ע"א 4605/03 אילן בן עמי נגד עו"ד מיכאל קידר
בית המשפט העליון קבע כי ככלל, המועד שממנו ואילך יש להוסיף ריבית והצמדה על חוב בגין הון מניות בלתי-נפרע, הינו מועד משלוח דרישת התשלום. לעומת זאת, כאשר הקצאת המניות נעשתה במזומן, הריבית וההצמדה יחושבו מיום ההקצאה.
השופט ריבלין קבע, כי הון מניות בלתי-נפרע הוא בגדר חוב של בעל המניות בחברה בפירוק. ע"פ סעיף 253 לפקודת החברות, החוב נולד עם תחילת החבות, אך זמן פירעונו נדחה עד למועד דרישת התשלום. לפיכך, רק אי-היענות לדרישת תשלום מכוננת עילת תביעה לתשלום החוב, ומקימה הצדקה לחיוב בריבית.
במקרה הנדון, הקצאת המניות לא נעשתה על-פי מסמך בכתב, לא דווחה לרשם החברות, והוכח כי ההקצאה היתה במזומן. במקרה כזה, חבותם של בעלי המניות קמה כבר במועד ההקצאה, והם מושתקים מלטעון כי פטורים הם מתשלום ריבית והצמדה על הון המניות שבכל זאת לא נפרע.
ע"א 4605/03 אילן בן עמי נגד עו"ד מיכאל קידר
למדור תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.