לפסק הדין בעניין אלסברג תום נגד אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
בית המשפט קבע, כי אל-על תפצה נוסע שהמצלמה הדיגיטלית שלו נגנבה ממזוודתו במסגרת טיסה מוורשה לנתב"ג בכ- 3,000 ש"ח.
הטיסה מוורשה לנתב"ג שבה הזמין התובע מקום, הייתה של אל-על. בפועל הטיסה מוורשה לנתב"ג, בוצעה במטוס של חברת התעופה הפולנית "LOT", וזאת במסגרת הסכם "קוד שייר" עם אל-על.
בעת ביצוע הבידוק (CHECK-IN) בנמל התעופה בוורשה, חייב פקיד הבידוק מטעם חברת לוט את התובע להיפרד מהמצלמה ולהעבירה למזוודתו, אשר הועברה לתא המטען במטוס, למרות שהתובע התעקש כי המדובר בפריט יקר-ערך ובקש לקחתה עמו לתא הנוסעים. התובע ציין בפני הפקיד כי הוא מעביר את המצלמה למזוודה, שתועלה לתא המטען, על אחריות חברת התעופה, והפקיד לא הציע כל רישום מיוחד. המזוודה אמנם הגיעה לידי התובע בנ.ת. בן-גוריון, אך ללא המצלמה.
אחריות אל על
אל-על טענה, כי על התובע להפנות את תביעתו לחברת לוט, שכן הנזק נגרם עקב מעשה או מחדל של חברת לוט. השופט מוריס בן עטר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה את הטענה, וקבע שבתור שולחת של חברת לוט אל-על נושאת באחריות למעשיה ומחדליה של חברת לוט.
נקבע, כי פקיד הבידוק היה חייב להודיע לתובע על האפשרות למסור הצהרה מיוחדת על עניינו בהגעת המצלמה ליעדו, בין בצירוף תשלום נוסף ובין ללא תשלום נוסף, לפי המקרה, כדי להביא לביטול הגבלת האחריות (לפי אמנת ורשה) לגבי המצלמה, ואי-קיום החובה האמורה מהווה רשלנות, שבגינה על אל-על לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו עקב גניבת המצלמה.
לדברי השופט בן עטר:" הרשלנות האמורה אינה נכללת בגדר הגבלת האחריות לפי אמנת וורשה. הגבלת האחריות לפי אמנת וורשה, כפי שהוחלה בחוק התובלה האווירית, פוגעת בזכות הקנין, שהיא זכות יסוד שעוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וראוי לפרשה על רקע מטרת אמנת וורשה ובדרך הצמצום".
מצג שווא רשלני
בית המשפט קבע, כי מעשה או מחדל רשלני אשר בוצע בטרם קבלת הכבודה מהנוסע, כגון מצג שווא רשלני או אי-העמדת הנוסע על האפשרות לגרום לאי-תחולת הגבלת האחריות, כשהנסיבות מחייבות גילוי, כמו במקרה דנן, לא יזכה את המוביל בהגבלת האחריות לפי אמנת וורשה.
סיבה נוספת לאי-תחולת הגבלת האחריות נעוצה במצג שהוצג בכרטיס הטיסה שאל-על הנפיקה לתובע, שם נאמר כי ניתן לשאת מצלמה קטנה ביד ולעלות עמה למטוס. הגבלת האחריות שבאמנת וורשה אינה חלה על נזק שנגרם עקב אי-התקיימות מצג השווא.
נקבע, כי אל-על תשלם לתובע סך 3,010 ש"ח בגין המצלמה וכרטיס הזכרון שנגנבו, בתוספת סך של 87 ש"ח בגין אגרת משפט וסך של 500 ש"ח בגין ביטול זמנו של התובע בכל הקשור והכרוך בתביעה.
לפסק הדין בעניין אלסברג תום נגד אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
למדור צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.