"וכי מלאכים הם חברי הכנסת שיכולים הם לצאת מגופם ולהחליט בנושאי גימלתם-שלהם בלא שעניינם האישי יבוא במניין שיקוליהם ?" (השופט חשין)
בג"ץ קיבל עתירתה של התנועה לאיכות השלטון בישראל כנגד החלטת ועדת הכנסת משנת 1999, המעניקה ל- 22 ח"כים בכנסת ה- 14, שכהונתם לא הושלמה, פנסיה לכל החיים. עלות ההטבות - 9.12 מיליון שקל, כספי ציבור.
אף שהכנסת ה-14 פיזרה את עצמה לאחר שלוש שנים, זכו חבריה, שלא נבחרו לכנסת ה- 15, בזכויות שעד עתה הוקנו לחברי כנסת שכיהנה מלוא ימיה (4 שנים). אי לכך: ח"כים שכיהנו לראשונה בכנסת ה- 14, יזכו בקצבה חודשית (שלא היו זכאים לה כלל לפי החלטת הגימלאות, התשנ"ו 1996) , אשר תהא בת 8% במקום 6% (עפ"י חישוב של 2 אחוזים לשנת כהונה). כמו כן, ח"כים אשר כיהנו בכנסות קודמות, יזכו לתוספת של 8% בקיצבתם (כאמור, במקום 6% כפי שהתחייב לפני החלטת ועדת הכנסת 1999), וזאת למשך כל ימי חייהם.
על אופיה של החלטת ועדת הכנסת, עמד השופט תאודור אור: " דעתי היא, שמדובר בהחלטה בלתי סבירה בה בחרו חברי הוועדה להעניק הטבה כספית מכספי הציבור לחברי כנסת, ללא שיש לכך הצדקה או הסבר מניחים את הדעת. מדובר בהחלטה אשר, על פי תכנה, הינה פסולה ואינה יכולה לעמוד. נותרה השאלה, אם ראוי שבית משפט זה יתערב בהחלטה של הוועדה. נחה דעתי, כדעת שני חברי (השופטים מ' חשין וא' ריבלין), כי על רקע אופיה ותכנה של ההחלטה, ובהתחשב במצב של חשש ניגוד עניינים בו עמדו חברי הוועדה כשהחליטוה, ראוי שבית משפט זה יפעיל את סמכותו ואת זכות הביקורת השיפוטית המוקנית לו לביטול ההחלטה."
בסוגיית היקפה של הביקורת השיפוטית והתערבות בג"ץ במעשי הכנסת, העלה השופט חשין את השאלה "מהי עוצמת הבדיקה שיכולים ורשאים אנו (בג"ץ) להפעיל על מעשיה של הכנסת? ", בהחלטתו בעניין, התבסס השופט חשין בדברי הנשיא שמגר בפרשת מיערי נ' יו"ר הכנסת, בג"ץ 325/85: "פשוט וברור הוא, כי הביקורת השיפוטית לפי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה חלה גם על פעולותיהן של רשויות הכנסת", וכן בדברי הנשיא ברק בבג"ץ 306/81 ח"כ לבנת נ' יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט: "פעולותיה של כל רשות מרשויות השלטון - ובהן גם פעולות של הכנסת או של אחד האורגנים שלה - אינן חסינות מפני ביקורת שיפוטית".
בעקבות עתירתה של התנועה לאיכות השלטון כנגד החלטת ועדת הכנסת בפבואר 99, קמה ועדה, בראשות השופט שאול אלוני, שעניינה בשאלת התשלומים לנושאי משרה ברשויות השלטון אשר המליצה בפני יו"ר הכנסת שיש להשיב את המצב לקדמותו, באופן שזכאים לגמלה רק אלה שכיהנו לפחות 4 שנים. משהמלצות הועדה נדחו, התפטר השופט אלוני מראשותה.
כאמור, קבע בג"ץ כי החלטת הכנסת אינה סבירה הגם שהיא נגועה באי-חוקיות, ועל כן חייב לבטלה.
בג"ץ 971/99 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת
אתר המשפט הישראלי "פסק דין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.