ת"צ 10672-03-13 שניידר נ' די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ

לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד המשיבה.

רקע והשתלשלות ההליך

ביום 6.3.13 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "המבקש" או "התובע הייצוגי", "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).

תמצית בקשת האישור – המשיבה היא אחת משתי ספקיות שירותי הטלוויזיה הרב-ערוציות בישראל, הפועלת בהתאם לרישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין שניתן לה בהתאם לסמכות שר התקשורת בחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "הרישיון" ו"חוק התקשורת", בהתאמה).

המבקש רכש מהמשיבה חבילת ספורט ייעודית הכוללת, בין היתר, את "ערוץ 5+" המופק על ידי ערוץ הספורט (להלן: "הערוץ"). במהלך חודש נובמבר גילה המבקש שהמשיבה חסמה בפניו באופן יזום את שידורי הערוץ (להלן: "הניתוק"). בעקבות פניית המבקש למשיבה, מסר לו נציג המשיבה כי ניתוק הערוץ אינו נובע מתקלה אלא בשל "פיילוט" שעורכת המשיבה מזה מספר חודשים בין לקוחותיה (להלן: "הפיילוט"). במסגרת הפיילוט, מנתקת המשיבה את הערוץ ללקוחות המנויים על הערוץ (בכל פעם לחלק אחר מלקוחותיה) באופן ייזום וללא הודעה מוקדמת, ומחברת אותם חזרה לשידורי הערוץ בעקבות בקשת הלקוחות לחברם מחדש. לטענת נציג המשיבה, הפיילוט נועד לבדוק את דרישת הלקוחות לערוץ – ככל שגדלה כמות הלקוחות המבקשים לברר מדוע נותקו כך מסיקה המשיבה שיש ביקוש לערוץ ולהפך. לקוח שאינו פונה למשיבה בבקשה לחברו מחדש, ממשיך להיות מנותק מהערוץ בו בזמן שהוא משלם עבור הערוץ.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל לקוחות Yes המנויים על שידורי ערוץ 5+, אשר במהלך 7 השנים שקדמו לתובענה נותקו משידורי ערוץ 5+ באופן יזום על ידי Yes, ללא הסכמתם ו/או ידיעתם, וזאת מבלי שהופחת מדמי המנוי החודשיים שהם משלמים ל-Yes, התשלום שהם משלמים עבור שידורי ערוץ 5+, בין באופן ישיר ובין באמצעות תשלום עבור חבילת הספורט או כחלק מחבילות המנוי" (סעיף 91.2 לבקשת האישור).

העילות בגינן הוגשה בקשת האישור הן – הפרת הסכם וחוסר תום לב בקיום ההסכם; עשיית עושר ולא במשפט בהתאם לסעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"); הפרת חובה חקוקה בכך שהופרה הוראת סעיף 11(א) בחוק התקשורת והפרת סעיף 13.2 ברישיון המשיבה; הפרת סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

הסעדים שנתבעו בבקשת האישור הם – השבת הסכומים שנגבו ביתר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, פיצוי בגין עגמת הנפש ולחילופין פיצוי גלובאלי לחברי הקבוצה.

תמצית תגובת המשיבה - הפיילוט בוצע על מנת לבחון את ההיקף האמיתי של הצפייה בערוץ בקרב לקוחות המשיבה שאינם חובבי ספורט וזאת במהלך החודשים מרץ – נובמבר 2012. שידורי הערוץ הוחזרו לכל לקוחות הפיילוט שפנו למשיבה באופן מיידי וללא תשלום נוסף. הפיילוט הסתיים זמן רב קודם להגשת התובענה. לא נשללה מלקוחות הפיילוט האפשרות לצפייה בערוץ אלא רק שונה באופן זמני אופן הגישה לערוץ, וממילא לא נגרם ללקוחות הפיילוט נזק כלשהו בר פיצוי. המבקש לא רכש את הערוץ בנפרד אלא במסגרת מבצע שכלל את כל חבילות הערוצים של המשיבה לרבות חבילת הספורט הכוללת את הערוץ ואופן הגישה לערוץ שונה מייד עם הצטרפותו. המשיבה לא הרוויחה מהפיילוט שכן שילמה את כל הסכומים המגיעים למפיק הערוץ. המשיבה פעלה בשקיפות בנוגע לפיילוט – פרסמה שקופית בערוץ שהפנתה את הלקוחות למוקד השירות שלה. מחיר המחירון של הערוץ אינו רלוונטי כי כל אחד מלקוחות הפיילוט רכשו את הערוץ יחד עם ערוצים נוספים כמקשה אחת ולכן שוויו הנטען אינו עולה על כ-30 אגורות בחודש.

לאחר שהתקיים ביום 26.6.14 דיון הוכחות, הגישו הצדדים ביום 1.4.15 בקשה לאישור הסדר פשרה והסדר פשרה (להלן: "הבקשה המקורית לאישור הסדר פשרה" ו"הסדר הפשרה המקורי", בהתאמה).

בהחלטה מיום 2.4.15 הוריתי על פרסום ההודעה הראשונה לציבור בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה"). כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהסדר הפשרה המקורי והעתק מבקשת האישור, למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש") ולממונה על הגנת הצרכן.