רשות המסים פרסמה נוהל חדש לגילוי מרצון, בתוקף לשנה בלבד. מי שינצל את ההזדמנות יקבל חסינות מהליך פלילי ויוכל להסדיר הכנסות נסתרות – מקריפטו ועד דמי שכירות
אחרי יותר מחמש שנים של המתנה, רשות המסים פרסמה אתמול (שני) את נוהל גילוי מרצון החדש. מדובר בהוראת שעה שתחול עד סוף אוגוסט 2026 ותאפשר לנישומים, יחידים וחברות, לדווח מיוזמתם על הכנסות שלא דווחו, לשלם את המס המלא וליהנות מחסינות מפני הליכים פליליים. אלא שהפעם יש שינוי דרמטי: בוטלה האפשרות להגיש בקשה בעילום שם ומי שנכנס לנוהל מחויב להזדהות מהיום הראשון. האם זה עדיין כדאי?
נוהלי גילוי מרצון פעלו בישראל בעבר בשלוש תקופות (2011–2012, 2014–2016, 2017–2019), ובמסגרתם הוסדרו כ־9,000 תיקים ונגבו כ־5 מיליארד שקל לטובת קופת המדינה. בגרסה הנוכחית, רשות המסים בחרה להקשיח את התנאים:
ראשית , כאמור, אין יותר מסלול אנונימי. בעבר ניתן היה להגיש פנייה באמצעות עורך דין או רואה חשבון מבלי לחשוף את זהות הפונה, ורק לאחר קבלת אישור עקרוני לחשוף פרטים מלאים. המנגנון הזה יצר תחושת ביטחון, אך גם נוצל לרעה על ידי מי שלא באמת התכוון לשלם. כעת רשות המסים דורשת שקיפות מלאה כבר מהשלב הראשון.
בנוסף, נקבעו לוחות זמנים נוקשים. מי שבקשתו תאושר יידרש להגיש דוחות מתקנים בתוך 90 יום. אחרת, תבוצע לו "שומה לפי מיטב השפיטה". עוד נקבע שכשמדובר בהיקפים גבוהים במיוחד (למשל מעל 10 מיליון שקל או 5 מיליון שקל בקריפטו) יהיה צורך באישור החטיבה המקצועית של רשות המסים.
הזדמנות נדירה וחד פעמית
ועדיין, לצד ההקשחה, יש כאן בשורה משמעותית לנישומים. כל עוד הפנייה נעשית בתום לב, בטרם נפתחה חקירה או בדיקה, הנוהל מעניק חסינות מלאה מהליך פלילי. זהו למעשה "חלון הזדמנות" נדיר ליישר קו עם המדינה מבלי לחשוש מכתבי אישום ועונשים.
הנוהל החדש כולל שני מסלולים:
- מסלול רגיל – מתאים למקרים מורכבים או בהיקפים גדולים, שבסיומם ייחתם הסכם שומה עם פקיד השומה.
- מסלול ירוק – הליך מקוצר שנועד לבקשות בהיקפים מצומצמים יחסית. במסלול זה ניתן להסדיר, למשל, הכנסות משכירות עד 250 אלף שקל לשנה, החזקות בנכסים פיננסיים בחו"ל עד 4 מיליון שקל (כל עוד לא נוספו כספים חדשים לחשבון מאז 2014), או החזקות בנכסים דיגיטליים בהיקף כולל של עד 1.5 מיליון שקל והכנסות של עד חצי מיליון שקל.
במילים אחרות, הנוהל מתאים מאוד למשכירי דירות, משקיעי קריפטו, בעלי חשבונות בחו"ל ויורשים של נכסים. אלה יכולים לנצל את ההליך כדי להסיר חשיפות פליליות ואזרחיות. לעומת זאת, הוא לא מתאים למי שכבר מצוי תחת חקירה, למי שאין ביכולתו להציג מסמכים, או למי שהכנסותיו נובעות מפעילות לא חוקית.
חשוב להבין שהסיכון הפלילי הופך ממשי יותר בעידן של שיתוף מידע בינלאומי: ישראל מקבלת כיום מידע שוטף מבנקים בעולם במסגרת הסכמי ה-CRS וה־FATCA, וחברות קריפטו נדרשות למסור לרשויות פרטי משתמשים. המשמעות היא שמי שלא ייכנס לנוהל מרצונו, עלול להיחשף ממילא, ואז כבר לא יוכל ליהנות מהחסינות.
נכון, הנוהל הנוכחי מבטא שינוי גישה של רשות המסים המתבטא בפחות סלחנות ויותר שקיפות ואכיפה. אבל עדיין, עבור מי שצבר הכנסות או נכסים שלא דווחו, מדובר בהזדמנות חד-פעמית להסדיר את ענייניו בצורה חוקית. החסינות הפלילית, השקט הנפשי והיכולת להכשיר את הכספים לשימוש הם יתרונות משמעותיים שמומלץ לשקול ברצינות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.