חיפוש פסקי-דין

תוצאה: בית המשפט הורה על עריכת אבחונים פסיכודיאגנוסטיים לקטין ואבחון מסוגלות הורית לשני ההורים, ומינה מומחה פסיכיאטרי בהתאם ליישום החלטת רופא המשפחה של הקטין, ככל שיימצא מתאים, בכפוף להגשת תסקירים והמשך דיון משפטי.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק דין זה דן בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בבקשה לאישור הסכם מכר של זכויות בדירת מגורים שנמצאת במסגרת עזבון לאחר פטירת אחד מבני הזוג. לדירה זכויות בשווה שהיו רשומות על שם בני הזוג, שנפטרו והותירו צוואות הדדיות הכוללות הוראות ירושה מורכבות על פי הסדר "יורש אחר יורש", וכן סכום כסף שיועבר למשיבות עוד בחיי בן הזוג הנותר. במהלך השנים התקיימו הליכים רבים בנוגע לקיום הצוואות ולחלוקת העיזבון, ומונה מנהל עזבון זמני שביקש לאשר את מכירת הבית במסגרת מכר פומבי במטרה למקסם את התמורה לטובת הצדדים.

תוצאה: בית המשפט אישר את הסכם המכר של זכויות הדירה בהתאם להצעה הגבוהה בהתמחרות, דחה את בקשות המשיבים למתן עדיפות במכר כפוי, והורה על הליך מכירה תקין לשם מימוש עיזבון המנוח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים שנמצאת בבעלות יורשים שהיא ירושה מאב ואם שנפטרו. הנכס נמצא בבעלות חלקית של הצדדים, כאשר חלק מהמניות שייכות לתובעים שהם אחים, וחלק לשאר היורשים כולל הנתבעת שהיא קרובת משפחה. המנוחה הותירה צוואה שקבעה את חלקם בדירה, ובית המשפט אישר את צו קיום הצוואה. הדירה לא חולקה בפועל ואין הסכמות בין היורשים על חלוקה, ונמצא כי אין אפשרות פיזית לחלק את הנכס בעין. התובעים מבקשים לקיים התמחרות פנימית ביניהם לרכישת חלקה של הנתבעת לפי ערכת שמאי, בעוד שהנתבעת דורשת מכרז פומבי למכירת הנכס. בית המשפט בוחן את האמור בחוק הירושה ובכלל זה סעיף 113, הקובע עדיפות למנגנון של פירוק שיתוף פנימי בין היורשים בקביעת מחיר השוק, וזאת כדי שיישמר הנכס במשפחת היורשים ולא יימכר לצדדים שלישיים. רק במקרה שאף יורש לא יציע הצעה העומדת במחיר השוק, תונפק למכירה חיצונית. בית המשפט קובע כי יש לערוך התמחרות פנימית בתוך 30 יום, וממנות את השמאי על מנת להעריך את שווי הנכס. הסדר זה משרת את יעדי חוק הירושה ומונע פגיעה בזכויות היורשים ומנצל את הזכות להשתמש בהליך הפנימי לרכישת הנכס. טענות הנתבעת בנוגע להיקף עיזבונות המנוחה ואופן הרישום נדחו כנושא שעליו תוגש תביעה נפרדת. כל ההליך יתקיים תחת פיקוח בית המשפט ובליווי עורכי הדין של הצדדים.

תוצאה: בית המשפט הורה על פירוק השיתוף בדירה שבירושה על ידי עריכת התמחרות פנימית בין היורשים לרכישת הזכויות במחיר השוק כפי שיעריך שמאי ממונה מטעם בית המשפט. אם לא תתקבל הצעה שתעמוד במחיר השוק, תימכר הדירה במכירה חיצונית למרבה במחיר. הצדדים יישאו בשכר השמאי ביחס לחלקיהם.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בתביעה בענייני קטינים בין הורה גר באיחוד האמירויות והורה גר בישראל, לאחר פירודם. ההורה התובע מבקש להוציא את שני ילדיהם לחופשות קצרות בחו"ל (למשך עד 14 יום פעמיים בשנה), לרבות נסיעה לדיסנילנד בשנת 2026, ואף מבקש לקבוע מנגנון קבוע לאישור יציאת הקטינים לחו"ל, כולל למדינת מגוריו בדובאי ולמדינות חתומות על אמנת האג. ההורה הנתבעת מתנגדת עיקשות ליציאת הילדים לחו"ל, מתוך חשש לחטיפה ולהשפעות שליליות, תוך ציון פער כלכלי משמעותי בין ההורים. נמצאה זכות הורית משותפת כאשר הנתבעת היא ההורה המטפל העיקרי והמרכז החיים של הקטינים מוגדר בישראל.

תוצאה: בית המשפט דחה את הבקשה לקבוע מנגנון קבוע כולל להוצאת הקטינים לחו"ל, אפשר יציאה זמנית לחופשה בצרפת בשנת 2026 בתנאים ובערבויות מפורטים, התקבלו שינויים בזמני השהות והחגים, ונקבע כי מרכז חייהם של הקטינים בישראל. אין צו להוצאות כדי לא להסלים את הסכסוך.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בשאלה האם יש להורות להורים לחסן את ילדיהם הקטינים בחיסונים שגרתיים שהוחמצו בשנים האחרונות, וזאת למרות התנגדות האם. ההורים, שהינם אפוטרופוסים של ילדיהם, חתמו על הסכם גירושין המסדיר נושאים שונים, לרבות קבלת החלטות רפואיות במשותף ובהסכמה מראש. התובע פנה לביצוע חיסוני שגרה עבור ילדיהם, בניגוד לסירובה המתמשך של הנתבעת שאינה מאשרת את החיסונים בטענה לתופעות לוואי שהיו לאחר חיסונים קודמים וחוסר ראיות לכך שיש צורך בטיפול זה. התובע טרח לנהל שיח עם הנתבעת ואף פנה לרופא המשפחה שקבע כי יש להשלים את החיסונים בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הנתבעת לא הציגה חוות דעת רפואית התומכת בסירובה ומסתמכת בעיקר על ידע אישי שלה. בית המשפט ציין כי על פי החוק, בית המשפט יכול לכפות טיפול רפואי במקרים בהם קיים צורך בהגנה על שלומו הגופני של הקטין, וכי חיסונים שגרתיים מומלצים נחשבים לטיפול הכרחי. בנוסף נפסק כי נטל ההוכחה לכך שחיסון לא ראוי או מזיק מוטל על מי שמתנגד לו, ולא על מי המבקש את החיסון. בית המשפט החליט שהחיסונים הם לטובת הקטינים, וכי טובתם דורשת השלמתם. הוא גם דחה טענות בנוגע לסמכות להורות על חיסונים לפי ההסכם וקבע הנחות עבודה כי עמדת הקטינים עצמה אינה מהותית במקרה זה. בנוסף הוא קבע כי בנושאי בריאות ההחלטה נחשבת מהותית ועל כן יש לפעול בהתאם להוראות ההסכם ולחוק. לבסוף, הטיל בית המשפט על הנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

תוצאה: התביעה התקבלה; בית המשפט הסמיך את התובע לפעול לחיסון השלמה של הילדים ללא צורך בהסכמת הנתבעת, והורה לנתבעת להמציא פנקסי חיסונים. כמו כן, פסק הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח לטובת התובע.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית המשפט דן בשני נושאים עיקריים: האם לאפשר את המלצת שירותי הרווחה לעריכת אבחונים פסיכודיאגנוסטיים לקטין ולהורים, ומינוי מומחה בפסיכיאטריה לצורך הערכה פסיכיאטרית של הקטין. הצדדים, הורים גרושים עם בן משותף, מנהלים סכסוך משפטי משפחתי משנת 2018 סביב המשמורת, חלוקת זמני שהות ומסגרת חינוכית. שירותי הרווחה הציגו תסקיר הדורש אבחונים כדי להעריך את מצב הקטין, שמתואר כקרוע בין הוריו, סובל מלחץ וקונפליקט נאמנויות, ומביע אמירות אובדניות. העו"ס והרווחה מצאו כי שני ההורים אינם משתפים פעולה וחוסר ההבנה ביניהם משפיע לרעה על רווחת הילד. המבקש תמך בעריכת אבחונים רק לאם וטען לחוסר ניטרליות של העו"ס, בעוד המשיבה סברה כי האבחונים לא רצויים בשלב זה. האפוטרופא לדין תמכה באבחונים לשני ההורים ולילד. בית המשפט קבע כי קיימת הצדקה לערוך בדיקות מסוגלות הורית ואבחונים פסיכודיאגנוסטיים להורים ולקטין, בהתאם להמלצות העו"ס והאפוטרופא. בית המשפט הורה לצדדים לפנות למרכזי אבחון, לחלק את העלויות שווה בשווה ולמסור את התוצאות לעו"ס במועד. בנוסף, נקבע כי יש לערוך בדיקה פסיכיאטרית לקטין בדחיפות. מכיוון שההורים לא הסכימו על מיהו המומחה, נפסק לפנות לרופא המשפחה לקבל אישור לגבי מתאם של המומחה ולבצע את הבדיקה בהתאם. ההחלטה מדגישה את הנזק שנגרם לקטין כתוצאה מהסכסוך ההורי ומעודדת את ההורים לשתף פעולה למען רווחתו של הילד.

תוצאה: בית המשפט הורה על קיום אבחונים פסיכודיאגנוסטיים לכל הצדדים ומינוי מומחה פסיכיאטרי לקטין. נקבע כי הצדדים יממנו את האבחונים שווה בשווה, יפנו למרכזי אבחון, ויבצעו בדיקת פסיכיאטרית בהתאם לאישור רופא המשפחה. ההחלטה מדגישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין ההורים לטובת רווחתו של הילד.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בתל אביב דן בבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט להערכת כשירותה הקוגניטיבית של המנוחה בעת עריכת צוואה. המנוחה נפטרה בגיל מתקדם והותירה צוואה שנחתמה לפני מספר שנים. המשיב בבקשה טען כי המנוחה הייתה במצב רפואי מוחלש וסבלה מפגיעות קוגניטיביות שגרמו לחוסר כשירות ברור בעת עריכת הצוואה, וכן שהופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת. המבקש ביקש למנות מומחה ביישוב הסכסוך. לאחר בחינת המסמכים הרפואיים שהוצגו, הכוללים הערכות פסיכולוגיות וסקירות מצב בריאותי, קבע בית המשפט כי לא קיים בסיס ראייתי מספיק המצביע על פגם בכשרות הצוואה או מחייב מינוי מומחה רפואי נוסף. נמצא כי המנוחה הייתה בהכרה מסוימת, יודעת את מצבה ומסוגלת להבנה בסיסית של גורמים משפיעים. באשר לטענה להשפעה בלתי הוגנת, נקבע כי זוהי סוגיה עובדתית משפטית שיש להכריע בה במסגרת הראיות המלאות, ומינוי מומחה אינו נחוץ לצורך קבלת החלטה בעניין זה. לפיכך, הבקשה למינוי מומחה נדחתה והטענות יידונו במסגרת פסק הדין המלא.

תוצאה: הבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט להערכת כשירות המנוחה נדחתה, תוך שמירה על אפשרות דיון בטענות הצדדים במסגרת פסק הדין הסופי.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית משפט לענייני משפחה בתל אביב דן בתובענה להשלמת פרטים בתעודת זהות של המבקש, שבה נטען שיש לתקן את תאריך הלידה כך שיכלול את היום והחודש, בנוסף לשנת הלידה שנרשמה. המבקש ביקש שקבעי כי נולד ביום מסוים בשנת 1960, לעומת הרישום הקיים שתאריך הלידה בו חסרים היום והחודש. במסגרת ההליך נקבע כי בעבר המבקש לא ניסה לתקן את הגיל הרשום, ומקרים קודמים בהם נדרשה הצהרה על תאריך הלידה צוין רק שנת הלידה או תאריך שונה, אך ללא סתירה ברורה בין ההצהרות. בנוסף, הוצג פנקס חיסונים רשמי מהזמן האמיתי בו נרשם תאריך הלידה המדויק של המבקש. לאור כלל הנתונים והראיות, השופטת סגלית אופק קיבלה את הבקשה להשלמת הפרטים ונקבע כי תאריך הלידה בתעודת הזהות יתוקן ויכלול גם את היום והחודש המבוקשים. ההחלטה קובעת כי ההליך ימשיך בהתאם ומורה על משלוח פסק הדין לצדדים.

תוצאה: בית המשפט אישר את בקשת המבקש להשלמת תאריך הלידה בתעודת זהות תוך הוספת היום והחודש שנקבעו על פי הראיות, ואשרר את התיקון כחוקי.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב נדונה בקשה להיתר יציאת שני קטינים לחופשה בחו"ל יחד עם האם למשך שבועיים במהלך חודש אוגוסט. הצדדים ניהלו בעבר קשר זוגי שהביא ללידתם של שני ילדים, אך נפרדו והסדרי השהות בענייניו של הקטין הוסדרו בהסכם, ואילו הסוגיות לגבי הקטינה טרם הוסדרו ומנהלים הליכים משפטיים. האב התנגד ליציאה לחו"ל בטענה שהיעדים המוצעים באירופה, בעיקר מדינות מזרח אירופה, עלולות לסכן את ביטחונם בשל מתחים ביטחוניים, וטען גם לפיצוי עבור זמני שהות שעליו להפסיד. אולם בית המשפט דחה את התנגדותו, קבע כי במסגרת ההסכם אין זכות ווטו ליציאת הקטין לחו"ל, אלא דרושה הסכמה או הכרעה על ידי בית המשפט בהתאם לעקרון טובת הילד, וכן פירט את תנאי ההסכם לגבי הוצאת הקטינים לחו"ל, לרבות הצורך לשמור על זכויות זמני השהות של ההורה השני. בית המשפט בחן את החששות הביטחוניים ומצא שאין מניעה ליציאה בנוכחות ההיעדרות מאזהרות מסע ממשיות ליעדים המוצעים, כמו גם שאין חשש בלב לבו של האב לפיצוי ימי שהות מכובד ומתואם. לגבי הקטינה, חובת ההורים לפעול להסכמה ובהעדר הסכמה – בית המשפט יכריע לפי טובת הילד, ומכיוון שלא הועלתה התנגדות עניינית מצד האב, הותרה יציאתה לחו"ל. לא נקבעו בטוחות לנסיעה מאחר שלא הועלה חשש להיעדר החזרת הקטינים. בנוסף, בית המשפט חייב את האב בתשלום הוצאות משפט בגובה 3,500 ש"ח, בשל התנגדותו הבלתי סבירה ליציאה. ניתנו הוראות למבקשת לרכוש כרטיסים לעדכון המשיב במועד ומקום החופשה וכן לפצות את האב בזמני שהות.

תוצאה: בית המשפט מתיר יציאה לחופשה בחו"ל לשבועיים עם שני הקטינים במהלך חודש אוגוסט, מחייב את האם לעדכן את האב בפרטי הנסיעה, ומורה על פיצוי זמני שהות לאב בתום החופשה. האב חייב בהוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה שנגעה לזימון עד במסגרת תביעה שהוגשה. הבקשה הוגשה לאחר המועד המוקצב להגשת בקשות מסוג זה, ולכן בעקרון לא התקבלה. עם זאת, השופטת סגלית אופק הביעה הבנה לכך כי העדות עשויה להיות חיונית וחשובה לבירור המחלוקת שבמרכז התביעה. בהתחשב בכך, השופטת החליטה להיענות לבקשה ולזמן את העד, חרף חלוף המועד, מתוך שיקול כי הדבר עשוי לסייע בהבהרת העניינים על הדף. בית המשפט קבע כי במידה ויתברר כי העדות האריכה את הדיון שלא לצורך, תינתן לכך התייחסות מיוחדת במסגרת פסיקת ההוצאות שבפסק הדין הסופי. ההחלטה התקבלה תוך התחשבות בשיקולים של יעילות המשפט והצורך בהוכחות מהימנות להבנת המחלוקת ולשמירת זכויות הצדדים.

תוצאה: הבקשה לזימון העד התקבלה חרף חלוף המועד, אך בית המשפט שומר את הזכות להתייחס להארכת הדיון בהוצאות בפסק הדין הסופי.

לצפייה לרכישה הזדהה