אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)

מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)

תאריך פרסום : 22/02/2024 | גרסת הדפסה

ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
19414-03-23
14/02/2024
בפני השופט:
גיל קרזבום

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
פלוני
פסק דין
 

רקע עובדתי

 

  1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירה של הצתה עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין.

     

  2. על פי עובדות כתב האישום בלילה שבין התאריכים 27.2.23 ל- 28.2.23 בסמוך לשעה 02:00 ניגש הנאשם לביתה של המתלוננת, הגב' פלונית, שכנתו, דפק בחוזקה על דלת הכניסה של דירתה, אך המתלוננת לא פתחה את הדלת. הנאשם שב לדירתו, נטל מגב, נייר טואלט, קרטון ועיתון והניחם על שטיח שנמצא בסמוך לדלת המתלוננת, ובאמצעות מצית שילח במזיד אש בשטיח ובדלת הכניסה. כתוצאה ממעשיו, הוצתה דלת הכניסה והשטיח הסמוך לה ונגרמו נזקים לדלת. המתלוננת התעוררה משנתה מריח העשן, ניגשה לדלת, והבחינה באש ובנאשם שעמד בפתח ביתה. המתלוננת כיבתה את הדליקה והזעיקה משטרה.

     

  3. בתאריך 06.03.23 התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית לפיה בעת ביצוע העבירה הנאשם היה שרוי במצב פסיכוטי פעיל, לא יכול היה להימנע מביצוע העבירה, לא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר ואסור. עוד נקבע כי אינו מסוגל לעמוד לדין וזקוק לטיפול במסגרת פסיכיאטרית סגורה.

     

  4. בהחלטה מיום 09.10.23 קבעתי כי הוכחו לכאורה יסודות עבירת ההצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין.

     

  5. מיום מעצרו ועד היום הנאשם נתון במעצר במסגרת אשפוז במרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל".

     

  6. בתאריך 25.12.23 ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית נוספת לפיה: "סימנים פסיכוטיים פעילים נסוגו בהדרגה, נהיה שקט ורגוע, משתף פעולה במחלק. בבדיקות חוזרות שנערכו בחודש האחרון לא נמצאו סימנים פסיכוטיים פעילים או סימני הפרעה אפקטיבית מג'ורית ולא היו סימני סכנה לעצמו או לסובבים אותו. ...שקט ורגוע, מאורגן בהתנהגותו וחשיבתו, עונה לשאלות לעניין , בטון ובקצב תקינים ללא עדות להתנהגות הלוצינטורית ולא גילה התנהגות תוקפנית משתף פעולה. המשיב ממשיך לגלות תכנים פסיכוטיים רזידואליים אשר לא אקטואליים ולא באים לידי ביטוי בהתנהגותו (מגלה מחשבות שווא של גדלות ומדווח על שמיעת קולות של אנשי מוסד ולדבריו שומע אותם 22 שנה ללא הפסקה)... הוא מבין שפעל לא נכון בזמן שהצית דלת של השכנה ושזה היה אסור לעשות ושזה עבירה על החוק....חסר תובנה ביחס למחלתו הנפשית אך יחד עם זאת מביע נכונותו להמשיך טיפול ומעקב פסיכיאטרי לאחר השחרור מבית החולים ויש לציין כי הטיפול העיקרי שמקבל...הוא טיפול אנטי-פסיכוטי בזריקות בעלות השפעה רבת טווח.

     

    נכון להיום אינו מצוי במצב פסיכוטי פעיל...מסוגל להבדיל בין טוב לרע למותר לאסור, מבין את משמעות המעשים המיוחסים לו (בהם הוא מואשם).

    לסיכום הפסיכיאטר המחוזי קובע כדלקמן:

    1. במצבו הנפשי הנוכחי הוא יכול לעמוד לדין.

    2. מבחינה פסיכיאטרית הוא לא יכול לשאת באחריות על המעשים בהם מואשם.

    3. במצבו הנפשי הנוכחי לא זקוק להמשך טיפול במסגרת פסיכיאטרית סגורה. זקוק להמשך טיפול ומעקב פסיכיאטרי אמבולטורי. יש מקום לשקול להורות על צו מרפאתי כפוי לפי חוק לטיפול בחולי נפש". (ההדגשות שלי ג.ק).

       

  7. במסגרת דיון שהתקיים ביום 16.1.24 הנאשם הודה באמצעות בא כוחו בביצוע העבירה המיוחסת לו (ר' דברי ב"כ הנאשם– עמ' 9 ש' 10 לפרוטוקול), ועתר לזיכויו מחמת הגנת "אי שפיות".

     

  8. המאשימה מצידה ציינה היא מסכימה עם ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית, וערה לכך שהמשמעות הינה זיכוי הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.

     

  9. בהמשך לדיון שהתקיים בתאריך 24.1.23 ולשאלת בית המשפט האם יש בעובדה שהנאשם מתגורר בסמוך למתלוננת, כדי לשנות ממסקנות חוות הדעת, השיב ד"ר נוביצקי בתאריך 4.2.24 כי אינו רואה לשנות את מסקנות חוות הדעת מהטעמים המפורטים בה וציין כי: "במצבו הנפשי הנוכחי הנאשם אינו מהווה סכנה לעצמו ולסובבים אותו, לרבות המתלוננת" (ההדגשות שלי ג.ק).

     

    הכרעת דין

  10. לאור הודאת הנאשם, אני קובע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

     

  11. הנאשם היה מצוי במצב פסיכוטי במועד ביצוע העבירה, לא יכול היה להימנע מלבצעה, לא היה מסוגל להבדיל בין טוב ולרע ובין מותר לאסור, התנהגותו הייתה מושפעת מתכנים פסיכוטיים, שיפוטו היה פגום והוא לא היה יכול להבין את הפסול במעשיו ( ר' חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מיום 06.03.23). ובהתאם עומדת לנאשם הגנת "אי שפיות", ויש להורות על זיכויו מהעבירה המיוחסת לו.

     

  12. משעומדת לנאשם הגנת "אי שפיות" בהתאם לסעיף 34 ח לחוק העונשין, ולנוכח עמדת הצדדים, ובהתאם להלכת וחנון ( רע"פ 2675/13 ) אני מורה על זיכויו של הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

    ניתנה והודעה היום 14.02.2024 במעמד הנוכחים.

     

    תמונה 3

     

    גיל קרזבום, שופט

     

    אופן הטיפול בנאשם

    עיקר טענות הצדדים

     

  13. הצדדים חלוקים בשאלת אופן הטיפול בנאשם. המאשימה עותרת למתן צו אשפוז כפוי בעוד ההגנה עותרת למתן צו טיפול מרפאתי.

     

  14. לטענת המאשימה יש להורות על מתן צו אשפוז בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק וזאת לתקופה הזהה לתקופת המאסר המקסימלית הקבועה ביחס לעבירה המיוחסת לנאשם (15 שנה).

     

    המאשימה לא חלקה על הממצאים בחוות הדעת הפסיכיאטרית המשלימה, אולם חלקה על אופן הטיפול בנאשם. לטענת המאשימה אין מקום לאמץ את המלצת הפסיכיאטר המחוזי להמשך טיפול במסגרת צו מרפאתי כפוי, וסברה שיש להורות בנסיבות תיק זה, ובפרט נוכח חומרת העבירה והמסוכנות הנשקפת מהנאשם, על צו אשפוז כפוי. עוד ציינה כי בשיחה עם המתלוננת זו הביעה חשש רב מחזרתו של הנאשם לכתובת מגוריו הסמוכה לדירתה. המאשימה הפנתה לעובדה שבעבר הנאשם טופל במסגרת צו מרפאתי כפוי, אך לא שיתף פעולה, לא הגיע למפגשים שנקבעו לו, והפסיק ליטול את הטיפול על דעתו עצמו. המאשימה הדגישה את העובדה שגם כיום הנאשם עדיין חולה, וממשיך לגלות תכנים פסיכוטיים, אך הוא עצמו סבור שאינו חולה ולא זקוק לטיפול רפואי, עובדה שיש בה כדי להגביר את רמת מסוכנותו. הפנתה לפסיקה רלוונטית וטענה כי בית המשפט מוסמך להורות על אשפוז בניגוד להמלצת הפסיכיאטר המחוזי ועליו לשקול שיקולים רחבים יותר, לרבות הצורך להגן על הציבור ועל המתלוננת בפרט.

     

  15. לטענת ההגנה אין מקום להורות על צו אשפוז כפוי, ויש להורות על שחרורו של הנאשם לטיפול מרפאתי כפוי, זאת נוכח עמדת הפסיכיאטר המחוזי, והיעדר מסוכנות. בנוסף נטען כי יש בחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, ללא ביצוע עבירות חדשות כדי לתמוך בטענה להיעדר מסוכנות. עוד הדגיש את העובדה כי הפסיכיאטר מודע היטב למצבו הרפואי של הנאשם, והמלצתו למתן צו טיפול מרפאתי מבוססת על התקופה הארוכה בה הנאשם מאושפז, והפנה לתיקו הרפואי של הנאשם במהלך השנה האחרונה (במ/1). בנוסף הפנה לעובדה שהנאשם עצמו מבין את מצבו, ומשתף פעולה עם הגורמים המטפלים.

     

  16. הנאשם עצמו מסר כי בדעתו לחזור לאותה הדירה בה התגורר בזמן ביצוע העבירה מאחר ואין לו מקום אחר להתגורר בו. אישר כי הוא לא יצור קשר עם המתלוננת למעט לצורך התשלומים לוועד הבית. הנאשם סבר כי הוא בריא ואינו זקוק לטיפול, אך מבין כי מחובתו לקבל טיפול אחרת יאושפז, ופירט את האופן בו יגיע בתחבורה ציבורית מביתו למרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל לצורך קבלת הטיפול (זריקה).

     

    דיון

  17. בהתאם לסעיף 15 (ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א 1991 (להלן: "החוק"): "הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי".

     

    בהתאם לסעיף 15 (ג): "לא יתן בית משפט צו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית...".

    סעיף 15(ד) לחוק מוסיף וקובע כי: "בית המשפט לא יתן צו לטיפול מרפאתי אלא אם כן סבר שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם".

     

  18. למעשה אין לבית המשפט סמכות לפטור את הנאשם ללא טיפול או להורות על מסלול טיפולי שונה מזה הקבוע בחוק, קרי צו אשפוז או צו טיפול מרפאתי, כאשר האחרון מותנה בקביעה לפיה לא יהיה בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את הנאשם עצמו.

     

  19. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, האמור בחוות הדעת הפסיכיאטריות ובתיקו הרפואי של הנאשם, אני סבור שיש להורות על צו טיפול מרפאתי כפי המלצת הפסיכיאטר המחוזי, וזאת ממספר טעמים.

     

  20. אכן מדובר בעבירה חמורה שלמרבה המזל הסתיימה ללא נפגעים, אך קבלת עמדת המאשימה באופן גורף, משמע הותרת נאשמים באשפוז כפוי ללא קשר למצבם הרפואי וצרכיהם הטיפוליים. בהקשר זה כבר נפסק לא פעם, כי מטרת האשפוז הינה קבלת טיפול רפואי, וככל שניתן להורות על קבלת הטיפול שלא בדרך אשפוז ומבלי לסכן את שלום הציבור, כך ייעשה. ר' בהקשר זה רע"פ 966/17פלוני נ' מדינת ישראלנאמר בין היתר, כי "המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול רפואי ואין לאשפז אדם בבית חולים לשם הגנה על הציבור או עליו בלבד, אלא לפי הוראות חוק זה". אין חולק שהצורך להגן על שלום הציבור מפני מסוכנותו של נאשם החולה במחלת נפש, עשוי להצדיק כפייה של טיפול או אשפוז...את המחלוקת שהתגלעה בענייננו יש לבחון לאור תכלית זו. ההחלטה על כפיית טיפול לפי סעיף 15(ב) היא החלטה שיפוטית במסגרת המסלול הפלילי הקבוע בחוק. המבחן הוא מבחן משפטי ולא רפואי, אך החוק מורה לבית המשפט להיעזר בחוות דעת פסיכיאטרית ....נוכח תכליתו של הסעיף – הגנה על שלום הציבור – מובן כי ההוראה על טיפול בכפייה קשורה קשר הדוק בהערכת מסוכנות, היינו בניסיון לצפות את העתיד כדי לקבוע אם יש צורך לכפות על הנאשם טיפול או אשפוז...".

     

  21. על בית המשפט לנסות ולהעריך את מסוכנותו של הנאשם תוך התחשבות בנסיבות ביצוע העבירה, תוצאותיה, מצבו הנפשי הנוכחי של הנאשם, ועמדת הפסיכיאטר המחוזי, שהוא הגורם הרפואי המוסמך.

     

  22. הנאשם מאושפז במסגרת תיק זה במחלקה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל החל מיום 28.2.23. מתיקו הרפואי של הנאשם ניתן ללמוד כי חל שינוי הדרגתי במצבו הנפשי אשר השתפר עד כדי כך, שכיום הוא כשיר לעמוד לדין, ולא נשקפת ממנו מסוכנות. יודגש, כי מדובר בתקופת אשפוז ארוכה ומשמעותית (קרוב לשנה) אשר אפשרה לגורמים המטפלים לעקוב אחרי הנאשם באופן רציף, ולעמוד על השיפור במצבו, ולוודא שאכן לא נשקפת מהנאשם מסוכנות על פני תקופה ארוכה.

    במהלך האשפוז הנאשם שיתף פעולה עם הגורמים המטפלים, השתתף בקבוצה טיפולית, מצבו הנפשי התייצב, והוא מגלה תובנה למצבו המשפטי.

  23. חוות הדעת הפסיכיאטרית מפורטת ויסודית ומתייחסת מפורשות לשאלת מסוכנותו של הנאשם, ומסקנתו של הפסיכיאטר המחוזי הינה כי הנאשם אינו מסוכן לסובבים אותו וגם לא למתלוננת. המאשימה מצידה לא בקשה לחקור את הפסיכיאטר המחוזי והודיעה כי אינה חולקת על הממצאים הרפואיים ומסקנות הפסיכיאטר המחוזי, ובהתאם ממצאיו אינם במחלוקת.

     

    לטענת המאשימה על בית המשפט לתת דגש על העובדה שהנאשם "עדיין חולה".

     

    אין ספק כי הנאשם "עדיין חולה", ואלמלא כן לא הייתה ניתנת המלצה טיפולית. מחוות הדעת עולה כי עדיין קיימים אצל הנאשם סימנים פסיכוטיים רזידואליים, אך הם אינם אקטואליים ואינם באים לידי ביטוי בהתנהגותו של הנאשם.

     

     

     

     

  24. לא נעלמה מעיני העובדה שבעבר הנאשם לא שיתף פעולה במסגרת צו טיפול מרפאתי קודם, הפסיק ליטול את התרופות שנרשמו עבורו, ולא הגיע למעקב למרות זימונים חוזרים.

    אלא, שכיום הנאשם מטופל באמצעות זריקה תקופתית ארוכת טווח, כך שאין באפשרותו להימנע מקבלת הטיפול, אלא אם לא יתייצב לקבלת הזריקה במועד, שאז יישקל באופן מידי אשפוזו מחדש.

    כמו הפסיכיאטר המחוזי גם אני התרשמתי כי הנאשם מעוניין לשתף פעולה והביע נכונות להמשך טיפול מרפאתי. דברי הנאשם במהלך הדיון מתיישבים עם האמור בחוות הדעת. עוד יצוין, כי מתיקו הרפואי של הנאשם עולה, כי הוא מקבל את הטיפול ללא כל התנגדות מצדו, וזאת על פני תקופה ארוכה, עובדה שיש בה כדי ללמד עלך כך שהנאשם צפוי להמשיך ולשתף פעולה עם הגורמים המטפלים.

     

  25. בנוסף יש לבחון גם את נסיבות המקרה הספציפי. מבלי להמעיט מחומרת האירוע ופוטנציאל הנזק לגוף ורכוש, במקרה זה מדובר בנזק רכוש קל יחסית ללא פגיעה בגוף. יצוין, כי המתלוננת כיבתה את האש בכוחות עצמה בנוכחותו של הנאשם אשר נותר במקום עד להגעת בואה של המשטרה.

     

  26. אני ער לחששה המובן של המתלוננת, ובהתאם התבקשה עמדת הפסיכיאטר המחוזי בשאלת מסוכנותו הספציפית של הנאשם למתלוננת. כאמור, הפסיכיאטר המחוזי נותר בעמדתו לפיה הנאשם אינו מסוכן למתלוננת חרף העובדה שהוא מתגורר בסמוך לדירתה.

     

  27. לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לאמץ במקרה זה את עמדת הפסיכיאטר המחוזי ולהורות על צו טיפול מרפאתי.

     

  28. אשר לתקופת הצו, בהתאם לסעיף 15 (ד) (1) "בית המשפט לא יקבע בצו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) את תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, ואולם יורה בצו על תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי המרבית לפי הוראות פסקאות (2) ו- (3) (להלן- תקופת האשפוז או הטיפול המרבית".

    הנאשם ביצע עבירת הצתה שבצידה תקופת מאסר מרבית של 15 שנה, ולא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות קביעת תקופה קצרה יותר.

     

    צו טיפול מרפאתי כפוי

    לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו טיפול מרפאתי כפוי לנאשם וזאת בהתאם לסעיף 15 (ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א 1991, וזאת לתקופה של 15 שנה שמניינם יחל בתאריך 28.2.23 (מועד בדיקתו הפסיכיאטרית במסגרת אשפוז).

    מוסבר לנאשם כי חובה עליו לשתף פעולה עם הוראות הטיפול לרבות התייצבות במועדים הנדרשים לקבלת הזריקה ו/או כל טיפול אחר עליו יחליט הרופא המטפל, ובמידה ולא יעשה כן או שיחול שינוי לרעה במצבו הרפואי, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות על אשפוזו בכפיה.

    המזכירות תעביר עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי.

    אני ממנה בזאת את הסנגוריה הציבורית על מנת שתייצג את הנאשם בהליכים בפני הוועדות הפסיכיאטריות בעניינו.

    המאשימה תעדכן את המתלוננת בתוכן החלטה זו.

     

    ניתן היום, ה' אדר א' תשפ"ד, 14 פברואר 2024, בנוכחות הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ