אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעת אחות נגד אחותה שעניינה בעלות על דירה

פס"ד בתביעת אחות נגד אחותה שעניינה בעלות על דירה

תאריך פרסום : 11/05/2023 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
11123-12-18
27/02/2023
בפני השופט:
ליאור ברינגר

- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד צחי הרבון
הנתבעת:
אלמונית
עו"ד שלומי חיימוב
פסק דין
 

 

1.הצדדים 2 אחיות, פלונית (התובעת) ואלמונית (הנתבעת).

 

2.בשנת 1974 או בסמוך לכך רכשו הוריהן של האחיות דירה ברח' – ב--, הרשומה כחלקה --, בגוש -- (להלן: "הדירה").

 

3.ההורים רשמו את הדירה ע"ש פלונית, שהייתה אותה עת ילדה בת 10 לערך.

 

4.ההורים ופלונית גרו בדירה, עד אשר פלונית בגרה ועזבה את הדירה. אביהן של האחיות נפטר בשנת 1984.

 

5.בשלב כלשהו פלונית נישאה, לה ולבעלה היה עסק והעסק נקלע לקשיים. בנסיבות אלה עלה אצל פלונית ואמה חשש שנושי העסק ישתלטו על הדירה ולכן בשנת 1988 פלונית העבירה את הבעלות בדירה לאימה, --.

 

6.פלונית התגרשה מבעלה ועברה לגור בחו"ל. כעבור כ-5 שנים, בשנת 1993, האם העבירה את הבעלות בדירה לאלמונית, וכך רשומה הדירה עד היום, בבעלות אלמונית.

 

7.פלונית ידעה שהאם העבירה את הדירה ע"ש אלמונית. לדבריה האם סיפרה לה על כך בזמן אמת, בשנת 1993, אמרה לה שמדובר בהעברה זמנית ואלמונית תחזיר את הדירה (פרוט' עמ' 33).

לטענת פלונית שררו יחסי אמון מלא במשפחה, מעולם לא חשדה במאומה "מילה זו מילה. נקודה". לא היה לה כל ספק, כך הבינה מאמה ונתנה אמון מלא באלמונית.

משך השנים מעולם לא דיברו על הדירה, עד אשר בשנת 2015 לערך החלו תהליכי תמ"א בנוגע לדירה. רק אז נודע לה שבעצם הדירה עדיין רשומה ע"ש אלמונית, לא ע"ש אמה.

 

8.פלונית שוחחה עם אלמונית בטלפון וזו נעלבה שמישהו בכלל מטיל ספק ביושרה והגינותה. אלמונית אמרה לפלונית מיד שברור כי הדירה שייכת לאמא ובבוא היום 2 האחיות יקבלוה בחלקים שווים, כך לטענת פלונית (עמ' 35).

 

9.לכן עותרת פלונית לפס"ד הצהרתי, שיצהיר כי הדירה שייכת לאימן של האחיות.

 

10.הנתבעת טוענת לדחיית התביעה מכמה סיבות.

 

11.ראשית, התביעה התיישנה. מדובר באירוע שהתרחש בשנת 1993 (רישום הדירה על שם אלמונית) והתובעת ידעה על כך באותה עת. לכן, משחלפו למעלה מ-25 שנים, התביעה התיישנה.

איני מקבל את טענת ההתיישנות. התובעת הבהירה כי אמה אמרה לה שהדירה עברה לאלמונית באופן זמני והיא תוחזר לאם. רק בשנת 2015 נודע לתובעת לראשונה כי הנתבעת מסרבת להחזיר את הדירה לאם. לפיכך תקופת ההתיישנות מתחילה משנת 2015, כאשר לראשונה עלה ספק בדבר הבעלות בדירה. לראשונה, לגרסת התובעת, נטען ע"י אלמונית שהדירה שלה וכך תישאר.

 

12.הנתבעת אינה כופרת בכך ואינה סותרת את טענת התובעת, לפיה משך כל השנים מעולם לא דובר על הדירה, עד שנת 2015.

לפיכך, משעה שהמחלוקת בין הצדדים נתגלעה רק בשנת 2015, תקופת ההתיישנות מתחילה בשנת 2015 ומכיוון שהתביעה הוגשה בשנת 2018, טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

 

13.שנית, הנתבעת טוענת כי התובעת השתהתה יתר על המידה בהגשת התביעה והשיהוי גרם נזק ראייתי.

אכן, התובעת השתהתה והגישה את התביעה רק לאחר שהאם נפטרה, כשבוע לאחר פטירתה, מה שמנע את האפשרות להעיד את האם ולשמוע ממקור ראשון על נסיבות העברת הדירה מהאם לאלמונית.

 

14.ודוק; הדירה הועברה במתנה מהאם לאלמונית בשנת 1993, תוך שהיא משאירה לעצמה זכות מגורים חינם לכל ימי חייה. פלונית לא מוזכרת במסמכי העברה ואין כל התחייבות של אלמונית להחזיר את הדירה לאם או לפלונית.

 

15.זאת ועוד, פלונית לא טוענת שדיברה עם אלמונית על הדירה בשנת 1993 או לאחר מכן, עד שנת 2015. פלונית שמעה הכל מהאם, כך שמדובר בעדות מפי האם. צודקת הנתבעת בטענתה כי התובעת השתהתה בהגשת התביעה, שיהוי שפוגם בראיות.

 

16.התובעת הביאה לעדות את עו"ד ברוך אורנשטיין לתמיכה בטענותיה. עו"ד אורנשטיין העיד כי הוא נפגש עם האם מספר פעמים בין השנים 2016-2018. לדבריו האם אמרה לו שהדירה שלה נרשמה על שם אלמונית עקב חשש מנושים, שלא יעקלו את הדירה. האם אמרה לו שיש הסכמה של כולם – פלונית, אלמונית והאם – להעביר את הדירה על שם האם או שאלמונית תעביר חצי מהדירה לפלונית, כך שהדירה תהיה שייכת ל- 2 הבנות בחלקים שווים.

עו"ד אורנשטיין החתים את האם על ייפוי כוח בלתי חוזר ותצהיר הסכמה בנוגע להעברת הזכויות בדירה.

כמו כן החתים עוה"ד את האם על תצהיר בו הצהירה כי מבחינתה הדירה הייתה אמורה וצריכה להירשם כיום בבעלות על שם אלמונית ופלונית בחלקים שווים ביניהן. עוד הצהירה האם, כי למרות בקשתה, אלמונית לא פעלה לרישום הדירה כאמור.

 

17.אני מאמין לעו"ד אורנשטיין שהאם אמרה לו את הדברים וחתמה בפניו על המסמכים שהוא הכין לבקשתה. עם זאת, אשר לאמיתות תוכנם של דברי האם, משעה שדבריה לא נאמרו על ידה אלא על ידי מי ששמע ממנה את הדברים, תוכנם של הדברים הוא בגדר עדות מפי השמועה ולכן אינו קביל, להבדיל מעצם אמירת הדברים ע"י האם, המהווה ראיה קבילה, משעה שאני מאמין לעוה"ד ונותן אמון מלא בדבריו.

 

18.עו"ד אורנשטיין לא דיבר עם אלמונית או מי מטעמה ולא שמע ממנה שהיא מסכימה עם טענת האם.

 

19.התובעת טוענת שמסמכי העברת הדירה מהאם לנתבעת אינם תקינים, מכיוון שמופיעים עליהם תאריכים שונים ומכיוון שבחלק מהמועדים הנתבעת לא שהתה בארץ, על פי תמצית רישום כניסות ויציאות מהארץ ממשרד הפלוניתם.

איני מקבל טענה זו. אמנם מופיעים מספר מועדים, כאשר לכאורה נחתם בין האם לאלמונית הסכם העברת זכויות ביום 31.8393 ואילו על פי מסמכי רשויות מיסוי מקרקעין ההסכם נחתם ביום 16.8.93. על פי דו"ח כניסות ויציאות לא ניתן לשלול שהנתבעת שהתה בארץ באחד מהמועדים, ומשעה שחלפו שנים כה רבות, וכאשר לשכת רישום המקרקעין קיבלה את המסמכים, אישרה את העיסקה ורשמה את הדירה על שם אלמונית, לא מצאתי ממש בטענה, שנטענה בשיהוי ניכר.

 

20.כאמור, התובעת ידעה בזמן אמת שהאם העבירה את הדירה לאלמונית ומעולם לא הטילה ספק בכך. גם האם, לפי עו"ד אורנשטיין, לא טענה שרישום הדירה על שם אלמונית נעשה שלא כדין.

 

21.בשלב כלשהו טענה התובעת כי חתימת הנתבעת על מסמכי ההעברה זויפה, אולם בחקירתה הודתה שאין לה כל ידיעה בקשר לכך (עמ' 36).

 

22.הנתבעת הביאה לעדות מטעמה את גיסתה, אחות בעלה, גב' א'

אלמונית גרה בארה"ב ואילו גיסתה א' גרה בארץ. בראשית שנת 2018 עזבה האם את הדירה ועברה לגור בבית אבות, למשך כשנה, עד שנפטרה בסוף שנת 2018. כשפינתה האם את הדירה טיפלה א' בהשכרתה, לבקשת אלמונית.

א' העידה כי לאם היה חוב לוועד הבית וכשפנו אליה ענתה שהדירה של אלמונית, שיפנו אליה.

 

23.עדה נוספת שהעידה מטעם הנתבעת היא גב' מ'. גב' מ' העידה שהיא מתווכת דירות וטיפלה עבור א' בהשכרת דירות. לדבריה, האם אמרה לה שהדירה של אלמונית, והיא הסכימה שהדירה תושכר. האם כלל לא דיברה איתה על פלונית או על נכדיה.

 

24.2 העדויות, זו של א' וזו של מ', שתיהן עדויות שמועה לגבי אמיתות תוכן דבריה של האם המנוחה, כלומר שהדירה של אלמונית ואמורה להישאר כך. עם זאת, העדויות הינן ראיות קבילות באשר לעובדה שהאם אמרה את הדברים, כמו עדותו של עו"ד אורנשטיין

 

25.מ-3 העדויות עולה סתירה לכאורה: לעו"ד אורנשטיין אמרה האם שהדירה שלה ואילו לא' ולמ' אמרה שהדירה של אלמונית.

לטעמי אין בהכרח סתירה בין העדויות: לא' ולמ' הדברים נאמרו בקשר עם השכרת הדירה, לכן האם דיברה על הפן הפורמלי של רישום הדירה, בעוד שבשיחותיה עם עו"ד אורנשטיין דיברה האם על הפן המהותי של הדברים, כפי שהיא הבינה אותם.

 

26.על כל פנים, ככל שעולה סתירה בין העדויות, עדיפה עלי עדותו של עוה"ד על פני עדותן של א' ומ'.

ראשית, עדותו של עו"ד אורנשטיין עשתה עלי רושם מהימן והתרשמתי שהוא דובר אמת.

שנית, א' קרובת משפחה של הנתבעת ועל פניו יש לה אינטרס שאלמונית תזכה בדירה, בהיותה אשת אחיה של א'.

עו"ד אורנשטיין לעומתה הוא עו"ד מקצועי, אדם ללא אינטרס לטובת מי מהצדדים.

שלישית, העדות א' ומ' העידה על דברים שנאמרו להן לכאורה בעל פה, כאשר בהעדר עדות של האם עצמה לא ניתן לדעת למה התכוונה כאשר אמרה לכאורה את הדברים.

עו"ד אורנשטיין לעומתן, העלה את דברי האם על הכתב והיא הצהירה וחתמה בפניו על אמיתותם.

רביעית, א' העידה שלאם -- לא היה כסף ולא רכוש כלשהו, היא נזקקה לעזרה כספית בחייה למימון צרכיה הבסיסיים ואף השאירה חובות אחריה.

בנסיבות אלו, תמוה שהאם העבירה במתנה לאלמונית את רכושה היחידי ונשארה חסרת כל.

 

27.למרות כל אמור לעיל, ולמרות שהתרשמתי מאמינותה של התובעת, שדיברה מדם ליבה, אין בכל האמור עד כה כדי להרים את נטל ההוכחה הלא קל המוטל על התובעת.

מדובר בדירה שהייתה רשומה ע"ש האם והיא העבירה אותה במתנה לבתה אלמונית לפני 30 שנה. משך כל השנים איש לא דיבר על הדירה, כל הידוע לתובעת הוא לכאורה עדות שמועה מפי האם (לא מפי הנתבעת) והתביעה הוגשה בשיהוי ניכר, מיד לאחר מות האם, מה שפגע קשות בפן הראייתי.

פלונית הסבירה שהשתהתה עם תביעתה מ- 2 סיבות: האחת, כי האמינה שבסופו שלדבר אלמונית תיתן לה מחצית מהדירה.

השנייה, כי ידעה שאימה תיפגע מאד אם תתנהל תביעה משפטית בין 2 בנותיה והיא תאלץ להעיד במשפט. כאמור, התרשמתי מעדותה של התובעת ואני מאמין לה, אולם עדיין, הגשת התביעה לאחר מות האם מהווה שיהוי הפוגע משמעותית בפן הראייתי ומשעה שנטל ההוכחה על התובעת, אין באמור לעיל כדי להטות את הכף לטובתה.

 

28.התובעת הציגה תכתובות ווטסאפ שהוחלפו בין הצדדים בחודשים ינואר עד מרץ 2018 ויש בהן כדי לתמוך בגירסתה:

 

  • "אלמונית: פלונית אני אמרתי לך שאת יכולה לקחת את הדירה המחורבנת כבר מזמן למה לא לקחת? כל מה שרציתי זה להפטר ממך לכל חיי? את מלוכלכת, גנבת, שקרנית, מניפולטיבית כמו אמא שלך. אכלתם את כל הכל וזה לא מספיק. שתקבלי מאלוהים כל מה שמגיע לך ולילדים שלך אמן ואמן".

     

  • "אלמונית: אין בעיה חצי הבית הזה שלך, כמו שהחנות היה חצי שלי אבל הטעות שלי אני לא בקשתי ייפוי כוח וסמכתי וזה מה שקרה אבל האלמונית נפתור גם את זה".

     

  • "אלמונית: גם הדירה הזאת שעל שמי לא בגללי תביני פעם ואחת ולתמיד אני חשבתי שאני עושה טובה".

     

  • "אלמונית: לא אני לא אמרתי שאני עשיתי משהו רק אמרתי שהלוואי ולא הייתי קשורה לדירה וזה גם היה הולך ואז לא היה על מה לרעב".

     

    "פלונית: לא יתכן שזאת את."

     

    "אלמונית: זאת אני." 

     

    "פלונית: שהלך לא הלך בגללי אלמונית." 

     

    "אלמונית: אני רוצה לצאת מהחרא שאני נקלעתי לתוכה חבל שלא לקחת את הדירה בזמנו ואני הייתי ממשיכה לחיות בלי הכאב המיותר".

     

    "פלונית: החרא החרא החרא שאת קוראת לו כל הזמן כל מה שביקשתי זה חלק שלי רשום בטאבו".

     

    "אלמונית: אתן לא שוות את הכאב שאתן גרמתם לי כל חיי בגלל זה ברחתי אבל לא רחוק מספיק כנראה".

     

    "אלמונית: אף אחד לא לוקח ולא לקח שום דבר ממך, למה הפרנויה."

     

    "פלונית: וכשאמרתי בואי נלך להעביר בטאבו התעלמת והיית ברוגז." 

     

    "אלמונית: אף אחד לא אומר אחרת וזה מה שנעשה." 

     

    "פלונית: רק דבר אחד."

     

    "אלמונית:  רק מעבירים בטאבו? 

    הולכים חותמים וזהו? ככה פשוט".

     

    29.מהתכתובות ניתן לראות כי בתחילת שנת 2018, בסמוך לאחר כניסת האם לבית אבות, התנהלו בין האחיות שיחות בהן הודתה הנתבעת שרישום הדירה אינו מעיד על הבעלות בה, מבחינת ההסכמות וההבנות שבין פלונית, אלמונית ואימן.

    הנתבעת אינה כופרת בתכתובות הווטסאפ, אולם לטענתה מדובר במשא ומתן, ניסיון להגיע לפשרה עם פלונית. לטענתה, היא הייתה מוכנה להחזיר לאמה את הדירה, רק בשביל אמא אבל הבעיה שמהלך כזה כרוך בחבות מס על פי הדין החל בארה"ב, מקום מגוריה. לדבריה היא רצתה שקט במשפחה, לכן הסכימה להחזיר לאימה את הדירה, בפרט כשראתה שלאמא קשה מבחינה כלכלית, לכן הסכימה להחזיר לפלונית מחצית הדירה.

     

    30.בין 2 ההסברים לתכתובות הווטסאפ, זה של פלונית לעומת זה של אלמונית, עדיף ההסבר של פלונית. גירסתה של פלונית הגיונית יותר ותוכן התכתובות מתאים לה יותר מאשר לזו של אלמונית. כך למשל, אלמונית טוענת שבגלל קשייה הכלכליים של האם היא מוכנה להחזיר לפלונית חצי דירה. מה הקשר? כיצד זה יעזור לאם? כך גם עם אמירתה של אלמונית "אף אחד לא לוקח ולא לקח שום דבר ממך, למה הפרנויה" או למשל "גם הדירה הזאת שעל שמי לא בגללי תביני פעם אחת ולתמיד אני חשבתי שאני עושה טובה".

    למה הכוונה? זה לא נשמע כמו מו"מ או פשרה.

    לכאורה, אם אלמונית קיבלה במתנה מאמה דירה, מדוע זו שקיבלה דירה במתנה חשבה שהיא עושה טובה כשהיא מסכימה לקבל את המתנה? או למשל "פלונית אני אמרתי לך שאת יכולה לקחת את הדירה המחורבנת כבר מזמן למה לא לקחת?... את מלוכלכת, גנבת, שקרנית, מניפולטיבית כמו אמא שלך...".

    מדוע אלמונית טוענת שאמה שקרנית ומניפולטיבית?

    זו שנתנה לה דירה במתנה?

     

    31.כאמור, התכתובות תומכות לדעתי בגרסת פלונית יותר מאשר בגרסת אלמונית, אולם הן זוכות לחיזוק משמעותי בראיה נוספת, ראיה שמכריעה את הכף ומעבירה את נטל הראיה על הנתבעת.

     

    32.בתה של התובעת, גב' ס', נפגשה עם הנתבעת במהלך שנת 2018, כאשר הנתבעת ביקרה בארץ. השתיים שוחחו זו עם זו וס' הקליטה את השיחה שמפאת חשיבותה מצאתי לצטטה במלואה:

     

    "אלמונית: הבית נקנה ב- 1975 ב-40,000, ב-50 לירות.

    ס': אוקיי.

    אלמונית:היום הוא שווה 200 לירות.

    ס': אוקיי

    אלמונית:100-150 לירות, אני נותנת חצי לאמא שלך, 75.75, אני חייבת 50% מיסים בארצות הברית על הרווח, כי זה נחשב, גם אם אני לא מקבלת גרוש ממנה, גם אם הכסף לא עובר מיד ליד, גם אם קוראים לזה מתנה, גם אם קוראים לזה, תקראי לזה איך שאת רוצה, האמריקאי לא מעניין אותו, הוא אומר, זה מה שעשית, את חייבת לי 50%. אז אני צריכה לשלם על ה-50% שנתתי לאמא שלך, היא לא חייבת כלום, אני זאתי שצריכה, חייבת לשלם. לא רק שאני נותנת חצי מהבית, שזה שלה, שזה פייר, שזה מה שאמא רצתה, מה שאמא שלי רצתה. על ה-50% הזה אני משלמת דרך, דרך...שהם יתעסקו בזה".

    ס':הבנתי.

    אלמונית: וזה מה שאני .... ויש הוכחות על ניירת, ואני יכולה להביא ניירות מעורך דין, סי.פי.איי, מנהל חשבונות אמריקאי, אני יכולה להביא הוכחות שזה כתוב, שאני לא משקרת, אני לא ממציאה.

    ס':אני, אלמונית, אני בכלל לא באה ממקום, אני באה ממקום של להבין.

    אלמונית:אני מבינה, אבל זה ש.... אמא שלך, זה שטויות, שטויות, שטויות... שטויות.

    ס':אז אני, אני לא מייצגת פה אף אחד.

    אלמונית: בסדר.

    ס': אני פה כס', כדי להבין מה - .

    אלמונית: בסדר, אז אם אתה אומרת את זה ככה, מכיוון שקרו לי את זה כל כך הרבה, יש לי חור בנשמה להסביר; אני לא משקרת, אין שום סיבה שזה לא ייעשה. מכיוון ש-50% זה משהו שאני נותנת, שזה, אני לא מקבלת אפילו כסף, שאם את מקבלת עם הכסף את יכולה עוד, אני לא מקבלת כלום, ומכלום אני צריכה לשלם את הסכום. מאיפה אני ממציאה את הסכומים האלה? מאיפה אני ממציאה? אני עובדת, הוא לא עובד. הוא בבית. אז אין רווח משם, אז אין הכנסה משם. אני עובדת בשביל הקיום שלי, בשביל הביטוח רפואי שלי כמו חמור. מאיפה אני משלמת את הסכומים האלה? היום אנחנו אמרנו, 100 לירות, 200 לירות, זה חצי מיליון. החצי מיליון זה 250,000. 250,000 זה 125, מאיפה אני צריכה לשלם? מאיפה אני מוציאה את זה? מאיפה אני מוציאה את זה? אז אני מנסה להסביר, תסמכי עליי, תסמכי עליי. אני לא לוקחת את הבית ובורחת. אני לא הולכת לאף מקום. אני לא נעלמת. אני לא הולכת למות מחר. הכל יהיה, תסמכי עליי. אנחנו נעשה את המקסימום...נטפל באמא, ואחר כך כשיגיע הזמן יהיה פינוי דיור, יש פינוי דיור, לא יודעת, אמרתי לה כשהייתה פה, לשנה תסמכי עליי, שנה. בוא נראה מה קורה שנה הבאה. ננסה למצוא פתרון. תסמכי עלי בשנה. כל מה שאני מבקשת ממך, לא רוצה לגנוב את הבית. אמרת לי, את רוצה שאני אתרום אותו לצבא? אני אתרום אותו. ואז תראי שאני לא רוצה שום דבר. עד היום הזה לא רציתי כלום וגם את הבית הזה לא רציתי. אם אמא שלי לא הייתה בצרות היא לא הייתה נותנת לי את זה. זאת אומרת שזה היה, עכשיו, עוד דבר, אם היה זה היה מועבר לאמא שלי, אז זה היה תחת השם שלה, משרד הרווחה היה לוקח את הבית.

    ס': אם זה היה על שם? אם?

    מר י': גם אם זה עובר מחר, גם אם זה עובר מחר,...

    ס':אם זה היה על...

    אלמונית:אם זה היה על השם שלה, משרד הרווחה לוקח את זה. כי משרד -.

    מר י':...

    אלמונית: ... משרד הרווחה נותן לה המון כסף לחודש, ...

    ס':כן.

    אלמונית:אם יש לה רכוש, את חושבת שייתנו לה לגור ב....?

    ס': לא. היא הייתה צריכה תמורה.

    אלמונית: אז מכל הכיוונים אנחנו מנצחים, רק שאנחנו אוכלים אחד את השני, ואנחנו כמעט רוצים לרצוח אחד את השני.

    ס':נכון, ואני לא מצליחה להבין.

    אלמונית:כל זה מכיוון שהיא חושבת שאני רוצה לקחת את הבית, לשים אותו פה ולהגיד זה שלי ואני אתן לילדים שלי. עד כדי כך אני גנבת? עד כדי כך היא לא מכירה אותי? אפשר לפגוע בי עד כדי כך ולהגיע למצב שאני, את יודעת מה, לא רוצה לדבר איתה, לא רוצה לראות אותה, לא רוצה לשמוע אותה, זה מה שהיא עשתה. היא הצליחה.

    אז אני הולכת להגיד לה מחר, .... אני.... אני הולכת להגיד לה ס':מתי את הולכת? 

    ש-,

    אלמונית:בבוקר.

    ס': באיזה שעה?

    אלמונית: 9, 9:30.

    ס': אוקיי.

    אלמונית: אני הולכת להגיד לה שאני מרוקנת את הדירה, שהכל מטונף, שהכל עם ג'וקים ועל כל מיני-

    מר י':מחלות.

    אלמונית: מחלות, בפנים זה, אני הולכת לשמור לה את האלבומים ואת התמונות וצריך לרוקן את הדירה, ואני הולכת להשכיר אותה. אני יודעת שהיא תגיד כן ולא, ולא וכן, וכן ולא. אני רוצה שתביני שאני עושה את זה בשביל...., או שיש אופציה להשאיר את זה..., אבל אני לא אעזור. שאם משרד הרווחה רואה שלא משלמים ויש לה מינוסים בבנק וזורקים אותה לרחוב, שתישן בספסל. 

     

    33.מהשיחה עולה במפורש כי אלמונית אומרת שחצי מהדירה של פלונית "שזה פייר, שזה מה שאמא רצתה, מה שאמא שלי רצתה". "תסמכי עלי, תסמכי עלי... אני לא לוקחת את הבית ובורחת. אני לא הולכת לאף מקום. אני לא נעלמת... לא רוצה לגנוב את הבית... גם את הבית הזה לא רציתי. אם אמא שלי לא הייתה בצרות היא לא הייתה נותנת לי את זה... אם זה היה מועבר לאמא שלי, אז זה היה תחת השם שלה ומשרד הרווחה היה לוקח את הבית...".

     

    34.אלמונית מסבירה לס' כי היא לא מתכוונת לגנוב את הדירה. מדוע לגנוב? כיצד יכולה אלמונית ל"גנוב" מעצמה אם הדירה שייכת לה?

    אלמונית מסבירה לס' כי הדירה של אמא ואין לה בעיה להחזיר אותה לאמא, אלא שאם משרד הרווחה ימצא כי לאמא יש דירה, הוא ייקח אותה (כי אמא בבית אבות במימון המדינה ועל פי הרישומים הפורמליים לאמא אין כל רכוש, כפי שהעידה א').

     

    35.אלמונית ממשיכה ומסבירה לס' כי "מכל הכיוונים אנחנו מנצחים". למה הכוונה? כיצד בדיוק פלונית ואמא -- "מנצחות", אם הדירה של אלמונית בלבד?

     

    36.בחקירתה בבית משפט נשאלה אלמונית על דבריה בשיחתה עם ס', ותשובותיה לא תאמו את מה שאמרה לס'.

    כך לדוגמא, אלמונית נשאלה מדוע אמה העבירה לה את הדירה במתנה בשנת 1993, והשיבה בפירוט רב כיצד נחתמו המסמכים במשרדו של עוה"ד, אז ב-1993: היכן ישב כל אחד, ליד החלון, מול השולחן, ליד הדלת, הכל היא זוכרת היטב. אבל מדוע אמה נתנה לה פתאום את המתנה? זאת אינה יודעת וגם לא שאלה, כך סתם לפתע, אמא אמרה לה שזו מתנה, ירושה (עמ' 80) הכיצד? אמא נתנה לאלמונית את הנכס היחיד שלה ונותרה בלי כלום? אני מתקשה להאמין לאלמונית שהיא זוכרת בדייקנות את כל הפרטים הטפלים והלא חשובים אולם את מה שחשוב, את המהות היא אינה זוכרת.

    בשיחה עם ס' אלמונית הסבירה גרסה הגיונית יותר, לפיה "אם אמא לא הייתה בצרות היא לא הייתה נותנת לי את זה", כלומר: אמא העבירה את הדירה לאלמונית כדי שנושים לא יעקלו וייקחו אותה, כפי שעולה גם מתכתובות הווטסאפ, כפי שטוענת פלונית וכפי שעולה מעדותו של עו"ד אורנשטיין.

     

    37.עוד עולה מעדותה של אלמונית, כי מי ששילם עבור העברת הדירה במתנה מהאם לאלמונית, היא האם, זו שאין לה כסף ונכסים (עמ' 82 ש' 14).

    מדוע כך? כלום לא סביר יותר שאלמונית תשלם את התשלומים שנובעים מקבלת הדירה במתנה? כאשר "אמא בצרות" כפי שאמרה אלמונית לס' ואין לה כלום כפי שהעידה א'.

     

    38.בשיחה עם ס' אמרה אלמונית שאם הדירה תהיה רשומה ע"ש אמא, שירותי הרווחה ייקחו לה את הדירה והיא תיזרק לרחוב. כשנשאלה מדוע אמרה זאת, השיבה שאינה יודעת (עמ' 84) והוסיפה כי כאשר זרקו את אמא לרחוב כשהייתה בחו"ל, אלמונית שכרה לה דירה על חשבונה, קנתה לה רהיטים, פתחה לה חשבון בנק והעבירה לה כסף, הכל מתן בסתר, כי אמא ביקשה שלא תספר לאיש (עמ' 85).

     

    39.אלמונית נשאלה ועומתה בחקירתה במפורש עם אמירתה בשיחה, שאין מה לחשוש, היא לא תגנוב את הדירה, אולם לא הצליחה לתת הסבר מניח את הדעת לאמירותיה בשיחה עם ס'. לטענתה, אמה ופלונית טענו שהיא גנבה את הדירה והיא רצתה להפיס את דעתן, אולי בחרה במילה לא נכונה (עמ'108).

     

    40.איני מקבל את הסברה של אלמונית. כאמור, התמונה העולה מהשיחה עם ס' היא הודאה ברורה ומפורשת של אלמונית, שהדירה שייכת לאמה --, כפי שעולה מתכתובות הווטסאפ, מעדותו של עו"ד אורנשטיין ומגרסת התובעת.

     

    41.השיחה המוקלטת של אלמונית עם ס' הינה "הודאת בעל דין" ומשעה שאלמונית לא כופרת בשיחה, זו מטה את הכף והינה בבחינת ראייה מכרעת התומכת בטענת התובעת בכתב התביעה ומאשרת את הנטען בו.

     

    42.לאור האמור, אני מקבל את התביעה ופוסק כי הדירה שייכת למנוחה -- ז"ל.

    מכיוון שגב' -- נפטרה, הדירה היא חלק מעיזבונה.

     

    43.משהתקבלה התביעה, הנתבעת מחויבת בהוצאותיה בסך 60,000 ₪ (שישים אלף ₪), זאת בהתחשב בהליכי ההוכחות ובכך שהתובעת נאלצה להגיע ארצה במיוחד לצורך התביעה, שעה שהיא גרה דרך קבע בחו"ל.

     

    44.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

     

    45.פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, ו' אדר תשפ"ג, 27 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ