מאת: עו"ד יהודית לוי
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
מיהו "תכסיסן גט"? לפי ביהמ"ש למשפחה בנצרת, מדובר באדם שהתחייב בהסכם גירושין להתגרש אך נסוג בחוסר תום לב מהתחייבותו. התנהלות התכסיסן, כך נקבע באחרונה, מהווה עילה לפיצוי בשל הפרת חוזה.
בשנת 2010, בחלוף כ-15 שנות נישואין, עזב הבעל את אשתו. בית המשפט לענייני משפחה עשה מאמצים רבים כדי להביא את בני הזוג הפרודים להסכמות. המאמצים נשאו פרי בחלוף כשנתיים, ובינואר 2012 חתמו השניים על הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו התחייבו להתגרש.
ואכן, השניים התייצבו לדיון ראשון בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, אשר הורה על פתיחת תיק גירושין. אלא שהבעל לא הופיע לשני הדיונים הבאים. לאחר שהובא באמצעות צו, הוא הודיע לפתע כי הוא מעוניין בשלום בית. כך, בטענות ותואנות שונות, עיכב הבעל את הגירושין במשך כשנה וחצי, ורק ביולי 2013 נאות להתגרש.
התנהלות זו הביאה את האישה להגיש נגדו תביעה לפיצוי בגין הנזקים שגרם לה העיכוב המשמעותי במתן הגט: היא ביקשה החזר של 20 אלף שקל ששילמה כשכר טרחה לעורך הדין שייצג אותה ברבני, ופיצוי של 50 אלף שקל בגין הפרת ההתחייבות בהסכם.
הנתבע, שטען כי מדובר בתביעה נקמנית ונעדרת עילה, הוסיף כי כל שהתחייב היה לפעול להסדרת הגט ולא להתגרש בפועל. העיכוב, טען, נבע, בין השאר, מהטעם שהתובעת לא קיימה את התחייבויותיה הרכושיות. עוד טען, כי לביהמ"ש אין כל סמכות לחייבו בשכר טרחה על הליך שנדון בפני ערכאה אחרת.
לא יותר מ'תרגיל טקטי'
סגן נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, קיבל את הגישה לפיה אינו מוסמך לפסוק שכר טרחה במקום בית הדין הרבני. עם זאת קבע, אין ספק, כי יתחשב בכך שהתובעת נאלצה לשכור עורך דין לדיונים המיותרים בבית הדין הרבני, בעת פסיקת הפיצוי, שאכן מגיע לה, נוכח התנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע.
השופט זגורי הבדיל את המקרה ממקרים מובהקים של סרבנות גט, וכינה אותו "תכסיסנות גט". השופט הסביר, כי הפרת התחייבות חוזית להתגרש בחוסר תום לב, תעלה למפר בכיסו. במקרה זה, קבע השופט, כי ברור שהנתבע נהג בחוסר תום לב משווע: לאחר שהתחייב להתגרש הוא לא הופיע לשני דיונים וכשהואיל בטובו להופיע דרש שלום בית, אף שהיה זה ברור כי הקיץ הקץ על הנישואים. עתירה זו, פסק השופט, לא הייתה אלא 'תרגיל טקטי'.
השופט סיכם, כי עיכוב הגט מהווה גם רשלנות, לאור הפרת החובה לנהוג בהגינות וביושר כלפי בת הזוג לשעבר, כמו גם הפרת חוזה בחוסר תום לב, כאמור.
באשר לסכום הפיצוי, נקבע כי יש לשקלל את משך הזמן בו הגט עוכב, יחד עם נסיבות המקרה, בהן הסבל והנזק הכלכלי שנגרם לתובעת בשל התנהגות הנתבע, ובכלל זה האילוץ לשכור עורך דין ולכתת רגליים לדיונים בבית הדין הרבני.
במקרה של סרבנות קלאסית נהוג לפסוק 25 אלף שקלים על כל שנה למן היום בו חויב הסרבן להתגרש, ציין השופט זגורי וקבע, כי במקרה של "תכסיסנות", יש למנות את התקופה החל ממועד ההפרה - במקרה זה: הדיון הראשון ממנו 'נעדר' הנתבע.
בהתאם, חייב השופט את הנתבע לפצות את התובעת ב- 35 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 4,000 שקל.
חשוב לציין, שבתי המשפט נוקטים משנה זהירות בהחלת דיני הנזיקין במסגרת היחסים הפנים-משפחתיים. בית המשפט נוהג לאשר תביעות אלו רק כאשר האינטרס הציבורי חובר לאינטרס הפרטי לשם מימוש המטרה הנעלה של מיגור תופעות שאין כל מקום להגן עליהן, דוגמת המקרה שלפנינו.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בדיני משפחה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.