בעוד שהאב משתכר כ-50 אלף שקל בחודש, הכנסות האם – הלוקה בהפרעת אכילה קשה – מגיעות ל-7,500 שקל בלבד. ביהמ"ש קבע שיש למתן את הפער העצום ברמת החיים בין שני הבתים, ובתוך כך הודיע שהגיעה השעה להסדיר את תחום פסיקת המזונות.
האישה, שעזבה את הבית בקיץ 2012, הגישה נגד בעלה ואבי שלושת ילדיה תביעה למזונותיהם.
האב לא משלם מזונות?
פני ל - עורך דין דיני משפחה
האם הודתה שיש להתחשב בכך שהמשמורת היא משמורת משותפת (הילדים שוהים שבוע אצלה ושבוע אצל אביהם) אולם ביקשה לפסוק להם מזונות ההולמים את רמת החיים הגבוהה לה הורגלו, שכללה מגורים בבניין יוקרתי, חוגים, בתי ספר פרטיים ועוד.
האב טען, כי מאחר שהאם חולה באנורקסיה ומתאשפזת חדשות לבקרים, הוא זה שמטפל בילדים. לגרסתו, בפועל הילדים אצלו רוב הזמן והוא נושא בכל הוצאותיהם ולכן אין כל סיבה לחייבו במזונות.
האם, שהודתה כי היא סובלת מהפרעת אכילה, טענה כי למעט חודש וחצי בו הייתה באשפוז סגור, הסדרי המשמורת מתקיימים כסדרם.
בכל מקרה, היא טענה שהיא משתכרת אלפי שקלים בודדים בלבד בעוד שהאב משתכר כ-50,000 שקל בחודש. לדבריה, כשהילדים אצל אביהם הם זוכים לכל טוב, ולעומת זאת, כשהם אצלה הם מרגישים שהם חיים ב"עוני" וזה מעיב על הקשר שלה עמם.
האב טען, לעומת זאת, שהוא משתכר בסך הכל כ-11,000 שקל בחודש והאם מגיעה להכנסות של כ-10,000 שקל בחודש, אך הסתירה זאת מבית המשפט.
כאוס וחוסר ודאות
השופט דניאל טפרברג פסק שהצדק עם האם. בתוך כך, מתח השופט ביקורת חריפה על האב, שניסה להוריד את שכרו באופן מלאכותי לאחר שהתביעה הוגשה.
בפסק הדין נכתב: "התרשמותו של בית המשפט היא שהאב הפחית בכוונה תחילה את שכרו כדי להפחית את תשלום המזונות... התרשמות בית המשפט היא, כי נעשו מניפולציות בשכר על ידי האב לצורך הליך המזונות".
השופט קבע כי פער ההכנסות בין הצדדים עצום, שכן לעומת האב, שמרוויח 50 אלף שקל בחודש, הכנסות האם מגיעות ל-7,500 שקל בחודש – 15% מהשכר הפוטנציאלי שלו.
השופט גם השתכנע שהמשפחה חיה ברמת חיים גבוהה ביותר, בין היתר לנוכח העובדה שלבני הזוג לשעבר שתי דירות ובית פרטי מפואר שכולל בריכה, סאונה, ג'קוזי ו"מיטב הפינוקים".
בנסיבות אלה, הבין השופט ללב האם, שאינה יכולה לספק לילדיה רמת חיים גבוהה כמו זו שמספק להם האב וציין כי יש לשאוף למיתון הפער בין שני הבתים.
אלא שבהיעדר הלכה פסוקה, תהה השופט מהו סכום המזונות שראוי לפסוק במצב של פער הכנסות משמעותי ומשמורת משותפת:
"הסוגייה של מזונות קטינים, ובייחוד מזונות קטינים בעת משמורת משותפת, מתאפיינת כיום בכאוס וחוסר ודאות. יש צורך שיעשה סדר בתחום ויקבעו העקרונות והדין בנשיאה במזונות, שעה שההורים נושאים באחריות משותפת לגידול ילדיהם...".
בסופו של דבר השופט בחר ללכת בדרכה של השופטת יעל וילנר, שפסקה כי במקרים המתאימים, יש מקום להפחית את המזונות ב-25% בעת משמורת משותפת.
כפועל יוצא ולנוכח העובדה שמדובר ב"ילדי עשירים" החליט השופט שצרכי שלושת הקטינים עומדים על 7,500 שקל, ובהפחתת 25% על האב לשלם 5,625 שקלים בחודש.
בסוף פסק הדין מתח השופט ביקורת חמורה על התנהלות הצדדים ובאי כוחם, שלטעמו עולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט, והחליט לחייב אותם בהוצאות לאוצר המדינה: האם תשלם 5,000 שקל ואילו האב 20 אלף שקל בתוספת הוצאות האם בסכום של 15 אלף שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד עדו דיבון
- ב"כ הנתבע: עו"ד קטי ברדה
* עו"ד ציפי פיק עוסקת בדיני משפחה, ירושה וצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין