אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> דואר זבל - SPAM

דואר זבל - SPAM

מאת: נעמי אסיא, עו"ד | תאריך פרסום : 28/02/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

א. מבוא

עם התפתחות האינטרנט והדואר האלקטרוני החלה להתפתח גם התופעה המטרידה של משלוח הודעות דואר אלקטרוני למשתמשי האינטרנט, אשר כלל לא ביקשו לקבל. הודעות מסוג זה, ידועות בכינויים הסלנגי "ספאם", אשר לפי ההגדרה המחמירה, המדובר בכל דבר שנשלח אל תיבת הדואר של המשתמש, מבלי שנתן לשולח את הסכמתו לקבלת המשלוח. על פי ההגדרה השנייה, המקובלת על ארגוני המסחר, מתייחס הספאם להודעות דואר אשר מכילות תוכן פוגע, ואם ההצעות העסקיות שבו הן הונאה פשוטה ואם אין דרך להפטר ממנו.

כיום, לפחות 65% מתעבורת הדואר האלקטרוני העולמי הינה דואר זבל, אשר נשלח בעיקר על ידי מפרסמים במטרה לפרסם את מוצריהם בקרב משתמשי האינטרנט.

דואר הזבל הוגדר לא אחת כ"אחת הבעיות המפחידות ביותר בתחום ההגנה על הצרכן", שכן הוא מותיר את משתמשי הדואר האלקטרוני חסרי יכולת להתמודד עם כמות ההודעות והמסרים הנשלחים לתיבת הדואר שלהם.

בהתאם למחקר שפורסם בארה"ב, גורם דואר הזבל לירידה בתפוקה של עובדים, הנאלצים להקדיש כ-15 דקות מידי יום, כדי לסנן ולדלג בין כל הודעות הזבל שנשלחות אליהם. כן אחראי דואר הזבל לחלק משמעותי מתפוצת הווירוסים באינטרנט, וגורם לפגיעה בפרטיות המשתמש והטרדתו.

ב. חקיקה בנושא Spam

ישראל

חוק הבזק, התשמ"ב 1982 (להלן: "חוק הבזק") מתייחס למשלוח הודעות פרסומת באמצעות הפקס בלבד, ואינו קובע הוראות לעניין משלוח הודעת באמצעות הדואר האלקטרוני. החוק קובע בסעיף 30א מנגנון מסוג Opt-In, לפיו לא ניתן לשלוח הודעת פרסומת באמצעות הפקס ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב של הנמען. אולם פניה חד פעמית מטעם משגר לנמען שהינו בית עסק, הכוללת הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומות מטעמו, באמצעות פקס, לא תהווה עבירה לפי סעיף זה.

נוסף על כך, סימן ב' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981, עוסק בנושא דיוור ישיר, המוגדר כ"פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבע על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע". על פי האמור בסימן זה, בכל פנייה בדיוור ישיר יש לציין באופן ברור שמדובר בפנייה בדיוור ישיר, וכן יש לציין את המקורות שמהם נתקבלו פרטי הנמען וכן את זכותו להימחק מן המאגר.

הוראות החוק האמורות אינן נותנות מענה מספק לתופעת דואר הזבל בישראל. על כן, על מנת להסדיר את הסוגיה ולהתמודד עם תופעת דואר הזבל, פרסם משרד התקשורת בחודש יוני 2004 תזכיר חוק למלחמה בדואר הזבל.

בתזכיר החוק מוצע לקבוע איסור על משלוח הודעות פרסומת באמצעות רשת בזק ציבורית, ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען. ההסדר יחול לגבי הודעות פרסומת הנשלחות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות מסר קצר (SMS) או מערכת חיוג אוטומטי. כל זאת בנוסף להסדר הקבוע בחוק הבזק המתייחס להודעות הנשלחות באמצעות פקס. למרות זאת תזכיר החוק מציע לאפשר משלוח הודעות פרסומת גם ללא הסכמת הנמען במקרים מסוימים. למשל במקרה של פניה חד פעמית לנמען שהוא בית עסק הכוללת הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו, או במקרה של קיומה של תקשורת קודמת בין שולח ההודעה לנמען.

במידה שמדובר בהודעת פרסומת אשר ניתן לשולחה בהתאם להוראות הנ"ל, מציע תזכיר החוק לחייב את השולח לכלול בהודעה את פרטיו ודרכי יצירת קשר עמו, וכן ניתנת לנמען הזדמנות לסרב לקבל הודעות נוספות.

לעניין דרכי אכיפת החוק, הוצע לקבוע כי הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שדינה קנס. בנוסף, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, אשר במסגרתו ניתן יהיה לקבוע כי הפרת הוראות החוק מהווה הטרדה, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

הצעה נוספת שהוגשה באוגוסט 2004, הינה הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פניות בלתי מוזמנות), התשס"ד 2004. בהצעה זו מוצע לנהל פנקס למניעת פניות בלתי מוזמנות, אשר יכיל שמות ודרכי התקשרות של אנשים שהגישו בקשה למניעת פניות בלתי מוזמנות. הצעת החוק מטילה איסור על פניה לאדם בפניה בלתי מזומנת אלא אם וידא השולח כי הנמען לא רשום בפנקס למניעת פניות בלתי מוזמנות.

ארה"ב

החוק הפדראלי CAN-SPAM Act נכנס לתוקפו בינואר 2004, והוא מתייחס להודעות דואר אלקטרוני מסחריות, שהן הודעות דוא"ל שתכליתן העיקרית היא מסחרית-פרסומית לשם פירסום של מוצר או שירות, לרבות הפניה לאתר אינטרנט שמטרותיו פרסומיות. כל הודעת דוא"ל מסחרית, תהיה מזוהה ככזו.

החוק קובע מנגנון מסוג Opt-Out, המאפשר לנמען לבקש שלא לקבל הודעות נוספות מאותו שולח, וכן שכתובת הדוא"ל שלו לא תימסר לגורם שלישי. הודעת הדוא"ל המסחרית חייבת לכלול הודעה בדבר אפשרותו של הנמען להודיע לשולח שלא ישלח אליו הודעות נוספות. בנוסף, אוסר החוק משלוח הודעות דוא"ל מסחרי בעלות כותרת, תוכן או שם שולח שקריים או מטעים.

החוק מורה על הקמת מערכת רישום do-not-email, שבה יירשם כל מי שמבקש שלא לקבל דוא"ל מסחרי-פרסומי, באחריות ועדת סחר פדרלית.

העונש הצפוי על הפצת הודעות דוא"ל מסחרי שלא לפי החוק המוצע הוא קנס ו/או מאסר עד 5 שנים.

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי קיבל ב-30 במאי 2002 החלטה רשמית שלפיה אסור לשלוח הודעות דוא"ל מסחריות בלא הרשאה למשלוח, אלא אם כן אישר הנמען את קבלת הדוא"ל מראש.

הנחיה מספר 2002/58/EC של האיחוד האירופי קובעת, בין היתר, כי השימוש במערכת חיוג אוטומטית, מכשירי פקס, דואר אלקטרוני או אף הודעות SMS לצורכי מכירות, אפשרי אך ורק בהסכמת הנמען מראש (הכוונה לאדם ולא לחברה). בנוסף, כל משלוח של הודעת דואר אלקטרונית לצורכי שיווק ופרסום ללא ציון שמו של השולח או כתובתו העדכנית הוא אסור. אולם במקרה של משלוח הודעות אלקטרוניות ללקוח קיים, נקבע מנגנון של opt out, לפיו הנמען יכול לבקש בכל עת שלא לשלוח אליו הודעות אלקטרוניות מסוימות.

ג. סיכום

ראינו לעיל כי משלוח דואר אלקטרוני מסחרי, בלא קבלת הרשאה מראש, הינו תופעה מטרידה למשתמשי המחשב ומעוררת בעיות במישורים שונים. בין היתר, משלוח דואר הזבל מעורר בעיות באבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר, הפצת וירוסים, פגיעה בפרטיות המשתמש והטרדתו, פגיעה בהתפתחות המסחר האלקטרוני ופגיעה בעסקים בשל אבדן זמן עבודה.

אולם מאידך יש לזכור כי הודעות דואר אלקטרוני מעין אלו, מהוות לעיתים קרובות אמצעי פרסום עבור עסקים, ועל כן יש לבצע את האיזון הראוי בין אינטרס הנמען לבין אינטרס השולח בפרסום עסקיו.

בנקודה זו יש לציין כי קיימים מספר אמצעים טכנולוגים, המאפשרים להתמודד עם בעיות דואר הזבל. בין היתר ניתן למצוא תוכנות המסייעות למנוע מכתובות שמהן נשלחות הודעות דוא"ל מסחריות בלא הרשאה גישה למערכת הדואר הביתית או העסקית. בנוסף, ישנם ספקי תקשורת אינטרנט המתחייבים לסנן את הודעות הדוא"ל המסחרי המגיע למשתמש בלא הרשאתו.

קיימת גם האפשרות להגיש תלונה לספק תקשורת האינטרנט של שולח הודעות הדוא"ל המסחריות בלא הרשאה.

לסיכום, יש לזכור כי על מנת להילחם בתופעת דואר הזבל דרוש שילוב של חקיקה ואמצעי אכיפה בין לאומיים ושל טכנולוגיה מתאימה.



* עו"ד נעמי אסיא מתמחה בהיי-טק ובקניין רוחני ; מחברת הספר "דיני מחשבים הלכה למעשה", ויו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה של לשכת עורכי הדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ