משרד הביטחון סירב להכיר בכך שלמחלה האוטואימונית ממנה סובלת החיילת יש קשר לשירות הצבאי, שהחל באימונים מפרכים במסגרת טירונות "קרקל". השופט: "השכל הישר" מוביל למסקנה אחרת.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את ערעורה של צעירה בת 27 ששוחררה מצה"ל בעקבות מחלה אוטואימונית שלא אפשרה לה להמשיך לשרת. ועדת העררים בראשות השופט שי מזרחי ביטלה את החלטת משרד הביטחון, וקבעה כי בניגוד לעמדתו ישנו קשר סיבתי בין שירותה הצבאי של הצעירה לבין המחלה שהופיעה בעת השירות.
המערערת התגייסה ב-2011 עם פרופיל 97, ושובצה ליחידת הלוחמות "קרקל". מאז שהתגייסה הפסיקה לעבור שבוע שדאות, אימונים קשים, הקפצות ומסעות.
כחודש וחצי בתוך הטירונות, התגלתה אצלה מחלה אוטואימונית הגורמת לחולשה, ממנה היא סובלת עד היום. עקב כך היא הועברה, לתדהמתה ולאכזבתה, לתפקיד פקידותי, אולם גם שם המשיכה לסבול מחולשה, ועם הזמן המצב החמיר. כעבור חודשים ספורים – באוגוסט 2011 – היא שוחררה מצה"ל.
ב-2012, ולאחר מכן שוב ב-2014, קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את בקשתה להכיר בקשר בין המחלה לבין השירות הצבאי.
בעקבות זאת היא הגישה ערר לוועדת העררים בבית המשפט באמצעות עוה"ד אלי סבן ולימור בריק. מנגד, את משרד הביטחון ייצג עוה"ד צדוק ואדרעי.
במשפט העידה בין היתר מי שהייתה המפקדת של המערערת בטירונות, וסיפרה על האימונים המפרכים. היא אף ציינה כי חבריה של המערערת לפלוגה דיווחו לה על הקושי הפיזי והנפשי שלה.
השופט מזרחי נדרש להכריע בשלוש שאלות עיקריות: האחת, האם המערערת הייתה נתונה ללחץ פיזי או נפשי במהלך השירות. השנייה, האם ישנה אסכולה רפואית המכירה בקשר בין לחץ לבין המחלה. השלישית, האם הלחץ – פיזי או נפשי – הוא שגרם להתפרצותה (או להחמרתה) של המחלה.
קשר "מתקבל על הדעת"
בפן העובדתי, השופט קיבל את גרסת המערערת שלפיה הייתה נתונה ללחץ רב – נפשי ופיזי בשירות.
מכאן השופט עבר לפן הרפואי והמשפטי, בחן את חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, וניתח את טענותיהם בעניין. בעניין זה השופט השתכנע כי הספרות הרפואית המקובלת לא תומכת בקשר ישיר בין המחלה לבין לחץ.
ואולם, השופט כן שוכנע שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה ישנו קשר סיבתי בין השניים. השופט הפנה לכך שלא הייתה מחלוקת כי מאמציה של המערערת – לפחות הפיזיים אם לא גם הנפשיים – הביאו להופעת התסמינים של המחלה בעת השירות הצבאי או לכל הפחות להאצת הופעת התסימינים.
"לא ניתן לדעת מתי היו אלה מופיעים מצד אחד, אם בכלל, ואילו מן הצד השני ברור לכל כי התסמינים הופיעו לאור מאמץ פיזי בעת השירות הצבאי", כתב.
לעמדתו, חשיפת תסמיני המחלה בראי מאמציה של המערערת בעת השירות הצבאי הקצר, בצירוף הסטטיסטיקה שלפיה נשים בטווח גילה של חשופות יותר ללקות במחלה, ותוך הפעלת "שכל ישר" – צריכים להוביל למסקנה שקיים קשר "מתקבל על הדעת" של גרימה בין השירות הצבאי לבין הוצאה של המחלה מהכוח אל הפועל.
לפיכך, השופט קבע כי המערערת חלתה במחלה עקב שירותה הצבאי. משרד הביטחון חויב לשלם למערערת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין