בן אברהם נ' איטח ואח'

בפני שתי תביעות הדדיות שאוחדו שעניינן הסכם שכירות דירה באלעד, אותה שכרה התובעת מהנתבע באוגוסט 2014. התובעת עזבה את הדירה בינואר 2015, לאחר שהתריעה בפני הנתבע על חדירת מים והצפות חוזרות ונשנות בדירה בתקופת החורף, ולא נעשה מאומה על ידו לפתרון הבעיה.

התובעת הגישה תביעה כספית בגין נזקיה, והנתבע הגיש תביעה שטרית למימוש שיק בטחון ע"ס 10,000 ש"ח שמסרה לו התובעת בתחילת השכירות, וכן את השיק ע"ס 2,800 ש"ח שנועד לשכ"ד עבור חודש ינואר.

מטעם התובעת העידו היא, השמאי דורון עד, המטפלת ענת בוסי והשכן אילן נגר.

מטעם הנתבע העידו הוא ואיש האחזקה עובדיה אוחיון.

עדויות התובעת ועדיה לגבי ההצפות הקשות והחוזרות בדירה הרשימו אותי כאותנטיות ומהימנות, בעוד שעדות הנתבע ואיש האחזקה מטעמו, עובדיה אוחיון, הרשימו אותי כמתחמקות ובלתי מהימנות.

עדות התובעת לגבי חדירת המים לדירה מקיר ותקרת חדר הילדים, שנבנה כתוספת בניה מאוחרת ואינו חלק מהמבנה המקורי, היתה מהימנה ונתמכה בראיות רבות. ביניהן, תכתובת מסרונים ומיילים עם הנתבע, שהוצגה בדיון; חוות דעת השמאי דורון עד מטעם התובעת, שביקר בדירה פעמיים בחודשים נובמבר ודצמבר 2014 והעיד על מראה עיניו, והתמונות הרבות שצילם, אשר מתעדות הן את נזקי הרטיבות לרהיטים בדירה והן את סימני הרטיבות הבולטים על קירות ותקרת חדר הילדים. עדות השמאי לעניין היות הבניה של חדר הילדים – בניה קלה מגבס וגג איסכורית, היתה מהימנה עלי ונתמכת אף היא בתמונות.

עדות המטפלת, ענת בוסי, ששהתה מדי יום בדירה, כמטפלת בשכר לילדיה של התובעת, על כך שבתקופת החורף (אוקטובר-דצמבר) חדרו מי גשמים לדירה מקיר חדר הילדים, ועל כך שהדירה הוצפה מספר פעמים והיא גרפה את המים במשך שעות, היתה מהימנה לחלוטין, וללא כל אינטרס כספי או אחר בתביעה. היא העידה, כי באחד הימים אמרה לה התובעת שצריך להגיע איש אחזקה מטעם הנתבע, והיא הכניסה אותו, אך כשראה את הרטיבות אמר שאינו יכול לעשות דבר בעונת הגשמים.

כך גם עדותו של השכן אילן נגר, המתגורר בבית הסמוך (שהינו בית משותף אחד מבחינה רישומית-תכנונית), אשר העיד כי לבקשת התובעת סייע לה מספר פעמים בבעיות חשמל לאחר שמפסק הפחת בדירה קפץ עקב הרטיבות, והתובעת נותרה ללא חשמל. נגר העיד כי ראה שמים חודרים בין קיר הגבס לרצפה וכי היו פעמיים או שלוש שהמים הציפו את הדירה, והגיעו עד לגובה של 10-12 ס"מ. הוא ציין כי לא נראו סימני חדירת מים מהחלון. הוא מסר בתצהירו כי לבקשת התובעת גם שוחח בעניין ההצפות עם הנתבע והלה אמר שיבוא לבקר בדירה בנוכחות העד, אך בפועל הדבר לא נעשה. עדות העד היתה מהימנה, ואף הוא נעדר כל אינטרס לסייע לתובעת או להעיד נגד הנתבע, עליו אמר כי כבעלי נכסים סמוכים יש ביניהם שיתוף פעולה תקין בכל העניינים המשותפים של הבניין, וברי כי אין לו כל סכסוך עמו.

לעומת זאת, עדות הנתבע היתה מתחמקת. הוא הודה כי למרות תלונותיה הקשות והתכופות של התובעת על תקלות בדירה עקב הצפות, רטיבות בקירות וניתוק החשמל, הוא מעולם לא ביקר בדירה בתקופת מגוריה, אלא הסתפק בכך ששלח פעם אחת את איש האחזקה מטעמו, עובדיה אוחיון (להלן: עובדיה). לדבריו, עובדיה אמר לו שהתובעת התנפלה עליו וקיללה אותו ועל כן עזב את המקום, ואף אמר לו כי המים כנראה נכנסו מחלון פתוח. הנתבע נשאל על ידי התובעת על תוכנם של מסרונים ששלח לה, ואותם הציגה בפניו, אך במקום להתייחס אליהם עניינית, התחמק הנתבע מלהודות כי הוא זה ששלח אותם, וטען לחוסר זכרון – בהבינו כי תוכנם מסבך אותו. כך, לפי אחד המסרונים שהוצגו לנתבע ולבית המשפט, אישר הנתבע בפני התובעת כי כבר היתה בעיית חדירת מים בדירה בתקופת מגוריו של השוכר הקודם, חיים, אך עובדיה פתר את הבעיה לשביעות רצונו של השוכר, והנתבע הודיע כי ישלח אותו שוב. הנתבע, כאמור, התחמק מהודאה בקיומה של בעיית רטיבות בעבר, אך הודה כי שלח את עובדיה לבדוק את טענות התובעת לחדירת מים. לנוכח העובדה, שעובדיה כלל לא נכנס לדירה, לדבריו, בשל התנהגות התובעת כלפיו, ופשיטא שלא ביצע תיקון כלשהו, הרי שהנתבע נהג באופן לא סביר לחלוטין כאשר הפסיק בכך את הטיפול בבעיית הרטיבות הקשה עליה התריעה התובעת שוב ושוב.

התובעת הראתה כי הנתבע אף ניסה להפנות את טענותיה לעניין נזקים בדירה לסוכן הביטוח שלו, וביקש ממנה להעביר לו את חוות דעת השמאי כדי שיעביר אותה לסוכן הביטוח, אף כאשר פנו אליה מטעם חברת הביטוח (נתבעת 3) ואמרו לה שהבינו כי מדובר בפיצוץ בצנרת ברצפה, העמידה אותם מיד על אמיתות הדברים ואמרה כי הנזילה היא מחדירת גשמים ולא מפיצוץ צנרת – מה שכמובן אינו מכוסה ע"י פוליסת הביטוח. הנתבע כלל לא ניסה להתמודד עם גרסה זו ועם הנתונים שהציגה התובעת (כגון שמו של סוכן הביטוח אליו הפנה אותה), וגם כאן ניכרת האמת בגרסת התובעת ולא בשתיקתו המתחמקת של הנתבע.