חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בבית משפט השלום בירושלים בתיק תביעה נגד חברת ביטוח הוחלט למנות מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט לבירור נכות זמנית וצמיתה שנגרמה לתובע כתוצאה מתאונת דרכים. המומחה הנבחר הוא פרופ' רמי מושיוב מבית החולים הדסה עין כרם. הצדדים התבקשו להעביר את כל המסמכים שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים, בתוך 7 ימים מיום קבלת ההצהרה שמאשרת את העדר מניעות מצד המומחה. הוועדה פעלה בהתאם לנוסח הרשמי של בתי המשפט בנושא מומחים מטעם בית המשפט לשנת תשפ"ג. כמו כן נקבע ששכר הטרחה של המומחה, בסך 5,500 שקלים בתוספת מע"מ, ישולם כעלות ביניים על ידי הנתבעת ועליה להציג אסמכתא לתשלום. התובע התבקש לדווח על מועד הבדיקה המתוכננת. ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים ביום כ"ב באב תשפ"ו.

תוצאה: בית המשפט מינה מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט להערכת נכות התובע, והטיל על הנתבעת לשאת בשכר טרחתו כמימון ביניים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: התובע הגיש תביעה על סך 12,357 ₪ נגד חברת תעופה בעקבות ביטול טיסה שהועלתה תחת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012. זכותו לפיצוי סטטוטורי נדחתה לאור הוראת שעה הקובעת פטור מחובת פיצוי במועדים מסוימים בשל מצב ביטחוני חמור שהשפיע על הטיסות. עם זאת, נחלט שהתובע זכאי לשירותי סיוע שלא סופקו כדין, וזכה לפיצויים לדוגמא בסך 3,000 ₪ להרתיע את הנתבעת מהפרת זכויות נוסעים, למרות המצב הביטחוני. התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחתה מאחר שתביעה זו מחייבת הוכחת נזק ממשי ואינה ניתנת לפיצוי במצטבר עם פיצוי סטטוטורי בחוק זה. לגבי ההחזר על כרטיס טיסה נוסף שנרכש בעצמו עקב שינוי מסלול הטיסה שהנתבעת סיפקה תחבורה חלופית לא מלאה ליעד הסופי, נקבע שהתובע זכאי להחזר, ומחויבת הנתבעת לשלם 700 ₪ בעבור הכרטיס מלרנקה לישראל. כמו כן, התובע זכאי להוצאות משפט בסך 500 ₪, שכוללות את אגרת בית המשפט. פסק הדין ניתן לנוכח התכתובות בין הצדדים וללא הגעה לדיון.

תוצאה: נתבעת חויבה לשלם לתובע 4,200 ₪ (פיצויים ודמי סיוע, החזר הוצאה והוצאות משפט) בצירוף ריבית, וזאת בעקבות ביטול טיסה והפרת חובת מתן שירותי סיוע, למרות הפטור מפיצוי סטטוטורי על פי הוראת שעה בשל מצב ביטחוני.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בתביעה של בעל מבנה מסחרי בשכונת ראס חמיס, שנפגע מנזק שנגרם לו בעקבות ביצוע צו הריסה מנהלי על בניית קומה שנייה בלתי חוקית. במהלך ההריסה נהרסה בטעות חלק מתקרת קומת הקרקע, שתוכנן שהיא לא תיהרס. המבנה כולו נבנה ללא היתר בניה בעבר והוכרז כאזור ביטחוני לצרכי הקמת גדר ביטחון, כך שאין היתכנות חוקית להכשיר הרשמית את המבנה. הנתבעת, מדינת ישראל, ביצעה את פעולת ההריסה אך חרוגה מסמכותה בכך שהרסה חלק מהמבנה הקיים שלא נכלל בצו ההריסה המנהלי, המהווה "עשיית דין עצמית" אסורה אלא אם קיימת סמכות נפרדת במסגרת הליך שיפוטי. השופטת קבעה שהריסת התקרה החורגת מהצו מהווה הפרת חובה חקוקה והריסת רכוש ללא הסמכה חוקית ועם רשלנות.

תוצאה: בית המשפט קבע כי המדינה הפרה חובה חוקית והיתה רשלנית בהריסת חלק מהמבנה ללא סמכות בצו ההריסה המנהלי. הנתבעת חויבה לשלם לתובע 198,279 ₪ עם ריבית בגין נזקי התקרה שהרסה, ודחתה את תביעת המדינה שכנגד. לא הורתה על הוצאות נוספות מעבר להוצאות חלקיות שהוטלו על המדינה בשל התנהלותה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק דין זה דנה השופטת בכובד הראיות והטענות שהועלו בתביעה ותביעה שכנגד בין ספק מינימרקט לבין ישיבה אשר רכשו ממנו סחורה. מערכת היחסים בין הצדדים התקיימה במשך תקופה ממושכת, אך עם הזמן צבר התובע חוב משמעותי שהישיבה טענה כי אינו מוצדק, והגיש חוות דעת רואי חשבון שהצביעו על תשלום יתר. ישנה מחלוקת מרכזית בנוגע לכמות הסחורה שסופקה בפועל מול הכמויות הרשומות בחשבוניות, כאשר עדויות, סרטוני אבטחה, ומסמכים כלכליים הוצגו בבית המשפט על מנת לבחון את טיב היחסים והיקף האספקה.

תוצאה: בית המשפט דחה את כל התביעות בין הצדדים בשל היעדר ראיות משכנעות שהעלה כל צד, וקבע שכל צד ישא בהוצאות המשפט שלו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט השלום בירושלים הורה על מינוי פרופ' רמי מושיוב כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה לצורך בחינת נזקי גוף בתביעה שהוגשה בעקבות תאונת דרכים. המומחה ימלא תפקידו בבדיקה האם נגרמה לתובע נכות רפואית צמיתה בעקבות התאונה וכן יקבע את שיעורה במידה וקיימת. לפני תחילת עבודתו, המומחה יצטרך להצהיר על היעדר זיקות אישיות כלשהן הקשורות להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט, והצהרה זו צריך להימסר לבית המשפט בתוך 7 ימים מהמינוי. הצדדים מחויבים לשלוח למומחה את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למקרה, אך הובהר כי מונע מהם לשלוח חוות דעת שונות בנושא. שכר הטרחה של המומחה נקבע על סך 5,500 ש"ח בתוספת מע"מ וישולם על ידי הנתבעת בשלב זה. כמו כן, נקבע מועד לעיון נוסף בבקשה כאשר התובע יודיע על מועד הביקור והנתבעת בנוגע לתשלום. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ונרשמה ביום ה' אב תשפ"ו, 19 ביולי 2026.

תוצאה: מונה מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט לבחינת סוגיית הנכות הרפואית בעקבות תאונת דרכים, עם קביעת שכר טרחה ונהלי דיווח ותקשורת בין הצדדים לבית המשפט.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט השלום בירושלים דן בערעור שהגיש המערער כנגד הבנק המשיב, בנוגע לשיקים שחוללו שנטען כי חויבו שלא כדין. השופטת הבכירה מרים קסלסי הביאה בחשבון את נסיבות המלחמה ואת העובדה שהמערערת מנהלת אולם אירועים, וכי מאז האירועים מוסיפים לנקוט בפעילות להימנע מחיובים נוספים של השיקים. בהתאם למצבה הייחודי של המערערת ולרצונה לנהל את עסקיה ללא פגיעה נוספת, בית המשפט נעתר לבקשת הערעור וגרע את שני השיקים הנדונים, מספר 14131 ו-14132, מהרשימה של השיקים שחוללו. עם זאת, פסק הדין מדגיש כי יש להבחין בין ההחלטה המתחשבת לבין התנהלות הבנק, שאין בה כדי להעיד על טעות או פעולה בלתי חוקית מצדו. הפיקדון שהונח בידי המערערת יועבר למשיב באמצעות בא כוחו, בהתאם להנחיות בית המשפט.

תוצאה: בית המשפט נעתר לערעור וגרע שני שיקים מהרשימה שחוללה, מבלי לקבוע טעות מצד הבנק. הפיקדון יועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בפסק הדין נדונה תביעה נזיקית שהוגשה בעקבות תאונת עבודה שגרמה לנזקי גוף לתובעת, עובדת שהועסקה שנים רבות במכון הנרייטה סאלד. התאונה ארעה כאשר התובעת נפלה מניסיון לרדת מכוננית ספרים תוך שימוש בכסא. בעקבות הנפילה עברה ניתוחים וקיבלה אבחנות רפואיות שונות, כולל ציון נכות רפואית ממוסד ביטוח לאומי בשיעור כולל של כ-44%. מומחים מטעם בית המשפט קבעו נכות רפואית כוללת של כ-24%. התובעת פוטרה בעבודה לאחר התאונה ועבדה במספר משרות זמניות עד שהפסיקה לעבוד בשנת 2025. טענות עורכי הדין סבבו בעיקר סביב חישוב הנזקים, כולל גריעת שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. הוכח כי לא ניתן לקשר ישירות בין פיטורי התובעת לבין נזקי התאונה, וכי קיימת השפעה משולבת של הגיל ומהליכי פיטורין נפרדים על פיטוריה. בית המשפט קבע גובה פיצוי 709,580 ₪ עבור כלל נזקי התובעת, נכון להתחייבויות הביטוח הלאומי הכוללות תגמולי מל"ל בהיקף גבוה יותר שסיכמו הצדדים. כמו כן דחה בית המשפט את הטענה כי מדובר באחריות מוחלטת של הנתבעת, ציין כי התובעת פעלה מתוך יוזמה עצמאית לטיפוס על הכוננית וכי סבירות מוגבלת מצד הנתבעת להתערבות או הפעלת סולם. בית המשפט דחה את התביעה כולה בטענה כי הנזקים נבלעים למעשה בתוך תגמולי הביטוח וקבע להטיל על התובעת את הוצאות חוות הדעת ועלות שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.

תוצאה: בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי הנזקים נבלעים במסגרת תגמולי הביטוח הלאומי, לא נענשה הנתבעת בשל היעדר אחריות מלאה להתרחשות התאונה, וחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחה.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: בית משפט השלום בירושלים דן בתביעה בה מעורבים מספר תובעים ונתבעים. במסגרת ההליך, הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה שמאי מקרקעין, שיבחן את שווי המקרקעין הידועים כחלקה מס' 30615 בגוש 82 בבית חנינה, ירושלים. השומה של המומחה תתייחס למצב העובדתי, ההתכנוני והמשפטי של המקרקעין והמבנים שנמצאים עליהם, נכון למועד כריתת העסקה בין הנתבעים בשנת 2019. המומחה שנבחר הוא שמאי מקרקעין בעל ניסיון, אשר יגיש לבית המשפט הצהרה לפני תחילת עבודתו בהתאם לתקנות בתי המשפט. לאחר מכן יפנה אליו הצדדים למסירת המסמכים ולתיאום ביקור בנכס, שיהיה בנוכחות בעלי הדין או באי-כוחם אלא אם כן יוותרו על נוכחותם. חוות הדעת תוגש בתוך 30 ימים ממועד הביקור או מועד קבלת השכר. הצדדים יקבלו אפשרות לשלוח שאלות הבהרה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה, וההתייחסות של המומחה לשאלות תימסר תוך 15 ימים. כמו כן הוחלט, כי עלות שכר טרחת המומחה תחולק בשוויון בין התובעים לנתבעים. ההחלטה ניתנה בהיעדר הצדדים וההליך ימשיך על בסיס חוות הדעת שתוגש. מדובר במהלך סטנדרטי במסגרת הליכים משפטיים בנוגע לשווי מקרקעין במטרה לקבוע את מחיר העסקה או לטפל במחלוקות סביבו.

תוצאה: מונה מומחה שמאי מקרקעין שיחווה דעתו לגבי שווי המקרקעין לבית משפט תוך פרק זמן מוסכם, כאשר עלות השכר תחולק במשותף בין הצדדים, וההליך יימשך לאחר הצגת חוות הדעת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: פסק הדין דן בתביעה על סך 2,927 ₪ שהגישה התובע כנגד הנתבע בגין טיפול שיניים שנטען כמיותר. התובע טען כי קיבל טיפול מיותר בשן מספר 32, בעוד הנתבע טען כי מקור הבעיה הוא בשן אחרת (שן 31), ונדרש טיפול שורש בשן זו. במסגרת הדיון נבדקו מסמכים רפואיים שהצביעו על אבחנה ששן 32 לא הייתה זקוקה לטיפול אלא שן 31, ונרשם כי השן 32 דווקא הייתה כבר בטיפול קודם. הנתבעת טען לאבחנה שגויה המבוססת על מגע ותגובות התובע, ללא שימוש בצילום עדכני. השופטת קבעה כי הטיפול בשן 32 אכן היה מיותר והסב נזק לתובע, ולכן חייבה את הנתבע לשלם לתובע 1,927 ₪ בגין הטיפול המיותר, 50 ₪ אגרת טיפול ו-750 ₪ בגין עוגמת נפש, בסך כולל של 2,727 ₪ בתוספת ריבית. בתי המשפט הודיעו כי אין זכות ערעור אוטומטית אך יש אפשרות לבקש רשות ערעור בתוך 15 ימים.

תוצאה: הנתבע חייב לשלם לתובע 2,727 ₪ כולל הוצאות ועוגמת נפש בגין טיפול שיניים מיותר, עם אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי

תקציר AI: מדובר בבקשה לסעד זמני שהגישו נאמני הקדש המנוחים בהקשר לנכס בלתי מוסדר הממוקם בירושלים, בו מדובר במבנה הכולל מספר יחידות דיור. המבקשים טוענים כי הווקף המחזיק בזכויות ברוב חלקי הנכס (21 מתוך 24 חלקים) מבסס את זכויותיו על פסק דין של בית הדין השרעי וקובעים כי המשיבים מנועים מלבצע פעולות דיספוזיציה בנכס, כולל מכירת זכויות לצדדים שלישיים. המשיבים, ובפרט המשיב הראשון, מביעים סירוב להבהיר את כוונותיהם בנוגע לנכס, ועימם עולה חשד למכירת זכויות, בעוד שמשיבים נוספים מסכימים לצו מניעה זמני שלא יאפשר להם לפעול בנכס. בית המשפט דן בסוגיית סמכותו לדון בבקשה לסעד זמני ומחליט שיש לו סמכויות לדון בה, מכיוון שמדובר בסכסוך הנוגע לחזקה ושימוש במקרקעין. עוד נדחו טענות המשיב הראשון לגבי התיישנות, השתהות בחלק מההליכים, וחוסר תום לב של המבקשים. בית המשפט הזכיר כי העדר רישום הנכס אינו שולל את זכויות הווקף במקרקעין בלתי מוסדרים, וכי הזכויות של הווקף אושרו בפסיקה תקפה של בית הדין השרעי. בנוסף, עולה כי המשיב הראשון לא הוכיח כי הגשת הבקשה לסעד זמני גרמה לו נזק בלתי הפיך, בעוד שיש חשש ממשי לפגיעה בזכויות המבקשים במקרה של מכירה. בהחלטתו, בית המשפט הורה כי צו המניעה הזמני כנגד המשיב הראשון יימשך ויהיה בתוקף עד לסיום ההליכים העיקריים, תוך חיוב המשיב הראשון בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח בתום ההליך, והנחה כי הסכומים שהפקידו המבקשים יחד עם ההתחייבות העצמית ישמרו עד להכרעה סופית.

תוצאה: הוחלט להמשיך ולתת תוקף לצו מניעה זמני נגד המשיב הראשון האוסר עליו לבצע העברות זכויות בנכס עד לסיום ההליכים המשפטיים; הוחלט גם על חיוב המשיב בהוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח שישולמו לאחר תום ההליך.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי