בן 4 נדרס על ידי משאית זמן קצר לאחר שהחלים ממחלת הסרטן. הנהג הפוגע ניסה להאשים נהג אחר בדריסה, אך ביהמ"ש לא השתכנע. חברת הביטוח שלו, "שירביט", תשלם להורים כ-580 אלף שקל.
משאית שיצאה באחד מערבי אפריל 2008 מתחנת הדלק פז ברהט פגעה בילד בן 4, שאך החלים ממחלת הסרטן, והוא נהרג במקום. בן דודו, שהיה אז בן 12, סיפר כי המשאית פגעה בבן-דודו עם עגלה שהייתה מחוברת אליה בעת ששיחק על הכביש.עוד על פי העדות, נהג משאית אחרת, שראה שהילד נפגע, עצר במקום וקרא לנהג הפוגע לעצור – אך הוא המשיך בדרכו.
לכתבות נוספות בנושא:
כשהנהג נתפס, הוא טען כי לא פגע בילד, וכי הנהג שעצר את משאיתו – הוא הפוגע. חקירת המשטרה לא העלתה ראיות מספיקות לביסוס אשמה, ובשל כך לא הוגשו כתבי אישום נגד אף אחד מהנהגים.
הורי הילד ניסו למצוא מזור בתביעה אזרחית והגישו תביעה לפיצוי של 617,104 שקלים נגד נהג המשאית הראשונה וחברת הביטוח שלו "שירביט". ההורים ביססו את תביעתם על עדויות בן הדוד והנהג שעצר, וכן הסתמכו על סרטוני האבטחה מתחנת הדלק – בהם נראית "קפיצה" של העגלה המחוברת למשאית.
הנהג טען, שוב, כי הוא לא פגע במנוח, וכי הפוגע הוא נהג המשאית השנייה (הבחור שעצר). לדבריו, הנהג השני מנסה להפנות את האשמה כלפיו, בין היתר בשל העובדה שהוא מכר של משפחת המנוח, וחששו שהמשפחה תאשים אותו בדריסה.
עוד טען הנהג, כי עדות בן הדוד במהלך המשפט לא מדויקת ולא תאמה לראיות אחרות שנאספו. הוא הוסיף, כי ה"קפיצה" בעגלת המשאית יכולה הייתה להתרחש גם מבליטה בכביש או בעת סיבוב. לבסוף טען, כי העובדה שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר אשמה מוכיחה כי לא פגע בילד.
בשל טענות אלה, נהג המשאית השנייה ומבטחת המשאית "ביטוח חקלאי" צורפו לתביעה כנתבעים נוספים.
שניהם הכחישו כל מעורבות בתאונה. "ביטוח חקלאי" טענה, כי הטענות נגד המבוטח שלה מבוססות על השערות דמיוניות. עוד היא הוסיפה, כי התברר שנערכה "סולחה" בין משפחת הנהג הראשון למשפחת המנוח. עריכת הסולחה היא למעשה הודאה מצדו לכך שפגע במנוח.
ה"סולחה" הסגירה
"מותו של כל ילד הוא טרגדיה, אך ילד הנחלץ ממחלת הסרטן ומוצא את מותו מתאונה הרי הטרגדיה כפולה ומכופלת", כתבה השופטת חנה לפין הראל בפסק הדין.
השופטת קבעה שסגירת התיק הפלילי נגד הנתבע המקורי אינה מהווה ראיה המצדיקה את דחיית התביעה באופן אוטומטי, כיוון שבהליך האזרחי רף ההוכחה הנדרש לביסוס אשמה הוא נמוך יותר.
השופטת קיבלה את עדות בן הדוד של המנוח, תוך שציינה כי לא ניתן לצפות שכל מילה שיגיד נער בן 16.5 בעת מתן עדות על אירוע מזעזע שראה בגיל 12, תהיה מדויקת. השופטת קיבלה גם את הטענה, כי קיום הסולחה מחזק את הראיות נגד הנהג הראשון.
השופטת לפין הראל קבעה, כי הנהג הראשון הוא שפגעה בילד המנוח, אם כי ציינה, כי ככל הנראה לא עצר את משאיתו כיוון שלא הרגיש את הפגיעה.
לפיכך, השופטת חייבה את חברת הביטוח "שירביט" לשלם להורי המנוח פיצוי של 572,337 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעים: עו"ד י. ענבר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד י.נחשון, עו"ד הוד סוקול
* עו"ד ורד פרי עוסקת בדיני נזיקין, ביטוח ותאונות דרכים
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין