חיפוש פסקי-דין

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: פסק הדין דן בתביעה שהגישה בתו של המנוח, לפי טענתה, קיים הסכם בלתי כתוב בין המנוח וידועה בציבור (נתבעת 1) שלפיו המנוח השקיע סכום משמעותי בשיפוץ דירה שבבעלות הנתבעת 1, והוסכם כי יקבל רבע משווי הדירה. לאחר פטירת המנוח הוסכם בעל פה בין התובעת, אחיה ונתבעת 1 כי חלקו של המנוח יועבר לילדים, ונתבעת 1 תחזיק בפנסיה בלבד. בהמשך נמכרה הדירה על ידי ילדיה של נתבעת 1 (נתבעים 2 ו-3) בתמורה כספית. התובעת תבעה להכיר בחוב ליקבל את חלקו בהכנסות ממכירת הדירה (1/8). הנתבעים הכחישו את קיומו של ההסכם, טענו להתיישנות התביעה, להיעדר זכות לתובעת, ולעיכוב בתביעה שפגע בראיות. בית המשפט בחן הודאות הצדדים בהתכתבויות ובעדויות, שבהן הודה כי קיימת התחייבות כלפי התובעת, ואף הוציאו מבעד לפיהם כי הם מנהלים את העניינים בניגוד לבקשת התובעת. המחלוקת לגבי היקף ההשקעה בשיפוץ, בעלות הדירה והאפשרות לקיזוז חובות נדחתה, ככל שהתחייבות המנוח הייתה מקורה בהסכם בין הצדדים וכי ההסכם לא התיישן בשל היעדר מועד לפרעון מראש. טענות הנתבעים להטעיית התובעת על ידי התעכבות במועד הגשת התביעה נדחו משום שנתבעים עצמם הטעו את התובעת להמתין. התביעה התקבלה במלואה, והנתבעים חויבו בתשלום סך של כ-312,000 ש"ח בתוספת ריבית, והוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח.

תוצאה: בית המשפט פסק לטובת התובעת וחייב את הנתבעים לשלם לה 1/8 מתמורת מכירת הדירה, בסך 312,000 ש"ח עם ריבית והוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח.

לצפייה בקשת הסרה

תקציר AI: הצדדים עתרו לבית משפט לענייני משפחה לאחר פרידה ב-2015 וניהול למעלה מ-20 תיקים משפטיים שונים שעסקו בסכסוכים רכושיים וניהול נכסים. במהלך הנישואים צברו שני הצדדים נכסי נדל"ן רבים שהושכרו לצד שלישי והיו מחלוקות רבות סביב ניהול נכסי השכירות והכנסות מהן. התובעת טענה כי הנתבע השכיר את הדירות במחירים נמוכים מהמקובל וגרם לה נזק כספי, וכן כי שילם מיסים באופן גרוע, אך לא הוכיחה טענות אלה. מומחה מינה בית המשפט בחוות דעת מעודכנת שאימץ בית המשפט בפסק הדין, קבע כי הנתבע פעל בתום לב ולא הייתה פגיעה בנכסים או בהכנסות. כמו כן, טענות התובעת לגבי נזק נפשי שנגרם עקב התנהלות הנתבע נדחו מחוסר הוכחות. בית המשפט ציין ששני הצדדים פעלו במשותף ותרמו להצלחת עסקאות הנדל"ן וצברו נכסים משותפים נכבדים. בית המשפט דחה את התביעה שהוגשה ללא בסיס ראייתי והטיל על התובעת לשלם הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח. לצדדים הובהר כי כל המחלוקות בנוגע לדמי שכירות ולרכוש כבר הוכרעו בפסקי דין קודמים, וכי הנתבע לא פעל בחוסר תום לב או רשלנות.

תוצאה: התביעה נדחית במלואה, התובעת מחויבת בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח, ופסק הדין ניתן במעמד צד אחד. התיק נסגר ללא התחייבות נוספת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: הנתבעת הייתה אלמנת נפגע טרור מנישואים קודמים ונולדו להם שתי בנות. בהמשך הכירה את התובע, חיו כזוג ונולדה להם בת משותפת. היחסים התערערו, והקשר בין התובע לבנות הופסק. פסק דין קודם הורה על פינוי התובע מדירת המגורים המשותפת. התובע עתר לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון משום שנטען כי הם אינם נשואים רשמית. הנתבעת טענה שהחוק אינו חל כי הם לא נישאו רשמית במדינה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המעמד של "נשוי" נקבע על פי רישום רשמי, וכי בית הדין הרבני קבע כי הצדדים נשואים כדת וכדין בעקבות טכס נישואין ב-1999. הרישום במרשם האוכלוסין עודכן בהתאם, ולכן החוק חל על מערכת היחסים שלהם. לפיכך, קיימת זכות לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון על אף שמערכת היחסים בין הצדדים התפרקה תקופה ממושכת. יחד עם זאת, פסק הדין דוחה בשלב זה את בקשת התובע לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין מאחר והדירה רשומה בשם אדם שלישי שאינו צד לתביעה. הנתבעת טענה שהמשטר היה הפרדה רכושית, והדירה היא נכס חיצוני שאינו שייך לרכוש המשותף. הוארך ההליך ולהלן נקבע כי יש לקבוע דיון להוכחות בחקירת עדים, אך בשל פרישת השופט נמסר להמשך טיפול במותב אחר. בית המשפט המליץ לצדדים לפנות לגישור כדי לסיים את ההליך במהירות וביעילות.

תוצאה: נקבע כי הצדדים הוכרזו כשני נשואים בדין הרבני ומעמדם הרשמי עודכן, ולכן חוק יחסי ממון חל עליהם; עם זאת, לא ניתן בשלב זה להורות על איזון משאבים או פירוק שיתוף בנכס, וההליכים להמשך בירור העובדות לפסיקה סופית.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בפסק דין זה דן בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתביעה שהוגשה על ידי התובע נגד הנתבעת ובעלה בנוגע להפרת הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים אשר כלל הסדרת זמני שהות עם הילדים, מזונות והסדרים רכושיים בדגש על דירת המגורים. לפי ההסכם, הנתבעת רשאית להמשיך לגור בדירה לאחר שיצא התובע תוך התחייבות לשאת בכל הוצאות אחזקתה, כאשר הנתבעת התחייבה לרכוש את חלקו של התובע בדירה בכסף תוך שנה מיום אישור ההסכם. הנתבעת שילמה לתובע את הסכום במועד והינה הבעלים היחידה של הדירה כיום, ולכן הובהר שאין עילה לפירוק שיתוף במקרקעין או תביעה לתשלום דמי שימוש. כמו כן, נבחנה טענת התובע כי הנתבעת לא העבירה את המשכנתא על שמה במועד, אך הובהר כי העיכוב נבע מבעיות טכניות בהליכי רישום זכויות בטאבו, ולא הפרה מצד הנתבעת, אשר עשתה כל שביכולתה. לטענות התובע הנוספות בנוגע לנזקים כבדים שהיו לו כמו אי יכולת לקבל מימון למשכנתא חדשה, תשלום מס רכישה גבוה וזולתן, לא הובאו הוכחות מספקות ולכן נדחו. גם טענות על פגיעה במוניטין ודירוג האשראי, חובות ייעודיים כדמי ועד בית ודוחות חניה לא נתמכו במסמכים ולא הוכחו. ביהמ"ש קבע כי התובע לא מילא את התחייבויותיו להשלמת רישום הזכויות ודחיית תביעותיו הינה מוצדקת. בסיכום נפסק כי התביעה נדחית והמשפט מסתיים בהטלת הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח לטובת הנתבעת.

תוצאה: התביעה של התובע נדחתה מכל וכל; הוסדר כי הנתבעת היא הבעלים הבלעדית של הדירה, העברת המשכנתא הושלמה במלואה לאור נסיבות הרישום; לא הוכחו הנזקים הכספיים שהובאו; התובע חויב בתשלום הוצאות משפט של 50,000 ש"ח לנתבעת.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: פסק דין זה עוסק בצוואתה של המנוחה, שביצעה שינויים במספר צוואות לאורך השנים. המנוחה נפטרה כשהיא אלמנה, וחתמה על צוואה אחרונה המחלקת את רכוש העיזבון בין בנותיה לבין אחיינה, התובע. הנתבעות טוענות לקיום הפלוגתאות שהוכרעו בהליכים קודמים, אך בית המשפט קובע שהטענות בנושא הכשירות לא נדונו מעולם. במסגרת הדיונים, הוצגו עדי מומחים שבחנו את כשירות המנוחה, והנתבעות טוענות שהמנוחה לא הייתה כשירה בעת ניסוח הצוואה. בית המשפט מקבל את עדות המומחים אשר קובעים שהמנוחה הייתה כשירה. בעקבות עדויות, עולה חשד לפיו התובע השפיע באופן בלתי הוגן על המנוחה, מה שהביא להחרגת בנותיה מהצוואה. בית המשפט דחה את הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת והטעות שהתעוררה במחשבת המנוחה, ומכאן נפסק שהצוואה בטלה.

תוצאה: פסק דין מבטל את הצוואה האחרונה של המנוחה, קובע כי התובע השפיע על המנוחה בצורה בלתי הוגנת, וחייב את התובע לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 500,000 ₪.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

תקציר AI: בפסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, נדונה צוואה שחתמה המנוחה בשנת 2021, שבה הצביעה על רצונה למנות את שני המבקשים כיורשים ישירים ובלעדיים של עזבונה, עם הוראות מפורשות לשחרור מתהליכי פיקוח ודיווח כלשהם מול גורמים חיצוניים, כולל האפוטרופוס הכללי. הצוואה כללה הקצאה של רכוש לבעלה במידה שיחיה, ובמקרה מותו – שני המבקשים יורשים בחלקים שווים, ובנוסף סכומים לבתה החיה בארצות הברית בהתאם לשיקול דעת המבקשים. כמו כן, צוותה כי יתרת הסכום תועבר לבית החולים תל השומר ללא אפשרות לכפות דיווחים או פיקוח על המבקשים.

תוצאה: ניתן צו קיום הצוואה ככתבה, הכרזה כי המבקשים יורשים ישירים ויחידים ללא הגבלה או פיקוח חוקי, דחיית טענות המשיבות, וחיוב מדינת ישראל בתשלום הוצאות של 30,000 ₪.

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה

לצפייה לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה