מבוא
הגישור הוא מקצוע יישומי חדש בישראל. כב' השופטת שרה גדות, יו"ר הועדה המייעצת
לעניין פישור בבתי המשפט, שואלת ומשיבה. השאלה בדו"ח מספר 2 של הועדה כדלקמן: "האם
הגישור הוא מקצוע בפני עצמו או שמא מדובר בתת מקצוע של מקצועות אחרים כמו משפטים,
פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, וכ'?" והיא משיבה: " הגישור הוא מקצוע יישומי. זהו
מקצוע המשפיע על חייהם של פרטים וקבוצות. למידה של מקצוע מסוג זה, אשר "כלי העבודה"
המרכזי בו הוא המגשר עצמו, כרוכה בתהליך של רכישת יידע ומיומנות ופיתוח מודעות
אישית."
הגישור מקובל בארה"ב מזה 20 שנה, כמנגנון אפקטיבי לפתרון סכסוכים וקונפליקטים
עסקיים, משפטיים ואישיים מחוץ לכותלי בית המשפט
קונפליקט הוא מצב של ניגודים בין שני אנשים או יותר, הנוצר תוך אינטראקציה ביניהם.
ניגודים אלה יכולים להיות במישורים של תפיסה, רגשות, עובדות, נקודות ראות, תרבות
חיים, שוני תרבותי וערכי, אינטרסים והתנהגות.משמעותו של הקונפליקט - מאבק, התנגשות.
המוביל לסכסוך.
הקונפליקט הוא חלק בלתי נפרד מהישות החברתית ועל כן מרבים מדעני החברה לעסוק
בניתוחו. התייחסויות קלאסיות ניתן למצוא בכתביהם של פרסו נס, מרקס, דרנדורף וזימל.
זימל טען, כי אין להסתכל על הקונפליקט רק כאל גורם מפריד, אלא יש לראותו כצורה
מסוימת של קשר חברתי. מקורות הקונפליקט אמנם
מהווים גורם מפריד, אך אופן התפתחותו וניהולו עשויים להוביל ליצירת קשרים חדשים בין
הצדדים.
ההיבט החוקי
הגישור מצטרף להליכי השיפוט והבוררות ואף הוסדר בתקנות מכוח תיקון בחוק בתי המשפט
)נוסח - משולב(, כשהמונח בלשון החוק הוא פישור ולא גישור. התקנות העיקריות הן:
תקנות בתי המשפט )פישור( תשנ"ג - 1993, תקנות בתי הדין לעבודה )פישור( תשנ"ג -
1993,)ק"ת תשנ"ג 5539 עמוד 1042(, וכן - בעיקר, בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט תשמ"ד
1984(( ותקנות בתי המשפט )פישור( )תיקון( תשנ"ט )1999(., תקנות בתי המשפט )מינוי
מפשר( )תיקון(, תשנ"ט - 1999.
מהו גישור?
על פי תקנות החוק, בסעיף 79ג' מוסבר "פישור" - כהליך שבו נועד מפשר עם בעלי הדין,
כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
עו"ד רונן סטי בספרו "דרך גישור להסכם" מגדיר גישור "כהליך רצוני שבו הצדדים לניהול
משא ומתן לקראת כריתת חוזה או ליישוב סכסוך נפגשים עם צד שלישי, המגשר- וזה מסייע
בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו של המגשר סמכות להכריע בה.
לדעתו, הגישור מתאים ליישוב סכסוכים בין ארגונים, ו/או יחידים ,כגון: סכסוך בין
חברות בשל טענות על אי עמידה בתנאי הסכם מסחרי, סכסוך בין חברות בנייה לרוכשי דירה
בגין ליקויי בנייה, סכסוכים בנושאי הפרת זכויות יוצרים, סכסוכים צרכניים, יישוב
טענות בעת סיום יחסי עבודה בין עובד למעסיקו, פתרון מחלוקות בין יעדי עובדים
להנהלות ועוד מחלוקות רבות.
אורנה דויטש בספרה " פישור - הענק המתעורר" כותבת בהקדמה כי " הליך הפישור מושתת כל
כולו על הסכמת הצדדים, על היסוד הרצוני. אין מדובר רק בהסכמה לדרך ברור זו או אחרת,
אלא - ביסוד המגדיר את מהותו של ההליך ואף את תכליתו - חיזוק האוטונומיה האישית של
הצדדים". במובן זה, מוסיפה המחברת, " לא תוכן ההסכמה הוא החשוב - אלא - עצם העובדה
שהצדדים הגיעו לפתרון בכוחות עצמם, כשהמפשר רק משמש אמצעי עזר להקל על הצדדים".
מיהו המגשר?
המגשר הוא גורם נייטרלי מוסכם, שמטרתו לסייע לצדדים לגבש פתרון חדשני ויצירתי שיהיה
מוסכם על הצדדים המסוכסכים. תקנות מינוי מפשר מחייבות הכשרה מקצועית ובנוסף, נדרשים
כללי אתיקה, שעדיין בתהליכי גיבוש ע"י עמותת מגשרי ישראל והמרכז הארצי לגישור
ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים.
סוד ,'(The Logic Behind The Magic Of Mediation (1989 לדעת החוקר דוויס, בספרו
הצלחתו של מגשר טוב, אפילו כל מגשר נוהג בדרכו שלו ולפי הבנתו ועל פי סגנונו - הוא
.Respect .במלת המפתח :כבוד
כב' השופטת גדות בהרצאה בהשתלמות של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט, ביום
22-03-99, אמרה:"" ההשפעה של מגשר בלתי מיומן על השפט.צדדים איננה בכך שהם יחפשו
בפעם הבאה מגשר מיומן יותר. אלא בכך - שיגיעו למסקנה שהליך הגישור עצמו הוא הליך
כושל, והם ימליצו לפני חבריהם להישמר מפניו ולהדיר רגליהם ממנו".
בגישור בהכשרה מקצועית וכן, מה דרישות הסף כדי להיות מגשר. ידוע, שבחברה הערבית
אישי ציבור ונכבדים משמשים כמגשרים באמצעות "סולחה" וכל שנדרש מהם הוא להיות
מקובלים על הצדדים. בדו"ח ועדת גדות מספר 1 מדווח על כך. המומחים העוסקים בגישור
סבורים, כי יש הכרח בהכשרה עיונית ומעשית כאחד לעיסוק בגישור.לדעתם, " אין די בכך
שאדם יהיה בעל נסיון או כישורים אישיים מתאימים ויש הכרח בלימוד עיוני ומעשי של
הגישור הן כדי לבצעו במקצועיות והן כדי למנוע נזקים במהלך הגישור". כנגד דעה זו
הביעו נציגי עורכי הדין עמדה אחרת. לדעתם, "כשם שאין צורך בלמוד והכשרה מיוחדת כדי
להיות בורר, כך גם אין צורך בהכשרה מיוחדת כדי להיות מגשר.
דעה מעניינת הביע בנושא זה כב' השופט א.גורן שאמר כי על המגשר, שאותו הצדדים
המסוכסכים ישתדלו לחפש, יהיה "אדם בעל בגרות, יושר, אמינות, כריזמה ומוניטין".
סכום
הגישור/פישור הוא גם תרבות חיים, כדברי פרפ' אהרון ברק, תרבות של דו שיח ולא תרבות
של לעומתיות. תרבות חיים זו באה לביטוי גם בערכי היהדות, כפי שפרש בעל הטורים את
פרשת משפטים אשר בספר שמות. לדעתו, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו." הם ראשי
תיבות של הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יחרוץ משפט..
כב' השופט מייבלום ז"ל, שעודד את הליך הגישור, נתן ראשי תיבות למגשר. על פיו, מגשר
משמעו מוטב גמר של רצון.
הגישור כיום הוא גם כלי ניהול וגם דרך אלטרנטיבית/חלופית ליישוב סכסוכים. בית המשפט
אינו המקום הטוב ביותר לפתרון סכסוכים. אחד מתלמידי התבטא באומרו, שבבית המשפט, עם
כל הכבוד וההדר, הוא מרגיש כמו "תיקים באפלה" ואילו הגישור, היא דרך אחרת, חדשה,
דרך של "הוצאה לאור".
באדיבות סולחה - פורטל הגישור העולמי
www.sulcha.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.