בית הדין הורה לרשות האוכלוסין לבחון מחדש בקשה של חולה סיעודי להעסיק עובדת זרה שאשרת העבודה שלה הסתיימה ב-2012, מהטעם שהיא דוברת את שפתו
בית הדין לערערים בירושלים הורה לאחרונה למשרד הפנים לבחון שוב בקשה של חולה סיעודי לאפשר לעובדת זרה מהפיליפינים שאשרת העבודה שלה פגה להישאר בארץ ולטפל בו. האיש טען שהמטפלת דוברת את שפתו – צרפתית, ולא ניתן להשיג מטפל אחר שדובר את השפה. משרד הפנים טען שאין צורך שידברו באותה שפה ומספיקה תקשורת בסיסית. הדיין מיכאל זילברשמיד הדגיש כי היחסים בין מטפל ומטופל סיעודיים אינם מסתכמים בטיפול נקודתי, ומדובר ב"חברים לשותפות גורל" ששוהים זה לצד זה כל שעות היום.
המטופל הוא אזרח ישראלי שמחזיק בהיתר להעסקת עובד סיעודי זר. העובדת הזרה הגיע לישראל בשנת 2007 עם אשרת עבודה בתחום הסיעוד, אשר פגה ב-2012 עם פטירת המעסיקה האחרונה שלה.
ב-2018 האיש פנה לראשונה לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים בבקשה להעסיק את העובדת מטעמים הומניטריים. בקשתו נדחתה ובערר שהגיש לבית הדין לעררים הדיון הוחזר למשרד הפנים שישקול החלטתו בשנית לאור מסמכים רפואיים עדכניים. משרד הפנים דחה את הבקשה פעם נוספת בנימוק שהאיש לא הציג טעמים הומניטריים מיוחדים להעסקתה של אותה עובדת דווקא, ובאפשרותו למצוא עובד זר חלופי שמוכשר דיו להעניק לו טיפול.
בעקבות החלטה זו הגישו האיש והמטפלת ערר נוסף באמצעות עו"ד טל אופיר. טענתם העיקרית התמקדה בכך שהעורר דובר צרפתית בלבד, ומטפלת שדוברת את שפתו תאפשר לו לקבל טיפול מיטבי. העורר צירף הודעה מטעם תאגיד השמת עובדים זרים, ממנה עולה שאין בארץ עובדים סיעודיים דוברי צרפתית וגם לא אמורים להגיע.
מנגד טען משרד הפנים באמצעות הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, כי ניתוק הקשר בין האיש למטופלת לא מהווה כשלעצמו טעם הומניטרי שבגללו יש לקבל את הבקשה. הוא הפנה לפסק דין בעניין שקבע כי לא קיימת חובה שהמטפל ישלוט בשפתו של המטופל כל עוד מתאפשרת תקשורת בסיסית בין השניים, כפי שנעשה מדי יום בקופות ובבתי החולים – בהם ניתן טיפול ראוי וטוב גם ללא שליטה בשפת המטופל.
לא קופת חולים
הדיין זילברשמיד קיבל את הערר. הוא ציין שלטעמו, תפקידו של המטפל הסיעודי אינו מסתכם במתן טיפול נקודתי. ולכן אין להשוות בין טיפול שמקבלים בקופת החולים או בית חולים לטיפול על ידי מטפל סיעודי.
הוא הוסיף שלדעתו מטפל סיעודי הוא למעשה "חבר לחיים" או "חבר לשותפות גורל" השוהה לצד המטופל לאורך כל שעות היום ונדרש לכל צרכיו. כדי לדאוג לרווחת המטופל יש צורך בתקשורת מיטבית שבהיעדרה איכות הטיפול עלולה להיפגע.
לבסוף ציין הדיין שמשרד הפנים התעלם בהחלטתו מהטענה שהעורר עבר אירוע מוחי ואינו מסוגל ללמוד דרכי התקשרות נוספות, ומכך שלמרות מאמצים מצד בני משפחתו, הם לא הצליחו למצוא מטפל סיעודי דובר צרפתית.
לפיכך הוא הורה על החזרת התיק לבחינה מחודשת בפני הוועדה ההומניטרית במשרד הפנים.
לפסק הדין המלא בתיק 3258-20
- ב"כ העוררים: עו"ד טל אופיר ממשרד כהן, דקר, פקס וברוש
- ב"כ משרד הפנים: הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין