עתירת בעלת הבניין הסמוך חשפה פגמים חמורים בהתנהלות עיריית בני ברק והוועדה המקומית, עד כדי אישור "חפיפניקי" לפרויקט. הפתרון למצב האבסורדי שנוצר: ביטול ההיתר תוך השהייתו לשנה לצורך עריכת דיון מחודש.
השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב הורתה על ביטול היתר בנייה לתמ"א 38/2 בדיעבד, כלומר אחרי שהבניין הישן נהרס ורוב רובו של הבניין החדש כבר בנוי.
במסגרת פסק הדין נמנו פגמים רבים וחמורים שנפלו בהוצאת ההיתר – החל בכך שלא עמדו בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק הפרטים המלאים על המבנה והסביבה, עובר בכך שלא נשלחו לשכנים הודעות על סטייה מתוכנית הבנייה וכלה בכך שלא התקבל אישור הנדסי לכך שהבניין עומד בתנאי תמ"א 38.
עם זאת, מאחר שהעתירה לביטול ההיתר הוגשה בשיהוי רב, וכדי שלא לפגוע יתר על המידה ביזמית ובדיירים, השופטת השהתה את ביטול ההיתר למשך שנה, כדי לאפשר דיון מחודש – הפעם בהתאם לחוק ולמצב בשטח.
היתר הבנייה לבניין הישן שברחוב רבי עקיבא בבני ברק ניתן ליזמית "זוהר ל.י חברה לבנין ויזמות" בפברואר 2017, והיא מיד החלה בעבודות.
חודשים ספורים לאחר מכן הוגשה העתירה כנגד אישור הבנייה תוך דרישה להפסקת העבודות במיידי. את העתירה הגישה בעלת הבניין הסמוך שטענה כי הבנייה פוגעת בשוכרים שלה ובזכויותיה, וכי הליכי אישור הבנייה והוצאת ההיתר לקו בפגמים חמורים שמצדיקים את ביטולו.
לשיהוי יש משקל
אחרי מספר דיונים בפני שופטים שונים, הגיע התיק לשופטת אגמון-גונן שבאוקטובר 2017 גיבשה בין הצדדים הסכמה להפסקת המשך הבנייה, כאשר בשלב זה 3 קומות מתוך 5 כבר עמדו על תילן.
בתום פסק דין ארוך ומעמיק הגיעה השופטת למסקנה כי הליכי הרישוי במקרה הנוכחי היו פגומים וההיתר הוענק בחפיפניקיות, כשחברי הוועדה כלל לא ידעו מה המצב בשטח.
כך, בדיעבד הסתבר כי הבניין החדש נבנה במרחק של 70 ס"מ מהבניין של העותרת, תוך חסימת החלונות של הדיירים. עוד התברר כי לוועדה הוגשה שלוש בקשות שונות להיתר – כל אחת שונה מרעותה – כאשר רק הבקשה הראשונה עמדה בכל דרישות הדין ואילו ההיתר ניתן לבקשה השלישית תוך שנסמך על דיונים שנוהלו בקשר לבקשה השנייה.
כלומר, בפועל ההיתר ניתן לבנייה שכלל לא נערך לגביה דיון ומבלי לדעת מה יהיו השלכותיה.
לכך התווספה התנהלות לא תקינה נוספת, שכן הוועדה לא פרסמה הודעות על הבקשות לסטייה מתוכנית הבנייה במתחם (הקלות) כמו שצריך – ובכך מנעה ממי שרואה עצמו נפגע את האפשרות להתנגד.
בנוסף, השופטת מצאה כי הוועדה העניקה את ההיתר ללא אישור של מהנדס כי הבניין וזכויות הבנייה אכן עומדים בדרישות של תמ"א 38.
עם זאת, השופטת מצאה גם פגם בהתנהלות העותרת, שהשתהתה זמן רב עם הגשת העתירה. בינתיים, מה שקרה הוא שהוצבו עובדות בשטח: הבניין הישן נהרס, הדיירים פונו והבניין החדש החל להיבנות. כעת אין ספק שהדיירים מחכים לדירותיהם וישנם גם רוכשי דירות שייפגעו אם ההיתר יבוטל.
במצב זה ומאחר שהשופטת לא יכלה לוותר לוועדה המקומית על הפגמים הרבים בהתנהלותה היא החליטה ללכת על קו ביניים: לבטל את היתר הבנייה אך להשהות את הביטול למשך שנה כדי לאפשר דיון מחודש בעניין – והפעם כמו שצריך. בינתיים, צו המניעה לבנייה יישאר בתוקפו.
לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין המלא בעת"מ 19599-06-17
- ב"כ העותרת: עו"ד אמיר שפיצר
- ב"כ המשיבות: עו"ד אריאל יונגר (בשם הוועדה המקומית והעירייה), יצחק מקמל, עורך דין תמ"א 38 (בשם היזמית)
* עו"ד שי אולשביצקי עוסק בתחום הנדל"ן ומלווה מיזמי תמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.