבטל מפגשים לפי צרכיו ורצונותיו. מצב זה יוצר לדבריה חוסר וודאות בקרב הקטינים ואף מכביד ומקשה עליה כלכלית ונפשית.
האב, שיוצג על ידי עו״ד סיוון אוחנה, טען כי אין כל הוראה בדין המחייבת אותו לפגוש את ילדיו שכן זמני השהות הם זכות שלו ולא להיפך. הוא ציין כי האם מסיתה את הקטינים נגדו ולכן נבצר ממנו לקיים את זמני השהות כסדרם.
האב גם הגיש תביעה נגד האם בה טען כי אינו יכול עוד לעמוד בזמני השהות ויש להורות על שינויים או הפסקתם.
התערבות חריגה
השופטת ורד ריקנטי-רוסהר מבית המשפט למשפחה בטבריה דחתה את טענות ההסתה והניכור של האב וקבעה כי אלה לא הוכחו כלל. היא קבעה כי אחד הגורמים המרכזיים לנתק הוא הקושי של האב להציב לילדים גבולות ולהיות אב והורה סמכותי.
השופטת גם דחתה את בקשת האב להפסיק את זמני השהות וקבעה כי המענה הנדרש למשפחה הוא בתחום הטיפולי-שיקומי. היא פסקה כי העו״סית לסדרי דין והמטפלת המשפחתית יקבעו זמני שהות מפוקחים במסגרת תכנית טיפולית, וצד שלא יעמוד בתכנית ישלם 550 שקל לצד שכנגד.
באשר למזונות הבהירה השופטת כי התערבות בסכומי מזונות שנקבעו בהסכמי גירושין היא חריגה ביותר.
היא הדגישה כי התרשמה שהאם מעוניינת שהקטינים יפגשו את האב אך האב מבחינתו הוא שביקש לעצור את קיום המפגשים מאחר והוא חש חסר כלים ומיומנות להתמודד עם התנהגות הילדים.
השופטת ציינה שכיום יחס זמני השהות במקרה הטוב עומד על 92% אצל האם ו-8% אצל האב. מדובר בשינוי מהותי בזמני השהות המשליך באופן ישיר על הנטל הכלכלי המוטל על כתפי האם.
עוד היא קבעה כי אי קיום זמני השהות כשלעצמו הוא בגדר תרחיש לא צפוי ומהווה עילה עצמאית להגדלת דמי המזונות ומדובר בשינוי מהותי.
בנסיבות אלה הגדילה השופטת את המזונות בסכום של 500 שקל לכל ילד ובסך הכל האב ישלם 4,000 שקל לחודש.
עוד נקבע כי הגדלת המזונות תחול רטרואקטיבית והאב ישלם לאם 16,000 שקל על החודשים שמאז הגשת התביעה.
האב חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 17271-05-20
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין