אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> בן 20 התאבד בכלא – המדינה תפצה במיליון שקל

בן 20 התאבד בכלא – המדינה תפצה במיליון שקל

מאת: עו"ד אורלי קעטבי עמיר | תאריך פרסום : 28/03/2017 14:33:00 | גרסת הדפסה
עו"ד אורלי קעטבי עמיר (צילום: רוית ישראלי) [אילוסטרציה: Ping Han, 123rf]

הצעיר התאבד ב-2011 בבית המעצר ניצן שברמלה באמצעות נטילת כדורים. בית המשפט קבע שהמדינה התרשלה בכך שלא מנעה ממנו לאגור תרופות על אף שנטיותיו האובדניות היו ידועות.

הצעיר, שסבל מבעיות נפשיות, נעצר ביולי 2010 בחשד לביצוע שוד והחזקת נשק שלא כדין. הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון והמתין לגזר דינו בכלא איילון. בהמשך הועבר לבית המעצר ״ניצן״ שברמלה ובמרץ 2011 בזמן ספירת הבוקר נמצא בתאו כשהוא מחוסר הכרה. הוא הובהל לבית החולים אך למרבה הצער נפטר כעבור יומיים.

בתביעה שהגישו הוריו נגד המדינה זמן קצר לאחר מכן הם עתרו לפיצוי על הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו להם בשל אובדן בנם. לטענתם, הבן התאבד באמצעות נטילת כדורים פסיכיאטריים שאגר ושירות בתי הסוהר התרשל בכך שלא עשה די למניעת ההתאבדות אף שהיה מודע לחומרת מצבו הנפשי.

לדברי ההורים, בנם נהג לאגור את הכדורים שנטל ואף ניסה להתאבד באמצעותם מספר פעמים קודם לכן ולכן היה על הנתבעת להשגיח עליו באופן מיוחד.

לעומתם טענה המדינה שכלל לא הוכח שהעציר מת כתוצאה מהרעלת תרופות ויתכן שסיבת המוות היא אחרת. המדינה נאחזה בחוות דעת רפואית שהגישה שלפיה מינון התרופות שנמצא בדמו היה נמוך יחסית. היא הוסיפה שגם אם תתקבל טענת ההורים שבנם מת כתוצאה מהתאבדות, היא מילאה את חובתה להשגיח עליו, מנעה ממנו לאגור תרופות ועשתה כל שביכולתה כדי למנוע את האסון.

ההנחיה לא עברה

לנוכח המחלוקת בעניין סיבת המוות השופטת מרים אילני מבית משפט השלום בירושלים מינתה מומחה רפואי ואימצה את חוות דעתו שלפיה ההסתברות שהעציר מת כתוצאה מהרעלה והתאבדות גבוהה יותר ביחס לאפשרות שמת כתוצאה מסיבה אחרת.  

בכל הנוגע לשאלת האחריות, השופטת ציינה שמחומר הראיות ניכר שרשויות הכלא היו מודעות לסכנה שהעציר יפגע בעצמו כבר מתחילת מעצרו. כך למשל, הוא נבדק על ידי קרימינולוגית לאחר שנמצאה אצלו כמות רבה של כדורים וזו המליצה לוודא שהוא נוטל את הכדורים במרפאה ואינו שומר אותם. בנוסף, כשלושה חודשים לאחר מעצרו הוא פונה לחדר מיון בשל בליעת מינון יתר של תרופות אך שרד את המקרה.

לדבריה, בעקבות המלצות הגורמים הטיפוליים, בזמן שהותו בכלא איילון החובשים הקפידו שהעציר יקבל את התרופות מרוסקות כדי שלא יוכל לאגור אותן. ואולם, במעבר לכלא ניצן לא יושמה ההוראה.

״ההתעלמות מן ההוראה לרסק את התרופות לאחר המעבר לבית המעצר "ניצן", מבלי שנתנה הדעת לשינוי זה, אינה מתיישבת עם סטנדרט הזהירות המצופה מן הנתבעת״, כתבה השופטת והוסיפה שלו ההנחיות הטיפוליות בקשר לתרופות היו עוברות באופן מסודר יתכן והאסון היה נמנע.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהנתבעת אחראית לפצות את התובעים ופסקה לטובתם 408,000 שקל על הפסדי השכר של בנם, 550,000 שקל על עוגמת הנפש ו-10,000 שקל נוספים עבור הוצאות קבורה ומצבה.

בסך הכל חויבה המדינה לפצות את יורשי העציר המנוח ב-968,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 23.4% והחזר הוצאות.

  • ב"כ התובעים: עו"ד סימון דונכין
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד מירית סביון
עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ