שלוש שנים אחרי נישואי אימה לישראלי, ושנה לאחר שאחיה הקטן הגיע ארצה, התקבלה בקשת הנערה להתאחד עימם בישראל
בת 17 ממולדובה תקבל מעמד בישראל לצורך איחודה עם אימה ואחיה - כך קבע בפברואר האחרון ממלא מקום מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, רונן פרץ. ההחלטה הדרמטית ניתנה על רקע נישואי אם הנערה לאזרח ישראלי לפני כשלוש שנים, ובקשה שהגישה עו"ד מאיה וייס-טמיר בשם בני הזוג להכנסת הקטינה ארצה מטעמים הומניטריים.
המבקשת, רווקה בת 17, נולדה, גדלה והתחנכה במולדובה, ולמעשה שהתה שם כל חייה. ב-2010 נסעה אימה (41) לישראל לצורך עבודה כמטפלת סיעודית, כאשר ילדיה - הנערה ואחיה הקטן (16), שהיו אז רכים בשנים - גדלו אצל אחותה, דודתם, במולדובה.
בשלב מסוים הכירה האם גבר ישראלי, אלמן ואב ל-6, המבוגר ממנה ב-22 שנה. ביולי 2017 היא פתחה בהליך מדורג לקבלת מעמד מכוח הזוגיות, ונכון להיום רישיונה הוארך עד סוף 2025. בתווך, בינואר 2022, נישאו בני הזוג בנישואים אזרחיים בקפריסין.
שנה לאחר החתונה, בינואר 2023, הגישה האם בקשה להכנסת ילדיה לישראל, כאשר מטעמי גיל אושרה רק כניסת בנה, ואילו בתה נאלצה להישאר במולדובה. האם סירבה להשלים עם המצב והגישה במאי אשתקד, בסיוע באת-כוחה, את הבקשה להכנסת בתה ארצה מטעמים הומניטריים.
"כמו אימא בשבילו"
בריאיון שנערך לאם ברשות האוכלוסין היא שבה על תחנוניה להתאחד עם בתה האהובה. לדבריה, קשה לה שילדיה מפוצלים ואינם ביחד. היא סיפרה שהבת "הייתה כמו אימא עבור אחיה", עד שהשניים הופרדו. "היא דאגה לו להכול. כיום הם מדברים מדי יום בווידאו והמרחק קשה להם", שיתפה בכאב.
במסגרת הריאיון סיפרה האם שרצונה, מאז ומתמיד, היה להביא את ילדיה לישראל על מנת שישהו לצדה. לדבריה תמיד שמרה איתם על קשר ודאגה להם מרחוק באמצעות שליחת כסף לאחותה במולדובה, אצלה הם כאמור גרו. עוד ציינה שחרף המרחק ביניהם, היא הייתה מעורבת באופן יומיומי בחינוך ילדיה, דרך תוכנת ה"זום".
האם סיכמה שהמרחק הרב בינה לבין בתה מקשה עליה מאוד, ולכן היא מבקשת לאשר את הגעתה ארצה מטעמים הומניטריים.
אלא שהדעות בוועדה ההומניטרית במשרד הפנים - הגוף המייעץ למנכ"ל רשות האוכלוסין, שלו נתונה ההחלטה הסופית - אשר בחנה את הבקשה, היו חלוקות: בעוד נציגי משרד הבריאות והחוץ סברו שיש לדחותה, הייתה נציגת הרווחה בדעה שיש דווקא לאשרה. נציגת המשטרה הוסיפה שאין הערות כלשהן בפן הפלילי, המונעות ברמה העקרונית את קבלת הבקשה.
בסופו של יום אימץ מנכ"ל הרשות את עמדת נציגת הרווחה התומכת בקבלת הבקשה. "לאחר ששקלתי בכובד ראש את סוג המעמד שיינתן למבקשת, ולאחר שבחנתי את טענות המבקשת ועמדות חברי הוועדה", כתב, "החלטתי להעניק למבקשת רישיון ישיבה מסוג א/2 עד לעת בגרותה. לאחר שהמבקשת תהפוך לבגירה, רישיונה יוסב לרישיון ישיבה מסוג ב/1".
בסיכום העניין נקבע שהנערה תוכל להגיע ארצה, לראשונה בחייה, ולהתאחד עם אימה ואחיה בישראל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.