תביעת מזונות לקטינים

הליך זה עניינו תביעה למזונות קטינים.

רקע עובדתי קצר

1. התובעת (להלן: "האם") והנתבע (להלן: "האב") נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ביום 10.2.2002. נישואיהם הותרו ביום 17.2.2016.
2. כנובע מקשר הנישואין, נולדו שני ילדים: הבת ס. – ילידת 2003 והבן מ. – יליד 2007 (להלן: "הקטינים").
3. המשפחה עלתה ארצה בשנת 2012 והתגוררה בעיר X. יחסי הצדדים עלו על שרטון ובחודש 10.2013 עזב האב את דירת המגורים.
4. אין מחלוקת כי האם הינה יהודיה והאב הינו חסר דת.
5. ביום 3.7.2014 הניחה האם על שולחנו של בית המשפט תביעה למזונות ומדור עבור הקטינים. בו ביום הוגשה בקשה למזונות זמניים.
6. ביום 21.12.2014 הגיש האב את כתב הגנתו וכן תגובה לבקשה למזונות זמניים.

7. ביום 11.1.2015 ניתנה החלטה בבקשה למזונות זמניים ונקבע כי על האב לשלם סך של 2,200 ₪ לחודש בגין המזונות הזמניים של שני הקטינים כאשר סכום זה כולל הוצאות חינוך, מדור ואחזקת מדור. בנוסף חויב האב במחצית הוצאות בריאות חריגות.
8. ביום 29.6.2016 הגישה האם תצהיר עדות ראשית.
9. בו ביום הגישה האם בקשה להגדלת מזונות זמניים במסגרתה עתרה לחייב את האב בתשלום מחצית הוצאות חינוך ובריאות של הקטינים, וככל שניתן שלא יפחת מסכום של 650 ₪ לכל קטין.
10. ביום 4.6.2017 הגיש האב תגובתו במסגרתה עתר לדחות את הבקשה.
11. ביום 8.6.2017 דחיתי את בקשת האם בשים לב לדיון ההוכחות שנקבע ליום 22.10.2017.
12. ביום 16.8.2017 הגישה האם תצהיר משלים וביום 18.10.2017 הגיש האב תצהיר משלים.
13. ביום 18.10.2017 הגיש האב בקשה, בה עתר להפחית את מזונות הקטינה לכדי מחצית. זאת בשל סרבנות הקשר. כן עתר לבטל את דמי המזונות, במידה והקשר לא יחודש. הבקשה לא הוכרעה בשים לב לסמיכות הזמנים למועד הדיון ונקבע כי תשמע במסגרתו.
14. ביום 22.10.2017 התקיים דיון הוכחות במהלכו הוסכם כי האם תגיב לבקשה להפחתת/ביטול המזונות עד ליום 31.10.17 ולאב תהא זכות תשובה עד ליום 09.11.17.
15. בדיון ההוכחות העידו הצדדים בלבד ובסיומו סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בעל פה.

מוסכמות הצדדים

16. כעולה מכתבי טענות הצדדים, מתצהירי עדות ראשית, מסיכומיהם ומטיעוניהם בבית המשפט, עולה שאין חולק ביחס לעובדות ולהנחות המשפטיות כדלהלן:

• כאמור, בעלי הדין אינם משתייכים לאותה עדה דתית מוכרת שכן התובעת יהודיה והנתבע חסר דת.
• הקטינים הינם במשמורתה הבלעדית של התובעת.
• לא מתקיימים הסדרי ביקורים בין האב לבין הקטינים. עם הקטינה החל משנת 2015 ועם הקטין החל מחודש יוני 2017.

הפלוגתאות שבין הצדדים   

17. בעקבות בירור טענות הצדדים, בדיונים השונים שנערכו בעניינם וכעולה מסיכומיהם, ניכר כי המחלוקות העיקריות, שיש להכריע בהן לשם קביעת שיעור החיוב שיושת על האב במסגרת פסיקת מזונות הקטינים הינן אלה:

• האם כטענת הנתבע, הקריטריון היחיד לקביעת השיעור היחסי בנטל המזונות, הינו הכנסות ההורים מכל מקור שהוא, מבלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטינים או שמא כטענת התובעת, יש להתחשב בעובדה, כי הקטינים במשמורתה הבלעדית וכי הנתבע אינו מקיים הסדרי ראיה ולפיכך יש להשית עליו נטל גבוה יותר בתשלום המזונות.

• הצדדים חלוקים אף בדבר גובה הוצאות הקטינים הנטען בכתב התביעה ובסיכומים בכלל, וביחס להוצאות המדור ואחזקתו, בפרט.

• הצדדים חלוקים אודות פוטנציאל השתכרותו של הנתבע ומימושו; טענה התובעת, כי שכרו של הנתבע הגיע בעבר ל- 11,500 ₪ וכי פוטנציאל השתכרות הנתבע הינו גבוה יותר מזה הממומש. מנגד, דחה הנתבע טענות אלו וטען בתורו, כי השתכרותו הממוצעת אינה עולה על 8,000 ₪ מתוכה משלם מזונות ושכר דירה.

• עוד חלוקים הצדדים באשר לגובה השתכרות התובעת; בעוד זו האחרונה טוענת, כי השתכרותה הינה לכל היותר בשיעור של 8,800 ₪ בחודש, טוען הנתבע, כי השתכרותה הינה בשיעור של לפחות 30,000 ש"ח בחודש, שעה שהתובעת מנהלת חברה בע"מ והינה בעלת המניות היחידה בה ובהתאם לדוחות שהגישה, מחזור החברה בשנה עולה על מיליון שקלים. מנגד טענה האם כי האב לא חישב נכונה את מאזן החברה, הואיל ויש לחברה חובות והלוואות.

מסגרת נורמטיבית 

18. במקרה דנן, בשים לב להיות האב חסר דת, חיוב במזונות הקטינים ייקבע על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן-"החוק").
19. סעיף 3א לחוק קובע כדלקמן:

"(א)אביו ואימו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".

20. על פי לשון החוק, בעת פסיקת דמי המזונות, בית המשפט אינו אמור להביא בחשבון את שיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה. זה היה המצב עד שבא לעולם ע"מ (ת"א) 1098/07 פלוני נ' אלמוני – קטין מיום 31.08.08 (פורסם בנבו) ,(להלן: "עניין פלוני") בו נקבע בין היתר כי:
    
    "... ודוק, לא נראה לי כי פרשנות ראויה לסעיף 3א' לחוק, עניינה כי בית המשפט לא יתחשב בנושא שאלת המשמורת, בבואו לקבוע את הנטל היחסי, אולם יתחשב גם יתחשב בשאלת הסדרי הראיה...".
21. בתוך כך נקבע בעניין פלוני עיקרון "קופה המשותפת" על פיו תיווצר קופה משותפת לנשיאה בצרכי הקטין כאשר הנשיאה בקופה זאת, יכול ותעשה בתשלום ויכול ותעשה כשווה ערך לתשלום. הדבר יעשה בשלבים, כאשר:

בשלב הראשון, יש לקבוע את צרכי הקטין, כולל הצרכים הכלליים באופן מלא, וללא קשר לשאלת החזקתו בפועל על ידי מי מהוריו. קביעה זו תיעשה לפי הצרכים שהקטין הורגל אליהם ובהתחשב ביכולת הכלכלית של ההורים גם יחד.

בשלב השני,  במנותק מהקביעה האמורה, נבחן לפי הוראות סעיף 3א' לחוק, ושוב ללא זיקה לשאלת החזקתו של הקטין, את השיעור היחסי בנטל המזונות, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים.

בשלב השלישי, יש לבחון את שיעור החזקתו של הקטין אצל כל אחד מההורים תוך בחינת השתתפותו של כל אחד מההורים בקופה המשותפת.

1.  כאן המקום לציין כי עניין פלוני אומץ וייושם על ידי בתי המשפט לענייני משפחה .
   תמ"ש (ת"א) 39930-04 מיום 14.11.10 (נבו)
   תמ"ש (ב"ש) 21022-02-10 מיום 24.04.11 (נבו)
   תמ"ש (ת"א) 13325-12-13 מיום 27.04.14 (נבו)
   תמ"ש (ח"י) 48139-04-14 מיום 27.10.16 (נבו)

בחינת צרכי הקטינים

צרכים בסיסיים

23. בסיכומיה טענה האם כי צרכי הקטינים נעים בין סך של 1,500 לסך של 1,600 ₪ לחודש. האם לא נחקרה אודות הצרכים הבסיסיים של הקטינים ומידע בתצהיר אודותיו לא נחקר המצהיר הוא מידע חלוט ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' לוי פ"ד מ (1) 440.
24. בנוסף, טיעון האם בדבר הצרכים הבסיסיים אינו שונה בהרבה עמדת הפסיקה על פיה צרכים של קטין אחד מוערכים בסך של 1,450 ₪ לחודש בע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמוני (29.8.13) (פורסם ב"נבו) וכן עמ"ש (ת"א) 2051-10-10 פלוני נ' אלמוני (3.4.13) (פורסם ב"נבו").

1. לפיכך ולאור האמור לעיל, בשים לב לקבוע בהלכת ורד, על פיה סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599, אקבל את עתירת האם על הצד הנמוך ואקבע כי צרכים הבסיסיים של כל קטין עומדים על סך של 1,500 ₪.

מדור

1. עיון בס' 5 א' להסכם השכירות שצורף לתצהיר האם מיום 29.06.16 מלמד כי עלות השכירות מגיעה ל-7,000 ₪ לחודש (ועוד 2,000 ₪ לחודש עבור יחידת דיור המשמשת את האם לניהול הגן) כאשר בדירה השכורה מתגוררים גם אמה ובן זוגה של האם ראה ס' 15 לתצהיר האם מיום 29.06.16.

27. האם ביקשה לזקוף לזכותה סך של 4,000 ₪ מעלות המדור ואחזקתו כאשר סך זה מגיע ל- 800 ₪ ₪ לחודש לכל קטין.
28. אין בידי לקבל טענה זו, שכן האם לא הביאה ראיה כלשהי להוכחת הטענה כי היא נושאת בנטל גבוה יותר במדור ואחזקתו מאשר אמה ובן זוגה. כלל הוא שבעל-דין נושא בנטל להוכיח טענה שמקדמת את עניינו ת"א (מח' חי') 426/02 בני בנימין לקרץ בע"מ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ, מיום 14.02.06 (בנבו).

1. כידוע, מגוריו של צד ג' בדירה מושכרת, מפחית משמעותית חיוב במדור תמ"ש (ת"א) 6935-08-12 גוילי ואח' נ' גוילי) [פורסם בנבו].  בתוך כך האב יישא בשיעור המדור כנגזרת מחלקה של האם במדור השכור תמ"ש (ת"א) 049701/98 מיום 07.06.05 (נבו).
   
   

30. בנסיבות אלה אני קובע כי חלקה של האם במדור הינו 1/3 מהסך של 7,000 ש"ח, קרי על סך של 2,333 ₪. חלקם של שני הקטינים הינו 40% מחלקה של האם עמ"ש 32632-10-13 ר.מ. נ' פ.מ.ואח' [פורסם בנבו], פס"ד מיום 26.3.2015 והעובדה כי המזונות נפסקים על פי החוק אינה משנה את חלקו היחסי של הקטין במדור תמ"ש (ת") 39930-04 א.ג. נ' י.ג. (נבו).
31. רוצה לומר כי חלקם שני הקטינים במדור הינו סך של 932 ₪ (466 ₪ לחודש עבור כל קטין).

1. באשר להוצאות אחזקת המדור, קביעתו תעשה על דרך אומדנא ע"א 93/85 שגב נ' שגב, לט(3) 822 (פמ"מ – 31/10/1985)  בשל הקושי להפריד בין הוצאות  משק הבית והגן. בתוך כך אני קובע כי הוצאות אחזקת המדור הינם בסך של 300 ₪ לחודש (150 ₪ לחודש עבור כל קטין).
2. יוצא, אפוא, כי צרכי הקטינים מגיעים לסך כולל של 4,232 ₪ לחודש (סך של 2,116 ₪ לחודש לכל קטין).

הכנסות הצדדים

הכנסות הנתבע

1. כאמור גרסה האם כי שכרו הממוצע של הנתבע הינו על סך 11,500 ₪. מנגד טען האב כי שכרו הממוצע אינו עולה על סך 8,000 ₪.

לתצהיר מיום 19.12.2016 שהגיש הנתבע, צירף מספר תלושי שכר, כאשר לטענתו עבד כשכיר במפעל בתקופה שבין 9/2015 ל – 12/2016. מעיון בתלושי השכר עולה כי שכרו הממוצע לתקופה זו הינו על סך של 9,789 ₪.

לתצהיר מיום 18.10.2017 צירף האב תלושי שכר לשנת 2017  מהם עולה כי שכרו הממוצע הינו על סך של 8,848 ₪.

עיון בתדפיסי חשבון הבנק של האב מלמד כי מופקדים לחשבון סכומי כסף שונים, באלפי ₪ בחודש. כך למשל:

בחודש ספטמבר 2017 (בחלקו) הופקד לחשבון הבנק של האב סך כולל של 17,320 ₪.

בחודש אוגוסט 2017 הופקד לחשבון הבנק של האב סך כולל של 12,653 ₪.

בחודש יולי 2017 הופקד לחשבון הבנק של האב סך כולל של 16,913 ₪.
(קיימת הפקדה נוספת מטעם  לאומי קארד ואולם נראה כי מדובר בהלוואה ולא בהכנסה).

בחודש יוני 2017 הופקד לחשבון הבנק של האב סך כולל של 11,872 ₪.

תמונה זו, של הפקדת סכומי כסף בנוסף למשכורת, חוזרת על עצמה גם בחודשים האחרים.

בחקירה נגדית טען האב כי מקורם של הפקדות אלה בהלוואות מקרוביו אולם אלה לא הובאו לעדות על ידי האב והימנעות בעל דין מלהעיד עד חיוני בהליך, מקימה חזקה לכאורית לפיה אותו בעל דין חשש מפני העדתו וחשיפתו לחקירה נגדית ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נ"ד (1) 539;  ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג פ"ד מז(2) 606, 614.

מכל האמור לעיל, כאשר נלקחת בחשבון הכנסתו של האב על פי תלושי השכר וההכנסות הנוספות אגב עשיית שימוש בין היתר במכשיר האומדנא תלה"מ 53712-11-16 מיום 23.10.17 נבו) אני קובע כי הנתבע בעל יכולת השתכרות בשיעור של כ- 15,000 ₪ בחודש.

הכנסות התובעת

1. לשם הוכחת הכנסתה צירפה התובעת לתצהיריה תלושי שכר מהם עולה כי בממוצע משתכרת התובעת בכ – 5,500 ₪ לחודש. בנוסף במסגרת הדיון טענה כי הינה שכירה בחברה שבה הקימה ומקבלת שכר על סך של 3,300 ₪ לחודש ראה פרוט' הדיון עמ' 8 ש' 15 כך שסך כל ההכנסה מגיע ל-8,800 ₪ .
   
   הן מעדות התובעת והן מתצהירה עולה כי חברת  Xהינה בבעלותה הבלעדית המניבה הכנסות לתובעת.

חרף הפסיקה על פיה עצמאי חייב לצרף מסמכים המאששים את מצב החברה, וביניהם מאזן, דו"ח רווח והפסד ואפילו פנקסי התשלומים למע"מ ראה תמ"ש (ת"א) 31070/04 מ.ג. נ' מ.י. (11.7.05) (נבו); תמ"ש (ת"א) 22618-09-12 מיום 25.05.14 (נבו). דוחות מאזן שהוגשו על ידי האם אינם חתומים ולא ניתן ללמוד מדוחות אלה מהכנסותיה אמיתיות של האם.

במצב דברים זה – ובהעדר כל אפשרות אחרת – קביעת הכנסת האם תעשה על סמך עיון בתדפיסי חשבון הבנק של האם כדלהלן:

בחודש יולי 2017 הופקדו לחשבון הבנק של האם, ביחד עם המשכורת סך של  34,500 ₪. זאת בנוסף למשכורת (הדף נסרק באופן שאינו מאפשר לראות את גובה המשכורת).

בחודש יולי 2017 הופקדו לחשבון הבנק של האם, ביחד עם המשכורת סך של  28,520 ₪.

בחודש מאי 2017 הופקדו לחשבון הבנק של האם, ביחד עם המשכורת סך של  34,896 ₪. בנוסף, הופקד סך של 50,000 ₪ מבנק הפועלים שמקורו אינו ידוע.

בחודש אפריל 2017 הופקדו לחשבון הבנק של האם, ביחד עם המשכורת סך של  29,650 ₪.

בחודשים הנוספים המצב אינו שונה בהרבה ואני מקבל את טענת האב בסיכומים, כי הכנסת האם אינה פוחתת מסך של 30,000 ₪ לחודש.

1. בנוסף, על פי הפסיקה, כאשר מוקם תא משפחתי חדש, יש לבחון את התא המשפחתי החדש בכללותו לרבות הכנסת בן הזוג הנוסף. בתמ"ש (ת"א) 71263/98 ז.ש. נ' ז.ש. (ניתן ביום 29/12/2003 ופורסם בנבו).

37. בעניינינו – שני הצדדים פתחו פרק ב' בחייהם ובני הזוג של שני הצדדים עובדים לפרנסתם ואולם הצדדים לא יצאו מגדרם בפירוט הכנסות של בני זוגם. עם זאת, עיון בתשתית הראייתית הדלה שהונחה בפני מלמדת כי ההכנסות של שני בני הזוג של הצדדים – מאוזנת ראה פרוט' עמ' 9 ש' 11 באשר להכנסת בן הזוג של האם ופרוט' עמ' 12 ש' 13-22 באשר להכנסת בת הזוג של האב ובמצב דברים זה אתעלם, לצורך חישוב של דמי המזונות, מהכנסות של בני הזוג של הצדדים.

שיעור החזקת הקטינים אצל כל הורה

38. כאמור במהלך שנת 2015 נפסקו הסדרי הראיה של האב עם בתו. משכך, ביום 18.10.2017 הגיש האב בקשה להפחית במחצית את דמי המזונות שמשולמים עבורה לידי האם בטענה כי האם מונעת ממנה לפגוש את האב ומסיתה את הילדים כנגדו.
39. לטענת האב עד לאותו מועד, נהגו לקיים את הסדרי הראיה כסדרם, אך בשל מעצרו בגין תלונת שווא של האם, נבצר ממנו לפגוש בילדיו במשך 9 חודשים. לאחר סיום המעצר, האב, לטענתו, ניסה בכל דרך אפשרת לחדש הקשר עמה, אך ללא כל הצלחה, תוך שסבטלנה מסרבת בכל תוקף להיפגש או לשוחח עמו.
40. כך גם מציין, כי במהלך חודש אוקטובר 2015 הקטינה אף הפסיקה להגיע לפגישות שנקבעו להם במרכז הקשר. לסיכום טענותיו, טוען האב כי פנה הן לפקידת הסעד והן לאם בבקשות אין ספור להפסקת הניכור ההורי, אך ללא הועיל.
41. מתחילת חודש מאי 2017 גם הקשר עם בנו נותק. לאור האמור, מבקש האב להפחית את מזונות הבת במחצית.
42. מנגד טוענת האם כי בחודש אוקטובר 2015 הגישה בקשה לצו הגנה לאחר שהאב ניסה לפגוע בעת נסיעה ברכבו ברכב בו נסעו האם, בן זוגה והילדים. בסמוך לאותו אירוע, הביעה הקטינה חשש להיפגש עם האב ובבדיקה שנערכה על ידי העו"ס יש לה חוסר רצון להיפגש עמו.
43. האם מציינת כי חרף ההמלצות בתסקירים השונים שהוגשו, האב אינו מתנהל לפי הסיכומים בעת הבאת הילדים למרכז הקשר והוא מרבה להתקרב לאם ולבן זוגה באופן הנתפס על ידם כמאיים. על כן, טוענת האם כי תמוה בעיניה הגשת הבקשה סמוך למועד ההוכחות, כאשר הניתוק החל כבר בשנת 2015.
44. לעניין ההסתה הנטענת של האם, מבהירה כי מדובר בטענה הזויה, שעה שהסדרי הראיה עם הבן נמשכו כהרגלם והאם אף תמכה והסכימה להרחבת הקשר שיכלול גם לינה אצל האב, כך שלא ברור איזה טעם יש לאם להסית את הבת ולתמוך בהרחבת הקשר עם הבן.
45. לא במחלוקת כי לעת עתה, האב לא פוגש במי מהקטינים. האב כאמור הגיש בקשה להפחית או לבטל את דמי המזונות. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות המצוי בתיק, איני סבור כי יש להפחית או לבטל את דמי המזונות.
46. עסקינן כזכור בצדדים שאינם משתייכים לאותה עדה דתית מוכרת והמקור להפחתת/ביטול מזונות הקטינים מצוי בס' 9 לחוק, שעניינו פטור ממזונות, הקובע כי:
    
    רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגותו מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.
47. על אף שבמקרה דנן המקור לביטול דמי המזונות אינו מצוי, כאמור, בדין העברי, סבורני כי העקרונות שנקבעו ביחס לדין העברי יפים גם בעניינו.
48. בתוך כך נפסק כי "ההלכה בדבר האפשרות העקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו של ילד סרבן (במקרים המתאימים) אינה שנויה במחלוקת במשפט הישראל" רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית מיום 15.07.10 (נבו) (להלן-"הלכת פלוני").
    עוד נפסק בהלכת פלוני כי "אין חולק, כי שלילה (ואף הפחתה) של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם".

1. בתוך כך נקבע כי ביה"מ לא ימהר לפטור ההורה ממזונות קטין, אלא במקרה קיצוני של מרדנות בעלת ביטוי בולט, גס ועולב.  זאת, לאחר ששלילת מזונות הינה צעד קיצוני וחריף שיש להמנע ממנו, ויעשה רק בנסיבות יוצאות דופן ורק במרדנות קיצונית, בעלת ביטוי בולט, גס ועולב. 

ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי, [פורסם בנבו] (13.7.1994);  
ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט (1) 215, 220 (1995)].

1. עוד נקבע כי הפטור ממזונות עקב מרדנות ייקבע במצב בו "ניתוק הקשר הינו פרי רצונו העצמאי והמודע של הילד, כאשר האב מצידו עושה מאמצים כנים ואמיתיים לשיקום היחסים ולחידוש הקשר".   תמ"א (נצרת) 698/93 סולי נ' סולי [פורסם בנבו] דינים מחוזי, כרך כו(3) 705; תמ"ש (חי') 22090/97 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] תק-של 98(2) 2578,תמ"ש (י-ם) 13536/97 ל.א. נ' ל.ל. [פורסם בנבו] [אתר פסק דין]  ע"מ (ת"א) 1243/03 ד' ע' נ' א' ע'  [נבו].

51. בעניינינו – האב לא עשה מאומה לחידוש הקשר בינו לבין הילדים. האב לא השתתף בהדרכה הורית, הוא אינו מצוי בקשר עם מסגרות החינוך ולשאלה " מה האחריות שלך לזה שהבת לא רוצה לפגוש אותך" השיב האב, בהגינותו, כי יכול להיות שעשה משהו לא נכון ראה עמ' 15 לכל אורכו.
52. בנוסף, האב לא הצביע על התנהגות מחפירה כלשהי של מי מהילדים כלפיו ובמצב דברים זה, אין כל הצדקה להפחית או לבטל את דמי המזונות.

חלוקת הנטל בין ההורים על פי יחס הכנסותיהם  

53. לאחר שקבעתי כי סך כל ההכנסות של שני ההורים מגיע לכ-45,000 ₪ ביחס של 2/3 אל מול 1/3 לטובת האם, עלי לקבוע את שיעור ההשתתפות של כל הורה במזונות הקטינים.
54. על פי אותו היחס, ושעה שנקבע כי צרכי הקטינים, כולל הוצאת המדור ואחזקתו מגיעים לסך של 4,232 ₪ לחודש, אמור אני להורות כי האב יישא ב-1/3 מדמי המזונות בסך של 1,411 ₪ לחודש בעוד שהאם תישא ב-2/3 בסך שך 2,821 ₪ לחודש.
55. אולם, בנסיבות האמורות, שעה שהאב אינו פוגש את הקטינים וחלוקת זמני השהות של הקטינים אצל כל הורה הינה ביחס של 100% אצל האם אל מול 0% אצל האב, סבורני כי יש להפוך את שיעור ההשתתפות של כל הורה במזונות הקטינים באופן בו האב יישא ב-2/3 מהוצאותיה בסך של 2,821 ₪ והאם תישא ב-1/3 ממזונותיהם בסך של 1,411 ₪.

סיכום והוראות אופרטיביות

א.   האב ישלם לאם למזונות הקטין סך של 2,821 ₪  לחודש (1,410.5 ₪ לכל קטין), שישולמו החל מהיום ועד הגיע הקטנים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר מבין שני המועדים.

והיה והקטינים ישרתו בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, האב ימשיך לשלם מזונות לאם עד לתום תקופת שירות החובה ו/או הלאומי, כשהסכום יעמוד על 1/3 מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס"ק ב להלן.

ב.    דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות
               לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל
               יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים,
               ללא עדכונים למפרע.

ג.     כל קיצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, לרבות קצבת ילדים,
               מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

ד.    כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר
               להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת
               סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח
               כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים
               לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו
               את המידע/מסמכים.

ה.    החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג
               שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים
               פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים לרבות איבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת
               חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה
               הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי
               הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי להנות מהחזר זה.

כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת.

ו.     החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי
               דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל
               תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית
               לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (
               עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם
               הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת
               עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

ז.     כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"'ק ה-ו לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים
               ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

ח.    הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בס"ק ה-ז לעיל ("ההורה
               המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך
               10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף
               האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה
               לאחר ההוצאה.

לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע לאם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

ט.   חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינם,
               מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האם מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטינים,
               מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד
               למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו"ב.

י.     תוקף החיוב על פי פסק הדין – מהיום.

י"א. על התקופה שמיום הגשת התביעה ועד היום  תחול ההחלטה למזונות זמניים.

56. בנסיבות עניין איני עושה צו להוצאות.
57. המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
58. ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן היום,  ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.