עירית ירושלים נ' בנית אחזקות בע"מ

תביעה לתשלום חוב ארנונה נטען בסך של 26,052 ₪ (סכום החוב הוא נכון ליום 29.07.2015).

התביעה הוגשה בחודש יולי 2015, ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, במסגרת של בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, לפי הוראת סעיף 81א(1ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (תיק מס' 502351-01-16).

בתביעה נתבעה הנתבעת, לשלם חוב שנצבר בגין ארנונה, עבור נכס מס' 30188-010-000-0060, ברחוב דרך חברון 42/44 בירושלים (להלן – הנכס או נכס "060"), לתקופה שמיום 01.01.2005 ועד ליום 30.04.2006.

על פי האמור בתביעה, בעבר סברה העירייה, כי שוכרת בשם גב' עובדיה (להלן – גב' עובדיה או השוכרת), שכרה את הנכס מהנתבעת, בעלת הנכס, בתקופה הרלבנטית לתביעה. ואולם, במסגרת הליכי פשיטת רגל, שבהם הייתה נתונה גב' עובדיה, התברר כי השוכרת פונתה מהנכס, על ידי הנתבעת, לכל המאוחר ביום 31.12.2004. בתביעה נטען, כי משכך, והואיל והנתבעת, בעלת הנכס, לא יידעה את העירייה, בזמן אמת, כי גב' עובדיה פינתה את הנכס, הרי שגם הנתבעת חבה, מכוח הוראות סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן – פקודת העיריות), בחוב הארנונה האמור.

ביום 27.03.2016 הוגשה התנגדות מעטם הנתבעת. בהתנגדות (שנתמכה בתצהירו של מר בנית), נטען להתיישנות החוב מושא התביעה, ובנוסף, הוכחשה הטענה שלפיה גב' עובדיה פונתה מהנכס בתקופה הרלבנטית לחוב.

ההתנגדות הועברה לדיון בבית המשפט, ובהחלטה מיום 07.04.2016, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, והתביעה החלה להתברר במסלול של תביעה בסדר דין מהיר.